פרופ' ערד קודש, מהחוג לבריאות נפש קהילתית וראש מערך בריאות הנפש קופ"ח מאוחדת התראיין בכתבה שפורסמה בכאן 11על הקמת בית מאזן, יוזמה להעלאת המודעות לבריאות הנפש בחברה הערבית, ואמר כי, "היה ברור שאנחנו צריכים להנגיש את השירות באופן ספציפי עבור האוכלוסייה הזאת כדי לדלג על התפיסות הסטיגמטיות של בריאות הנפש בקהילה".

מומחי תזונה פרסמו אזהרה לפיה נזקי הקורונה בגל השני יפגעו קשות בחוסן הלאומי התזונתי בארץ. לדבריה של פרופ' שירה זלבר שגיא, ראש בית הספר לבריאות הציבור, שפורסמו באתר ישראל היום, "אנו בעידן חדש בו מחלות זיהומיות משלבות כוחות עם מחלות כרוניות. תחלואה כרונית זו מעלה סיכון למחלה קשה יותר ולתמותה בקרב חולים בקורונה. אסור להזניח תחלואה כרונית דווקא בתקופת חזרת המגפה ואסור לשים בצד את חשיבות התזונה".

תופעה חדשה מתגלה בהמתנה לתורים- יצירת תכנים באפליקציית TIKTOK ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש  שחקר את נושא ההמתנה בתורים, התראיין לאתר INSIDER ואתרINSIDERBUSINESS  ואמר כי, "השימוש ב- TIKTOK כדי להעביר את הזמן בהמתנה לתורים נשמע כמו רעיון מעולה". ד"ר חשין הוסיף, "התורים נתפסים כבזבוז זמן. ולמצוא דרכים להעביר את הזמן הוא טבעי לחלוטין ונראה כמו דרך מהנה לעשות זאת".

ד"ר טליה גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית, יחד עם קולגות מאוניברסיטת אוקספורד, מכללת קינג'ס בלונדון ושירות הבריאות הלאומי (NHS), הקימה קבוצת עבודה בנושא פוסט-טראומה בצל הקורונה, במטרה להקים שירות "מסך וטיפול" ייעודי בבריטניה, המאפשר טיפול והמשך טיפול מבעד למסכים. 

אתר גרדיין הבריטי  theguardian, אתר personneltoday,  אתר news18 ואתר news-medical פרסמו כתבות על הנושא.

ברכות לפרופ' רוני סטריאר מביה"ס לעבודה סוציאלית, עורך הספר "ביקורת בפעולה:  פרקטיקות ביקורתיות בשדה החברתי בישראל", בעריכה משותפת עם פרופ' מיכל קרומר-נבו ופרופ' עידית וויס גל. הספר מהווה תיעוד ראשוני של פרקטיקות ביקורתיות בעת הזאת בישרא והוא מאגד דוגמאות מפורטות של פרקטיקות ביקורתיות בזירות של עבודה סוציאלית, חינוך, מגדר, סוציולוגיה, ניהול, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ומשפטים. "חשיבה ביקורתית היא חשיבה בונה!" אמר פרופ' סטריאר בראיון עם מיקי מריו בערוץ היוטיוב PeopleBroadcasting beyond news.

מה שאנחנו רואים כרגע בישראל זה הסימנים של ההקלות על הסגר וזו לא התפרצות גדולה לדעתי. אני בעד הקלות ואני חושב שחייבים לקרוא לזה נורמה חדשה", אמר פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור בראיון שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות

ממחקר חדש שבדק את תדירות ודפוסי התקשורת, ושביעות רצונם של בני המשפחה לאנשים עם מוגבלויות בדיור חוץ ביתי בימי הריחוק החברתי בתקופת מגפת הקורונה, עולה כי כ-90% מבני משפחתם של אנשים עם מוגבלויות בדיור חוץ ביתי (הוסטלים, מעונות או דיור מוגן בקהילה) היו לא מרוצים מאופי הקשר שנכפה עליהם במהלך תקופת הבידוד של משבר הקורונה. עורכות המחקר ד"ר כרמית-נעה-שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית וד"ר טל ארטן-ברגמן מאוניברסיטת לה-טרוב במלברון באוסטרליה, ציינו כי הנחיות משרד הבריאות והמדיניות החדשה של משרד הרווחה, דרשו מבני המשפחה למצוא דרכים חדשות לתקשר עם בן/בת המשפחה עם המוגבלות ואכן רובם (76%) שינו את דפוסי התקשורת. 

