בכירים במערכת הבריאות בישראל הגיעו השבוע לכנס של מגמות מינהל וניהול מערכות בריאות בביה"ס לבריאות הציבור, שעסק בנושא: "כלים ניהוליים לשינוי במערכות קשיחות". פרופ' יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם, הציג כיצד שינוי ניהולי הציל את בית החולים מקריסה. בכנס הציגו מניסיונם בניהול מערכות קשיחות גם פרופ' פייסל עזאייזה, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטה, פרופ' גיל זיו מהקריה הרפואית רמב"ם, מר ראובן קפלן שהציג את הזווית של הייטק רפואי, וכן נציגי ביה"ס לבריאות הציבור שנושאים במגוון תפקידים בכירים במערכת הבריאות: פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ד"ר שמואל קלנג מקופת חולים מאוחדת, ומר כמיל חריש, סטודנט המסיים את לימודיו במגמת מינהל מערכות בריאות שהציג רפורמה שערך בתחום הרוקחות בבריאות הנפש.

סטודנטים מהקורס לזקנה אקטיביסטית בראשותם של פרופ' איסי דורון וד"ר מעיין אגמון, קורס המשלב סטודנטים צעירים ואזרחים מבוגרים במסגרת תוכנית הדגל למאבק בהדרה חברתית, הובילו פרוייקט למניעת נפילות זקנים באוטובוסים וזכו לסיקור תקשורתי נרחב ב"הארץ" ובתוכנית הבוקר של רשת.

מחקר חדש שערכה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור ופורסם בהרחבה באתר וואלה מצא כי כחמישית מעובדי הבריאות פונים לרשתות החברתיות ככלי העיקרי לחיפוש מידע בריאותי, זה על אף שרק 2% מהם חושבים שהמידע ברשתות החברתיות אמין.

בעבודת הסמינריון שלהם, סטודנטים לתואר שני בחוג לפיזיותרפיה בהנחיית ד"ר אירית וייסמן-פוגל, הפיקו סרטוני הדרכה להורים לקראת שחרור ממחלקת הפגים. מטרת הסרטונים להנגיש הדרכה פרונטלית שמתקיימת להורים בבית החולים רמב"ם, עבור הורים שמתקשים להגיע בגלל ריחוק, חוסר רצון לחזור לבית החולים או כל סיבה אחרת.

ד"ר מאיה פלד-רז ראש מגמת בריאות קהילה בבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה בעיתון "הארץ" שעסקה בשיח ההולך ומקצין בנושא חיסונים ואמרה בין היתר: "אנחנו רואים בשנה-שנתיים האחרונות יוזמות שלא ראינו בעבר ועולות מן השטח, מהמערכת הרפואית, שהבינה פתאום שהיא נדרשת לשגרירים, שהמדע לא יכול עוד לדבר עד בעצמו. היום אנחנו רואים פעילי שטח אמיתיים שמאמינים שהם במלחמה נגד מתנגדי החיסונים".

סגל בית הספר לבריאות הציבור ביקר באום אל פאחם, שם למד על שירותי הבריאות בעיר במטרה לפתח שיתופי פעולה מחקריים וקהילתיים עם העיר, בה פועלים בוגרים וסטודנטים רבים של בית הספר.

המעבדה לחקר שפת הסימנים בשיתוף פעולה עם אנשים חירשים מורים לשפת הסימנים הישראלית, ארגנו מפגש השתלמות בנושא ״הדקדוק של הבעות הפנים אליו הגיעו עשרות מורים ומורות חירשים מכל רחבי הארץ להשתלמות שכללה הרצאות וגם סדנאות. היתה זאת חגיגה של הבעות פנים ורעיונות חדשים לשיטות הוראה בנושא שחשוב כל כך לתקשורת מוצלחת בשפה חזותית.

