הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות - אוניברסיטת חיפה
ד"ר שירה זלבר-שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור, הרצתה ב 04.12.18 בפרלמנט האירופי בבריסל על הנזק של מזון מעובד ועתיר סוכר לכבד ולבריאות. ההרצאה הייתה מטעם איגוד הגסטרו האירופי UEG.
ממצאי מחקר שערכה ליאורה כהן, דוקטורנטית בחוג לגרונטולוגיה-מדעי הזקנה בהנחיית ראש החוג פרופ' יובל פלגי וד"ר אפרת שר-צנזור מהתוכנית הבינתחומית להתפתחות הילד, פרופ' דוד אופנהיים מהחוג לפסיכולוגיה ופרופ' ליאת איילון וד"ר אילת דסה מאוניברסיטת בר אילן, פורסמו השבוע בעיתון "הארץ". במהלך המחקר תיעדה 120 מפגשים בין מטפלים לזקנים חולי אלצהיימר שצולמו בארוחות ובמהלך משחק חברתי - שתי פעילויות הנטועות בסדר היום המוסדי - ובמפגשים פתוחים שנערכו במיוחד. כהן חשפה כי דווקא הרגעים שאינם חלק משגרת היום של המוסד, בהם המטפלים פשוט היו עם האנשים שבטיפולם, אחד על אחד, היו היעילים ביותר לקשר ובהם גם המסוגרים ביותר נפתחו והגיבו לתקשורת.
ממצאי מחקר חדש שערכו ראש החוג לשירותי אנוש פרופ' גיל לוריא והדוקטורנט ארז קיטה המכהן גם כמנכ"ל עמותת אור ירוק, שחושף כי נהגים צעירים (17-22) העושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות (שלא במהלך נהיגה) משתמשים יותר בטלפון הסלולארי בזמן נהיגה, פעולה המגדילה באופן משמעותי את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. פרופ' לוריא התראיין לכתבה שפורסמה במגזין עיתון "מעריב" שעסקה בתופעה, ואמר כי "יש דמיון בין שימוש בטלפון בנהיגה להתנהגויות סיכון אחרות. גם בתחום העבודה אנשים מתים בתאונות אחרי שלא התנהגו לפי הוראות הבטיחות. השאלה למה עושים את זה".
השבוע התקיים באודיטוריום הכט כינוס בינלאומי בן שלושה ימים בנושא "התפתחות שפת הסימנים והערכתה", במימון משרד המדע והטכנולוגיה ובתמיכת הרקטור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות והפקולטה למדעי הרוח, כמו גם ארגון מיחא, המכון לקידום החרש וכן חברות מכשירי השמיעה סונובה-שטיינר ומדטכניקה-אורתופון. לאירוע הגיעו בכירי החוקרים בתחום חקר השפה בכלל ושפת הסימנים בפרט, והמשתתפים הציגו מחקרים עדכניים שנערכים בארצות הברית, אירופה, בריטניה וישראל. הכינוס, שאורגן על ידי פרופ' עירית מאיר ז"ל, שהלכה לעולמה לפני מספר חודשים, ד"ר רמה נובוגרודסקי וד"ר ברכה ניר מהחוג להפרעות בתקשורת, עסק בנושאים מגוונים בתחום התפתחות שפה של ילדים שומעים לעומת חרשים, כלים להערכת התפתחות השפה בקרב ילדים חרשים מסמנים ובי-מודאליים וכיוונים עתידיים למחקר.
החוג לסיעוד קיים סימפוזיון שעסק במבט רב תחומי בתופעת הסבל האנושי, הראשון מבין סדרה שמובילה פרופ' אפרת דגן ותתקיים לאורך השנה. הסדרה תעסוק במושגי ליבה בסיעוד ומיועדת לתלמידי המוסמך והספחים שנפתחו השנה בחוג - ניהול סימפטומים בסיעוד וניהול חוסן במערך הסיעוד, ופתוחה לקהילייה המקצועית בתחומי הבריאות ולכלל הציבור. הסימפוזיון, בהובלתן של פרופ' אפרת דגן ופרופ' תמר שוחט, אירח מרצים בעלי שם החוקרים את תופעת הסבל על היבטיה השונים. הסימפוזיון הבא יעסוק בסוגיות של סוף החיים בהובלתה של פרופ' מיכל גרנות, מהחוג לסיעוד, ויתקיים בתאריך 2.1.19.