השבוע התקיים יום עיון מקוון של החוג להפרעות בתקשורת בנושא היבטים בטיפול בהפרעות בתקשורת. ליום העיון נרשמו כ- 300 משתתפים והוצגו בו עבודות תזה ודוקטורט של סטודנטיות ובוגרות החוג לצד הרצאות של מרצים בכירים מהחוג ואורחים נוספים שהתייחסו לנושאים כמו משחק ושפה, טיפול שפה וקול במבוגרים וקידום יכולות שפה בגיל הרך.

מחקר חדש שערכה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור מצא בין היתר, כי הדוברים המהימנים ביותר במהלך משבר הקורונה בישראל היו הרופאים למחלות זיהומיות וכי מרבית הציבור בישראל (65%) ראה באתרי הבריאות העולמי והישראלי כמקור המידע המהימן ביותר. ממצאי המחקר המלאים פורסמו באתר YNET.

ד"ר מיכל קורא מבית הספר לעבודה סוציאלית התראיינה אצל קרן נויבך בכאן רשת ב' והסבירה בין היתר כי תוכנית ביטוח אבטלה היא בעייתית היות וזאת תכנית שמבוססת על ביטוח ואנחנו צריכים תכנית שמסוגלת לפצות אנשים.

פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מביה"ס לבריאות הציבור הרצתה בנושא "מדע, ידע ואמת: אתגרים ואסטרטגיות בתקשורת בריאות וסיכונים בעת קורונה" במסגרת וובינר "קידום בריאות ושגרת קורונה - אתגרים והזדמנויות", שהתקיים השבוע בשיתוף איגוד רופאי בריאות הציבור, בתי הספר לבריאות הציבור והאיגוד הישראלי למקדמי ומחנכי בריאות. בנוסף, פרופ' גסר-אדלסבורג השתתפה בראיון  ובכתבה, כחלק מפעילות מרכז המדיה של המדע באירופה -The European Science-Media Hub (ESMH), שמטרתה לספק תקשורת מדע טובה יותר למדינות האיחוד האירופאי.

מועצת זכויות האדם בז'נבה הזמינה את פרופ' ישראל (איסי) דורון ראש המרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטה, לתת web-talk בנושא זכויות זקנים בתקופת הקורונה, בפני חברי הנציגויות של המדינות השונות במועצת זכויות האדם של האו"ם. בנוסף, פרופ' דורון התייחס בעיתון הארץ לתקנה שקבעה כי: "מעסיק לא יאפשר כניסה של עובד שגילו 67 או יותר למקום העבודה" וטען כי התייחסות לפי גיל כרונולוגי תיצור מעמדות: קבוצות שוות יותר ושוות פחות, תורמות יותר ותורמות פחות. התקנה מזיקה בעצם ניסוחה, במסר שהיא מעבירה.

מצ"ב קישור לשאלון כחלק ממחקר של פרופ' יעל לצר מבית הספר לעבודה סוציאלת ופרופ' רבקה שובל משיח מאוניברסיטת בר אילן על תגובות רגשיות והתנהגותיות בימי הקורונה.

אודה באם תמלאו את השאלון , משך המילוי כ 15 דקות בלבד.

קישור לשאלון

ספרן של פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מביה"ס לבריאות הציבור וד"ר יפה שיר-רז Risk Communication and Infectious Diseases in an Age of Digital Media בהוצאת Routledge Studies in Public Health נבחר להיכלל ב-Taylor & Francis Group's COVID-19: Novel Coronavirus Content. פרק מהספר בנושא The Public Sphere and Health Communication in the Context of Emergent Infectious Diseases, זמין לקריאה ללא תשלום בקישור- https://www.book2look.com/book/1RDb8weDQb והתכנים באתר בקישור- https://taylorandfrancis.com/coronavirus/#. זהו כבוד רב שהספר נבחר להיכלל בעת הזו באתר מיוחד בנושא הקורונה, שנפתח עקב המגפה העולמית, לספרים ומאמרים בהוצאת Taylor & Francis Group, אחד מהמוציאים לאור המובילים בעולם של ספרים וכתבי עת אקדמיים.

במהלך השנתיים האחרונות ערך פרופ' רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית וראש המרכז הבינתחומי לחקר העוני וההדרה החברתית, סדרות הרצאות באוניברסיטאות מרכזיות בארגנטינה וברזיל. וזאת, בסיוע של אגודות הידידים של אוניברסיטת חיפה באותן ארצות. כמו כן, נתקיימו פגישות עם שרים ונציגי משרדי רווחה ובריאות השונים בנושא שיתוף פועלה בנושא פיתוח שרותי רווחה ובריאות עבור משפחות החיות בעוני והדרה. בשנת 2019 פרופ' סטריאר הוזמן לשאת הרצאת יחיד בבית הממשל בבואנוס איירס , בנוכחות למעלה ממאתיים נציגי משרדי ממשלה שונים. לצד הרצאות, נערכו סדנאות מקצועיות עם עובדים ומנהלים של שירותי הרווחה השונים בשתי ארצות.