החוג לבריאות נפש קהילתית אירח יום מפגש בנושא "מובילים שינוי בבריאות הנפש בקהילה", בשיתוף החברה לבריאות הנפש בקהילה, עוצמה, לשמ"ה ו-- ISPS ישראל. מטרת יום המפגש הייתה כפולה: ליצור הכרות ושיח בין בעלי עניין בתחום בריאות הנפש בקהילה, ובעיקר- ליצור חזון משותף למערך בריאות הנפש (ברה"ן) בקהילה.  תוצרי שולחנות העבודה מהמפגש יתורגמו לנייר עמדה שיופץ בין באי/ות יום המפגש ובהמשך יוצג לקובעי מדיניות.

"מספר ההרוגים כתוצאה מתאונת עבודה בישראל עולה כל שנה ב-10%. שיעור התמותה של עובדים כתוצאה מתאונת עבודה בישראל גדול ב-250% משיעור התמותה של עובדים באיחוד האירופאי. לפי דירוג ה-OECD של מקרי מוות במקום העבודה, מדינת ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. הנתונים הללו מצביעים על שתי עובדות מרכזיות: מצב הבריאות התעסוקתית בישראל חמור, והמצב הנוכחי ניתן למניעה", כתב ד"ר יונה (אריק) אמסטר מביה"ס לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון גלובס.

נמצאה דרך נוספת שבה אוקסיטוצין, "הורמון האהבה", מאפשר לנו להתחבר לאחרים – דרך התנועה בריקוד. מחקר חדש שנערך ע"י ד"ר ליאת אילון מביה"ס לטיפול באומנויות, ד"ר פבל גולדשטיין מביה"ס לבריאות הציבור, ד"ר נעמה מייזלס ופרופ' סימון שמאי-צורי מהחוג לפסיכולוגיה וממצאים פורסמו בהרחבה באתר וואלה!  מצא כי האוקסיטוצין מגביר את היכולת שלנו להסתנכרן עם תנועות הגוף של הזולת. "סנכרון בין בני אדם מעיד במקרים רבים על כך שהם קרובים יותר, מרגישים טוב יותר אחד את השני, יודעים לקרוא דרך התנועה את הרגשות זה של זה. במחקר מצאנו בפעם הראשונה שלאוקסיטוצין יש תפקיד חשוב במנגנון הביולוגי שיוצר את הסנכרון", אמר ד"ר פבל גולדשטיין מעורכי המחקר.

פרופ' רוני סטריאר ראש המרכז הבינתחומי לחקר העוני והדרה החברתית ערך סדרת הרצאות באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בארגנטינה, שאורגנה על ידי אגודת הידידים של האוניברסיטה בארגנטינה. כמו כן, פרופי סטריאר ערך סדנא במסגרת המפגש השנתי של "לימוד" בנושא "שיח העוני בתלמוד אל מול שיח תרבות העוני של אוסקר לואיס". 

החוג לסיעוד קיים את הסימפוזיון הרביעי והאחרון לשנה זו, שעסק ב"זקנה אופטימלית: אידיאל מול מציאות" בו הרצו אנשי מקצוע ממגוון דיסציפלינות: פרופ' הת'ר יאנג שהגיעה מאוניברסיטת קליפורניה, פרופ' ליאת איילון מאוניברסיטת בר אילן, יפעת אבוחצירה משרותי בריאות כללית, אודליה סעד, דוקטורנטית של החוג לסיעוד, ולסיום אינה ברקוביץ ממוזיאון הכט. בסימפוזיון, שאורגן על ידי פרופ' אנה זיסברג ופרופ' תמר שוחט, השתתפו כ-100 אנשי מקצוע וסטודנטים.