בתאריך 22.10.2018 התקיים יום עיון בנושא התמודדות נשים ערביות עם סרטן השד בישראל וברשות הפלסטינית: ממצאי מחקר והשלכות לפרקטיקה ולמדיניות במלון גולדן קראון בנצרת. יום עיון זה סיכם והציג ממצאי המחקר במימון קרן MERC (Middle East Regional Cooperation program ). השתתפו ביום העיון קרוב ל-60 משתתפים מישראל ומהרשות הפלסטינית.
מדובר במחקר שנערך מטעם אוניברסיטת חיפה תחת פיקוחם של החוקרים הראשיים:
מדובר במחקר השוואתי שבחן תפיסות, עמדות ודרכי התמודדות של נשים ערביות מחלימות מסרטן שד בישראל וברשות הפלסטינית ואשר נערך בשני שלבים: השלב הראשון הוא המחקר האיכותני (נערכו 4 קבוצות מיקוד בישראל ו-8 קבוצות מיקוד בגדה) והשלב השני הוא המחקר הכמותני (70 משתתפות בישראל ו-140 בגדה). מטרות המחקר הן להעמיק את ההבנה, כיצד נשים ערביות בישראל וברשות הפלסטינית מגיבות למחלת סרטן השד ומתמודדות עמה: כיצד המחלימות תופסות את מחלת הסרטן ומשמעותה. מהן ההשלכות ארוכות הטווח לחייהן האישיים, המשפחתיים והחברתיים מה הן דרכי ההתמודדות, בדגש מיוחד על אסטרטגיות התמודדות דתיות ומסורתיות.
יום העיון נערך בשותפות אוניברסיטת חיפה, עמותת אלקודס לבריאות הציבור, בית החולים "המשפחה הקדושה" והאגודה למלחמה בסרטן.
סדר היום כלל הרצאות במליאה ושני פאנלים (סדר היום מצורף להודעה זו + תמונות).
לצפיה בתכנית יום העיון לחצו כאן
ד"ר מיה נגב, מביה"ס לבריאות הציבור ופרופ' שלומית פז, ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, הוזמנו להשתתף בדיון שהתקיים השבוע בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת על הקשר שבין שינויי אקלים ובריאות הציבור, במסגרת פיקוח ומעקב אחר יישום החלטות ועידת פריז. בדיון אמרה פרופ' פז כי "גם אם תהיה עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, יהיו לשינויי האקלים השלכות משמעותיות על הבריאות עם צפי לעלייה בתחלואה ותמותה עקב התפרצות מחלות המועברות ע"י חרקים וכן בשל העלייה בשכיחותם ובעוצמתם של תנאי מזג אוויר קיצוני. ד"ר נגב אמרה כי "שינוי אקלים והשלכותיו על הבריאות הם חוצי גבולות. כבר היום ירדן נמצאת בשאיבת יתר של מקורות המים ובעזה 97% מהמים מזוהמים ולא ראויים לשתייה. לעודף תחלואה ותמותה משינוי אקלים יהיו השלכות על כלל האזור, מדינת ישראל צריכה לשתף פעולה עם שכנותיה על מנת להבטיח וחס ברמה האזורית".
לפני כשבועיים התקיים במרכז לרפואה יועצת במגדלי נצרת מפגש הכרות לבניית תכנית לשיתוף פעולה בין הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ומחוז צפון של שרותי בריאות כללית. מטעם האוניברסיטה השתתפו דיקן הפקולטה פרופ' פייסל עזאיזה וראשי החוגים - ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית פרופ' מירי כהן, ראש החוג להפרעות בתקשורת ד"ר ברכה ניר, ראש החוג לסיעוד פרופ' ענת דרך זהבי, ראש החוג לפיזיותרפיה פרופ' אלי כרמלי וראש החוג לריפוי בעיסוק ד"ר נעמי שרויאר. מטעם מחוז הצפון השתתפה המנהלת הרפואית ד"ר אפרת בר לב וד"ר עאוני יוסף, מנהל המרכז לרפואה יועצת במגדלי נצרת עם הצוות המוביל. פרופ' עזאיזה דיבר על חשיבות שיתופי הפעולה הפוטנציאליים בין האוניברסיטה לבין כללית – הן מבחינה מחקרית והן בין הצוות האקדמי לבין צוות הרופאים והעובדים המקצועיים. כמו כן ביקש להגביר את שיתוף הפעולה בנושא הכשרת סטודנטים של הפקולטה במתקני השירותים השונים של המחוז כפי שסקרה אותם ד"ר אפרת בר לב וזאת כדי להכשיר את העובדים העתידיים הטובים ביותר.
