תחילת דף אינטרנט, לחץ אנטר כדי לעבור לאזור תוכן מרכזי
לשיחה עם יועץ לימודים 1-800-300-032
תפריט ראשי של האתר

פתיחת שנת הלימודים האקדמית

פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות התראיין במהדורת הערב בערבית בכאן 11 בנושא פתיחת שנת הלימודים האקדמית. פרופ' עזאיזה אמר כי, "למידה מרחוק כוללת אתגרים רבים במיוחד עבור סטודנטים מהחברה הערבית שמתמודדים עם קשיים בשפה העברית, בכתיבה אקדמית ובשפה האנגלית. בנוסף, אנו מודעים לבעיות בתשתיות האינטרנט ביישובים הערבים".

ראיון עם פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי

פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי מהחוג לסיעוד התראיינה בהרחבה למוסף סוף השבוע של עיתון דה מרקר. בראיון התייחסה פרופ' בירנבוים-כרמלי לנושא הילודה ואמרה כי "בישראל, גיל הילודה מאוחר יותר, שעות העבודה של נשים רבות יותר, שיעורי התעסוקה שלהן גבוהים יותר מכל מדינות OECD למעט איסלנד - ובכל זאת הן יולדות יותר. מספר הילדים הממוצע בישראל, בקרב בעלות השכלה אקדמית בנות 40, שווה למספר הילדים של בנות גילן שיש להן השכלה תיכונית בלבד". 

טור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום

"מערכת בריאות הציבור חזקה תאפשר את ריסון המגיפה בעיקר על ידי אבחון, בידוד וקטיעת שרשרת ההדבקה. בקרה על התפשטות המחלה בצורה זו היא הדרך היחידה לנהל חברה וכלכלה בריאות. שיטות אלו כבר הוכיחו עצמן במדינות כמו ניוזילנד ויפן, ועכשיו יש להמשיך להפעילן כאן בישראל", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום. פרופ' בראון-אפל התראיינה בנושא גם אצל יואב לימור וגלית גוטמן בקשת 12.

כנס "כל הקהילה כמשפחה"

פייסל ולצר

בשבוע שעבר התקיים כנס "כל הקהילה כמשפחה" בשיתוף ביה"ס לעבודה סוציאלית. פרופ' פייסל עזאיזה, דיקן הפקולטה למדעי רווחה ובריאות ופרופ' יעל לצר ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית נשאו דברי פתיחה, פרופ' (אמירטה) מיכל שמאי, מביה"ס לעבודה סוציאלית, העבירה הרצאה בנושא "האם קהילה יכולה להיות משפחה? אספקטים דומים ושונים", וד"ר חני נוימן, מביה"ס לעבודה סוציאלית, העבירה הרצאה בנושא "קהילה מיטיבה במשבר ובשגרה".

מדוע אנשים מסוימים שחלו בקורונה מדבקים הרבה יותר מאחרים?

פרופ' מנפרד גרין

מדוע אנשים מסוימים שחלו בקורונה מדבקים הרבה יותר מאחרים? מה הקשר בין כמות הנגיף שנמצאת בגוף לחומרת המחלה שמתפתחת? פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור התראיין בנושא לעיתון גלובס ואמר כי "כמות הווירוס הדרושה להדבקה בקורונה היא יחסית נמוכה לעומת מחלות ויראליות אחרות. המנה הדרושה להדבקה היא יותר גבוהה מחצבת, אבל יותר נמוכה משפעת".

בשיתוף פעולה בין היחידה למעורבות חברתית לבין עיריית חיפה

בשיתוף פעולה בין היחידה למעורבות חברתית לבין עיריית חיפה פועל הפרויקט "שומרים על קשר" במטרה להעניק תמיכה באנשים מבוגרים בצל משבר הקורונה. הפרויקט הוקם בשנה שעברה, על ידי הסטודנטיות תמר נגלר מהחוג לסיעוד וליאת אפשטיין מהחוג לריפוי בעיסוק, במטרה לסייע לאוכלוסיית הזקנים בעיר. כחלק מהפרויקט, נוצר שיתוף פעולה בין היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, קרן רווה-רביד למצוינות ומנהיגות חברתית והיחידה להתנדבות באגף הרווחה של העירייה.