השבוע יצא לאור הספר "מפגשים בעולם הבריאות" ובו פרק שכתב פרופ' אלי כרמלי, ראש החוג לפיזיותרפיה ויו"ר העמותה הישראלית לבני משפחה מטפלים. זה הוא ספר לימוד ראשון מסוגו בעברית, הבוחן את מכלול ההיבטים הגלויים והסמויים אשר משפיעים על המפגש בין מטפל ומטופל - מפגש מהותי זה, המתרחש אינספור פעמים ביום, שהוא בעל השפעה רבה על הטיפול ועל חוויית המטופל והמטפל כאחד, ומכאן חשיבותו. כמו כן, פרופ' כרמלי, שב מכנס בינלאומי שנערך בברצלונה בנושא מדעי הספורט וכדורגל ושב משם עם פרס המצגת המצטיינת בנושא:Differences in Activity Patterns between Adult and U-21 Major League Players in Four Field Positions.

לערוץ כאן 11 התראיינה פרופ' רונית אנדוולט מביה"ס לבריאות הציבור, בעקבות פרסום מחקר בלגי חדש הקובע כי טבעונות יכולה להיות מסוכנת לנשים בהריון ולילדים. פרופ' אנדוולט ציינה כי תזונה טבעונית יכולה להיות שלמה ומאוזנת ובפרט אם מקפידים להשלים תוספי תזונה שחסרים בתזונה טבעונית.

המרכז הקליני הבינתחומי ערך השבוע יום עיון על "חידת האוטיזם", שהוקדש לצאתו לאור של ספרה החדש של פרופ' אסתר דרומי: "אוטיזם- מסע להבנת הרצף". נכחו בכנס והרצו דר' אלונה אורן, דר' רמה נובוגרודסקי, דר' שירי אייבזו, דר' מטי זכאי-משיח, דר' בשמת טובין ודר' עינת גל. מגוון הנושאים מחד והקו המאחד בין ההרצאות מאידך הפכו את יום העיון לחוויה אקדמית מרשימה.

השבוע, התראיין פרופ' מרק גלקופף מהחוג לבריאות נפש קהילתית ל"ידיעות אחרונות" בנושא העימות בדרום.  פרופ' גלקופף תיאר את מחקרו שמצא כי 20% מכלל האוכלוסייה בישראל שנחשפה או נחשפת לשגרת טרור או מלחמה צפויה לסבול מתופעות פוסט־טראומה ממושכות במהלך חייה. פרופ' גלקופף משמש גם כ מנהל יחידת המחקר וחבר בועדת ההיגוי המקצועית בארגון נט"ל אשר מסייע לנפגעי טראומה על רקע לאומני.

ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה בעיתון the marker, שם תארה נתון מעניין שהתגלה במחקרה: לרמת הניקיון בשכונה יש קשר ישיר לערך הדירות בה. ד"ר נגב הזכירה מחקר דומה בארה"ב שמצא כי שכונות נקיות יותר נתפסות כבריאות יותר וערך הבית בהם עולה. 

פרופ' שירה זלבר שגיא נבחרה להיות נציגה בועדת בריאות הציבור ומדיניות של EASL- EUROPEAN ASSOCIATION FOR THE STUDY OF THE LIVER, איגוד הפועל לגיבוש ניירות עמדה וקביעת מדניות בכלל אירופה ובעל השלכות גלובליות בנושא.

פרופסור יובל פלגי מהחוג לגרונטולוגיה התראיין ל"משפחה גרעינית" בגלי צה"ל על מחקר חדש שגורס כי עד גיל 55 רמת האופטימיות של האדם במגמת עליה. פרופ' פלגי אמר כי רוב האנשים אופטימיים מהמציאות, זאת כדי ליצר לנו סביבה פסיכולוגית מיטיבה, בשונה מהמציאות הקשה.

בראיון לתוכנית "משפחה גרעינית" התראיינה ד"ר מאיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, על רקע הזוהמה שהמבלים הישראלים משאירים אחריהם באתרי הטבע והבילויים השונים במהלך החג, ד"ר נגב ציינה כי יש מגוון רחב של סיבות לעובדה שאנשים מלכלכים- בין היתר, הוספת לכלוך למקומות שכבר עמוסים בלכלוך, שימוש נרחב בכלים חד פעמיים, עצלות, תפיסות סובייקטיביות של מה הוא לכלוך ועוד.