כתבה בעיתון הסתדרות המורים על מחקר של ד"ר רינת פניגר שאל מביה"ס לטיפול באמנויות שנערך על ידה בשלוש השנים האחרונות
בגנים של ילדים עם מוגבלות שיכלית התפתחותית (פיגור), מחקר עם תוצאות מרגשות שממשיך גם בימים אלו.
ב-8-9 לאוקטובר 2018, התקיימה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות סדנא בנושא R -לחישובים סטטיסטיים וגרפיקה הסדנה התקיימה ביוזמתה של פרופ' נעמי יוסמן - סגנית דיקן הפקולטה לענייני מחקר בסיועה של ד"ר טליה גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית. את הסדנא הנחה ד"ר יובל נוב מהחוג לסטטיסטיקה ובה השתתפו קרוב ל-60 איש, חוקרים מהחוגים השונים בפקולטה ודוקטורנטים. במסגרת הסדנה יובל לימד את שפת ה-R והמשתתפים התנסו במקום בתכנות של פעולות בסיסיות. בהמשך, הובאה דוגמא מוחשית של מחקר מהפקולטה שלנו והודגם האופן בו ניתן לבצע את הסטטיסטיקה באמצעות R ולהפיק תרשימים להצגת נתוני המחקר באופן חזותי-גרפי שלא ניתן באמצעות תוכנות סטטיסטיות אחרות. משתתפי הסדנה העשירו את הידע הסטטיסטי ולמדו כלים נוספים למחקר.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע את נתוני ההשמנה של ישראל - כמחצית מהאוכלוסייה (48%) הם במצב של עודף משקל או השמנה: 55% מהגברים ו-41% מהנשים. 52% רוצים לרדת במשקל: 58% מהנשים לעומת 46% מהגברים; 54% מהיהודים ו-41% מהערבים. פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור, התראיינה בנושא לתכנית "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל ואמרה: "הבעיה המרכזית של ההשמנה - שהיא באה בדרך כלל עם תחלואה: קשיים אורתופדיים, קשיים גופניים והרבה מאוד מחלות כרוניות. לכן, אנו מודאגים מאוד מהמגמה הזו של עלייה באחוזי ההשמנה באוכלוסייה". באותו נושא התארחה באולפן החדשות של אתר Ynet.
ממצאים ראשונים ממחקרו של רפי אפלר-חטאב, דוקטורנט בחוג לגרונטולוגיה-מדעי הזקנה, התפרסמו השבוע בעיתון "הארץ". על פי הנתונים, מה שהכי משפיע על תעסוקת מבוגרים זה היצע וביקוש: "רופאים יכולים לעבוד עד גיל 80, כי יש מחסור ברופאים. במקצועות טכניים מסורתיים, כמו הנדסה טכנית והנדסת חשמל, כמעט שאין צעירים, ולכן בארגונים שמתבססים על המקצועות הללו ממשיכים להעסיק גם אחרי הפנסיה. מן העבר השני, במקומות שבהם אין לעובד המבוגר יתרון על פני הצעיר ושניהם עושים את אותה עבודה - ינסו להיפטר מהמבוגר כי עלות העסקתו גבוהה יותר בשל הוותק שצבר", אמר.
מחקר כלל עולמי חדש ורחב היקף קובע כי צריכה של כל כמות של אלכוהול מסוכנת לבריאות. לפי הממצאים, בשנת 2016 מתו כמעט שלושה מיליון בני אדם ברחבי העולם כתוצאה מצריכת אלכוהול, וכ-12% ממקרי המוות של גברים בין הגילים 15 ל-49 נגרמו מצריכת אלכוהול. פרופ' אורנה בראון-אפל, ראש בית הספר לבריאות הציבור, התראיינה בנושא לכתבה שפורסמה בעיתון "דה מרקר" ואמרה: "אני באה מהפרספקטיבה של בריאות הציבור. ברמת הציבור כולו, נזקי צריכת האלכוהול מאוד גבוהים. אמנם חלק מהמחקרים הקודמים מצביעים על תועלת בריאותית בצריכה מתונה של אלכוהול, אבל מדובר במחקרים ברמה הפרטנית, והמחקר הנוכחי בוחן את המצב ברמה הבינלאומית. לכן הקביעה במחקר שהנזק עולה על התועלת היא מרכזית - כי לא ניתן להפריד כאן בין התועלת לנזק במצבים שונים".