סדרת ראיונות בזום עם אנשי רוח

ד"ר רוני אלפנדרי

ד"ר רוני אלפנדרי, מנהל המכון לפסיכותרפיה במרכז הקליני הבין-תחומי, יזם סדרת ראיונות בזום עם אנשי רוח, תרבות ופעילים חברתיים. בראיון עולות 3 שאלות מרכזיות: מה הספר שהשאיר עליך רושם חזק ביותר? מהו הסרט שהשפיע עליך ביותר? ומהו האירוע הפוליטי שעיצב אותך? בין המרואיינים עד כה: השחקן שי אביבי, הסופר בני ציפר והפעיל החברתי אייל כגן. לצפייה בראיונות כנסו כאן.

יום עיון מקוון של ביה"ס לעבודה סוציאלית

יום עיון מקוון

ביה"ס לעבודה סוציאלית קיים השבוע יום עיון מקוון עבור המדריכים בלימודי שדה תחת הכותרת: "זה כבר לא אותו דבר: ההזדמנות והמורכבות של הכשרה מעשית והדרכה בצל הקורונה". ראש ביה"ס פרופ' יעל לצר, וראש תכנית הב"א ד"ר מיכל קורא נשאו דברי פתיחה וברכה. מנהלת היחידה ללימודי שדה עו"ס תמי הנדלמן בן שמעון הנחתה את יום העיון שכלל בן היתר, הרצאה של פרופ' אמריטוס אמנון בהם מביה"ס לעבודה סוציאלית וד"ר אתי בהם בנושא פיתוח חוסן קהילתי דרך אסטרטגיות משתנות בשלבי המשבר, ואירוע פרידה מד"ר נאוה ארקין מנהלת היחידה ללימודי שדה היוצאת שפורשת לגמלאות. ביום העיון השתתפו מאות מדריכים שילוו את הסטודנטים לעבודה סוציאלית בלימודי השדה בשנת הלימודים הקרובה.

בפאנל מומחים בינלאומי

פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור השתתפה בפאנל מומחים בינלאומי שהתקיים במסגרתUNESCO Chair Webinar 25 , בנושא: The Ethics of Public Health Emergency Response for COVID-19 to Public Health Disaster Preparation and Planning for Tomorrow.

כולנו סובלים מהחום

כולנו סובלים מהחום, אבל יש מי שסובלים יותר. ד"ר מאיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה שפורסמה בעיתון הארץ שעסקה באוכלוסיות השונות  שנמצאות בחזית משבר האקלים בישראל.

ד"ר טלי גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית

ד"ר טלי גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית התראיינה לאתר jewishpress בנושא השלכות הסגר בישראל על הבריאות הנפשית של האוכלוסייה ואמרה, "ישראל היא מדינה שממוקדת מאוד בקהילה. אנשים מעריכים תמיכה חברתית ואת עצם היותם ביחד. לחלק גדול מהאוכלוסייה הריחוק החברתי הוא הדבר הכי קשה שיצטרכו להתמודד אתו במהלך הסגר". 

פרופ' דפנה בירנבוים כרמלי

"ההסתייגות מהתאמתה של המדיניות השוודית לישראל אין פירושה צידוד במדיניות הממשלה בניהול המגיפה. הסגר השני נראה כבעייתי ביותר, וספק גדול אם יביא להקלה של ממש ויצדיק את הנזק החברתי-כלכלי העצום שיגרום. אבל את הפתרון המקומי יש לתכנן בהתאם לתנאים הספציפיים בארץ. גם בהקשר הקורונה, ישראל הופכת למיוחדת במינה וחריגה בין אומות העולם" כתבה פרופ' דפנה בירנבוים כרמלי מהחוג לסיעוד בטור שפורסם בעיתון הארץ.