בביקור האחרון בחודש פברואר 2020  נערכה סדנא מקצועית עם מנהלי ועובדי  ארגון "צדקה" המטפל במשפחות עניות בקרב הקהילה היהודית. בנוסף, פרופ' סטריאר היה שותף בהקמת פרויקט  חדש בשיתוף אוניברסיטת Uninove , אחת האוניברסיטאות הגדולות בברזיל (200.000 סטודנטים), מרכז חינוכי וקהילתיAnchieta Grajau” " המספק שירותי חינוך, רווחה ובריאות לאחת משכונות העוני הגדולות בברזיל (125.000 תושבים) ואוניברסיטת חיפה. פרויקט אקדמיה-קהילה בינלאומי זה מבוסס על מודל "שותפות חיפה" של בית הספר לעבודה סוציאלית ושירותי הרווחה העירוניים של חיפה.

במסגרת הפרויקט הוענקו 10 מלגות לצעירים מהמרכז להשלים לימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית  ובריאות הציבור. סטודנטים אלה יעשו את הכשרתם המעשית בקהילת Grajau.

במהלך הביקור,   פרופ' סטריאר הוזמן לשאת את הרצאת הפתיחה באירועי פתיחת שנת הלימודים של Uninove  בנוכחות מאות  סטודנטים ומרצים. בעקבות הקמת הפרויקט, שגרירות ישראל בברזיל החליטה לתרום תרומה כספית לחיזוק התשתיות בקהילת Grajau.כמו כן סוכם על סמינר עם  סגל וסטודנטים של Uninove באוניברסיטת חיפה בשנה הקרובה.

בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה אירח את ראשי ונציגי בתי הספר לבריאות הציבור בארץ, רופאי בריאות הציבור, עובדי בריאות בכל התחומים וחברי סגל אקדמי מדיסציפלינות שונות (משפט, כלכלה, מדעי המדינה ועוד), לדיון בנושא הקורונה בפרט וכמודל להתמודדות עם מגיפות ומצבי חירום בבריאות הציבור בכלל.

המטרה היא לדון בתפקידם ותרומתם האפשרית של בתי הספר לבריאות הציבור ואנשי בריאות הציבור בהתמודדות בעתות משבר ובפיתוח מחקר בתחום זה.

לצפייה בכנס:

חלק ראשון, חלק שני

תמונות מהכנס:

השבוע התקיים טקס חלוקת תעודות לבוגרות המחזור הראשון של ביה"ס לפסיכותרפיה עם אנשים זקנים בהנהלת דר סוניה פאו, ופרופ' יובל פלגי. ברכות לבוגרות!

פרופ' איסי דורון מהחוג לגרונטולוגיה, ראש המרכז לחקר ולימוד הזיקנה, שאחראי בין היתר למונח "גילנות", על משקל גזענות, טען בעיתון "הארץ" כי סקסיזם וגילנות הולכים חזק ביחד. הראיה לכך היא התעשייה המשגשגת של אנטי־אייג'ינג, כולל ניתוחים ופרוצדורות כמו הזרקת בוטוקס. "בשנות ה–60 קמה בארה"ב תנועת Black is Beautiful, שקראה לשחורים להפסיק להחליק שיער ולהבהיר את העור כדי לדמות ללבנים. אך המאמץ להסתיר את ההזדקנות הוא חובק עולם, ושיתוף הפעולה עמו נרחב הרבה יותר".

פרופ' אלי זומר מבית הספר לעבודה סוציאלית הוזמן לאוניברסיטת India International School שבעיר Jaipur שבהודו כדי להעביר סדנת לימוד ומחקר בנושא דיס-סוציאציה והיה שם אורח ראש המחלקה לפסיכולוגיה והרקטור.

ביוזמת החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטה, ולרגל השקתו של הספר "MENTAL HEALTH AND PALESTINIAN CITIZENS IN ISRAEL" בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה שבארצות הברית, ובחסותם של האגף לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל וקרן לזלו טאובר, התקיים באוניברסיטה כנס מיוחד וראשון מסוגו שעסק "בהיבטים שונים של בריאותם הנפשית של האזרחים הערבים הפלסטינים בישראל".  את הכנס ארגנו פרופ' מרק גלקופף, ראש החוג לבריאות נפש קהילתית, ד"ר אנואר ח'טיב וגב' שרה דאעס עיראקי מהחוג לבריאות נפש קהילתית. עורכי הספר, פרופ' יצחק לבב מהחוג לבריאות נפש קהילתית ופרופ' מוחמד חאג' יחיא מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית האוניברסיטה העברית, נתנו סקירה כללית אודות הספר.