"אני שומעת אנשים שאומרים שאינם חולמים - אז נשבור את המיתוס כי אין דבר כזה, כולנו חולמים ויותר מפעם אחת בלילה. יש כמה סיבות שבגללן לא זוכרים חלומות - הדחקה, תרבות, מדדים דמוגרפיים כמו מגדר וגיל, השכלה ועוד", אמרה ד"ר קרן אור-חן, מומחית לקבלת החלטות ותורת המשחקים מבית הספר לעבודה סוציאלית, בראיון לתכנית "לבחור נכון" בערוץ 10.
הנוהל החדש של משרד הבריאות, שלפיו חל איסור על רופאים להיפגש בארבע עיניים עם נציגים רפואיים, האחראים על עדכונם בתרופות חדשות, בתופעות לוואי ועוד, הוציא את האחרונים למאבק על פרנסתם. ד"ר מאיה פלד רז, מבית-הספר לבריאות הציבור, התראיינה לכתבה שפורסמה בנושא בעיתון "מעריב" ואמרה: "יש יועצים רפואיים שיש להם מערכות יחסים ארוכות עם רופאים, לטוב ולרע. עם זאת, אותי מטריד שמשרד הבריאות בוחר את הדרך הקלה במקום להתעמת עם הסוגיה לגופה".
ממצאי מחקר שערכה ד"ר עדי יבזורי אראל, עובדת סוציאלית במחלקה לרפואת משפחה של כללית בחיפה, בהנחייתה של פרופ' מירי כהן, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית, פורסמו השבוע במוסף "זמנים בריאים" של עיתון "ידיעות אחרונות". במחקר, אותו ערכה על חולים אונקולוגים הנוטים למות, נחשף כי החולים הנוטים למות מעדיפים שהייה בבית חולים ולא בביתם, מעריכים את ה"דברים הקטנים" ומדווחים על איכות חיים גם בשלבים סופיים לחיים, על אף הסבל.
ב-2017 התברר שכמויות העופרת במכונות הקפה בחלק מבתי הקפה בישראל חורגות מהמותר ושמגוון תכשיטי ילדים הנמכרים ברשתות האופנה המובילות בישראל מכילים כמות חריגה של עופרת. כעת, ממצאי מחקר חושפים רמות גבוהות של עופרת על מתקני המשחקים לילדים. "במחקר גילינו רמות גבוהות של עופרת בצבע במתקני שעשועים - עד 30 אלף חלקים למיליון, כאשר התקן המקובל בעולם הוא 90 חלקים למיליון", אמרה ד"ר מיה נגב, חוקרת בריאות וסביבה מבית הספר לבריאות הציבור ומעורכות המחקר, בראיון לאתר וואלה!News. בנושא זה ואחרים כתבה טור שפורסם באתר Ynet במסגרת מדור "חוקרים פרטיים", בו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם.
על פי ממצאי מחקר איכותני חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature's Pediatric Research, רופאי ילדים שמבצעים התייעצויות טלפוניות מדווחים על מספר אתגרים הקיימים בטלה-רפואה, ושאינם נוכחים במפגש פנים-אל-פנים בין הרופא למטופל. על פי החוקרים - ד"ר מוטי חיימי, עמית מחקר במרכז להערכת תוכניות התערבות לקידום בריאות בבית-הספר לבריאות הציבור, ראש בית הספר לבריאות הציבור פרופ' אורנה בראון-אפל, ראש מגמת ניהול מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור ד"ר שולי ברמלי-גרינברג ופרופ' יחזקאל ויסמן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר/ הממצאים אף זכו להתייחסות ופרסום בכמה כלי תקשורת בעולם, ביניהם Mobi Health News, IHHR ואחרים.
טיפולי פוריות אינם מעלים סיכון להתפתחות אוטיזם בצאצאים, למעט טיפול בהורמון פרוגסטרון. השבוע נספר כי ממצאי המחקר, שנערך בראשותו של פרופ' סטיבן לוין, מהחוג לבריאות נפש קהילתית, פורסם בכלי תקשורת בעולם, ביניהם NGtoday, The Tribune, Newsgram, IndiaTV, The Health Site, NDTV, China.org ועוד.
דר הוד אורקיבי ודר ברכה אזולאי מציגים את מחקריהם בארה״ב בכנס השנתי של American Psychological Association