טור דעה בעיתון ישראל היום

"צריך שיהיה ברור - צמצום התחלואה מקורונה, בסופו של דבר, תלוי בכל אחד מאיתנו ובהתנהגות האישית שלו. תחשבו על הבעיה כבעיית 'חופש הבחירה'. רובנו אוהבים לחשוב שיש לנו החופש לבחור מה אנחנו עושים או לא עושים", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

אלפי ישראליות סובלו מהפרעות אכילה

אלפי ישראליות סובלו מהפרעות אכילה, רבות מהן יגיעו לאישפוזים וחלקן אף ימות. פרופ' יעל לצר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית התראיינה בנושא לעיתון ידיעות אחרונות ולאתר YNET ואמרה כי "האובדנות האופיינית להפרעות אכילה היא לפעמים ישירה ואכזרית ויכולה לבוא לידי ביטוי בקפיצה מגובה או בשכיבה על פסי רכבת. בחלקה האחר היא סמויה ומתבטאת בעצם ההרעבה העצמית".

פתרונות טובים לחידת ההזדקנות

פרופ' ישראל (איסי) דורון

"ככל הנראה לאף חוקר יחיד לא יהיה המפתח למעיין הנעורים. לא לפסיכולוג, לא לדמוגרף ולא לגנטיקאי. רק שיתוף פעולה בין הגורמים האלה יוכל להניב, אולי, פתרונות טובים לחידת ההזדקנות. המציאות תמיד מורכבת מכמה טיפים שיגרמו לכולנו לחיות עד גיל 120", אמר פרופ' ישראל (איסי) דורון מהחוג לגרונטולוגיה וראש המרכז לחקר ולימוד הזקנה בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס.

ד"ר רינת פניגר־שאל

ד"ר רינת פניגר־שאל מבית הספר לטיפול באומנויות אמרה בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב כי "על מנת ללמוד באופן מיטבי, תלמיד זקוק לתנאים מתאימים ולזמינות של מבוגר תומך. בלמידה המקוונת המתנהלת מהבית נכפה על ההורים להיות שותפים ללמידה. במחקר שערכנו בחודש מאי עם כ־1000 מורים, טענו המורים כי שיתוף הפעולה של ההורים הוא קריטי לקיומה של הלמידה המקוונת".

מחקר שבודק עמדות הצוות המטפל בגישה פליטיבית

ד"ר שרה שחף מהחוג לסיעוד התראיינה בנושא מחקרה שבדק עמדות הצוות המטפל בגישה פליטיבית (טיפול תומך) במחלות חשוכת מרפא,  בתכנית 60 החדש (32:10) ברדיו כאן. ד"ר שחף התייחסה לגישה הגורסת כי אין לדבר על המוות עם המטופלים ואמרה כי, אנשים בסוף חייהם רוצים לדבר על הסוף (המוות), וחשוב לבדוק מה הציפיות שלהם לסוף על מנת לסייע להם.

תלמידים רבים ילמדו למידה מקוונת

בעקבות הסגר הצפוי, תלמידים רבים ילמדו למידה מקוונת. ד"ר רינת פניגר-שאל מבית הספר לטיפול באמצעות אומנויות וד"ר אלכסנדרה סעד  מהחוג לריפוי בעיסוק פרסמו טור בנושא  באתר MAKO. לדבריהן, "צריך לעסוק בחיבור בין המערכת הבית ספרית להורים. להזמין את ההורים לשיתוף פעולה ש"נכפה" עליהם. לפני שההורים ימהרו להוציא את תסכולם על מערכת החינוך, ושהמורים יביעו תסכולם מחוסר שיתוף הפעולה של ההורים, כדאי להשקיע מחשבה ומשאבים במשולש שנוצר לנוכח התקופה: תלמיד-מורה-הורה"

פרופ' רחל לב-ויזל

פרופ' רחל לב

בעקבות הגשת כתבי אישום נגד המעורבים באונס המזעזע באילת, פרופ' רחל לב-ויזל, ראש מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות על שם אמילי סגול, הסבירה באתר וואלה כי ההליך הפלילי הוא מורכב וקשה עבור הנפגעת: "דורשים מהקורבן אנרגיות לדברים חדשים, להתמודד עם דברים שהיא לא מכירה, וזה בזמן שהאנרגיה צריכה להיות מרוכזת רק פנימה. מדובר בחקירות, הצהרות, ניסיון להיזכר בדברים שלא בדיוק רוצים לזכור ואין ברירה".

טור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום

"הניסיון של חלק מהפוליטיקאים לטעון שכולם אשמים במצב אינו מוצדק. בהחלט אפשר לדבר על אוכלוסיות מסוימות המושכות את כל המדינה למטה, ראו הוזהרתם", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.