תחילת דף אינטרנט, לחץ אנטר כדי לעבור לאזור תוכן מרכזי
לשיחה עם יועץ לימודים 1-800-300-032
תפריט ראשי של האתר

כנס בינלאומי בנושא אתגרי ההיערכות לזיקנה במאה ה-21

כנס בינלאומי בנושא אתגרי ההיערכות לזיקנה במאה ה-21

במסגרת שיתוף הפעולה הותיק ביניהם, קיימו בשבוע שעבר החוג לגרונטולוגיה (מדעי-הזיקנה) באוניברסיטה ובית-האבות הספרדי בחיפה כנס בינלאומי שעסק באתגרי ההיערכות לזיקנה במאה ה-21. הדוברים המרכזיים בכנס היו פרופ' ביל רייכמן, פרופ' לרפואה באוניברסיטת טורונטו שהוא הנשיא והמנכ"ל של BAYCREST TORONTO , וגב' מולי פורסט, הנשיאה והמנכ"ל לשעבר של הבית-היהודי בלוס-אנג'לס JHLA. הדוברים הצביעו על שתי מגמות עיקריות שמסתמנות בעת הזאת בצפון-אמריקה: האחת –של פיתוח ואספקה של הרבה יותר שירותים – חברתיים וגם רפואיים – אשר יתנו מענה לזקנים בקהילה, והשניה – פיתוח של מענים טכנולוגיים מתקדמים אשר יתנו מענה לטיפול בזקנים במרכזים סיעודיים ייעודיים.

מי יפגע מינית באישה בת 80?

מי יפגע מינית באישה בת 80?

פרופ' טובה בנד-וינטרשטיין, מן החוג לגרונטולוגיה,  ופרופ' הדס גולדבלט מן החוג לסיעוד, יזמו וקיימו  ביום חמישי, 19.11.20, מפגש מדעי בינלאומי מקוון, ראשון בתחומו, בנושא:

 Emerging Knowledge on Sexual Assault against Women in Late Life: Multidisciplinary Perspectives  

המפגש  התקיים בחסות מרכז מינרווה לחקר אוכלוסיות מודרות בזיקנה ונערך בעקבות פרויקט מחקר שממומן על-ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), בנושא פגיעות מיניות בנשים בגיל הזיקנה. בעוד שהנושא נחקר בהקשר לנשים צעירות, כאשר מדובר בנשים זקנות - הוא מושתק.  במפגש השתתפו חוקרים מכל העולם ומישראל, העוסקים בנושא במגוון היבטים: חברתיים, פסיכולוגיים, משפטיים וקליניים. נכחו גם חוקרים, תלמידי מחקר ואנשי מקצוע מן הארץ והעולם.

המכון הלאומי - פורום מדיניות - מפגש קורונה

המכון הלאומי - פייסל עזאיזה

בתאריך 16/11/20 התקיים המפגש השלישי בסדרת מפגשי הקורונה של המכון הלאומי, בנושא: "מגפת הקורונה - מבט על קבוצות אוכלוסייה". במפגש השתתף פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות,  המפגש זכה להדים חיוביים ולתגובות מצוינות.

מוזמנים לצפות בהקלטת המפגש, כולל כל ההרצאות והמצגות, בקישור הבא: https://vimeo.com/480032132

את שני המפגשים האחרים - הראשון עסק במדיניות ציבורית וכלכלית בעידן הקורונה והשני בתקשורת ואמון הציבור בזמן קורונה - ניתן למצוא באתר המכון: http://israelhpr.org.il/

יום הדימות הבינלאומי

יום הדימות הבינלאומי

פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ופרופ' אפרת דגן מהחוג לסיעוד השתתפו בכנס לציון יום הדימות הבינלאומי. ב-8 לנובמבר לפני 125 שנים גילה הפיסיקאי וילהלם קונרד רנטגן ,חתן פרס נובל בפיזיקה, את האור שלא היה קודם -THE LIGHT THAT NEVER WAS. מאותה העת, של שפורפרת הריק ומכונת הצילום הראשונה ועד מכשירים סטראוטקטים דיגיטלים משוכללים, חלו אין ספור שינויים והתפתחויות שעברה מכונת הצילום. מקצוע הדימות המהווה סטטוסקופ של הרפואה המודרנית במאה ה-21, הפך לאקדמי ולו נוספו דיסציפלינות נוספות כגון אולטראסאונד, מכשור מגנטי- MRI ומכשירי ה-CT הטומוגרפיים.

במחקר חדש השפעות נפשיות בתקופת הקורונה

השפעות נפשיות בתקופת הקורונה

פרופ' דנה יגיל, פרופ' פייסל עזאיזה ופרופ' מירי כהן מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות חושפים במחקר חדש השפעות נפשיות נוספות של משבר הקורונה על הציבור הרחב. להמשך קריאה הכתבה באתר Mako

פתיחת שנת הלימודים האקדמית

פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות התראיין במהדורת הערב בערבית בכאן 11 בנושא פתיחת שנת הלימודים האקדמית. פרופ' עזאיזה אמר כי, "למידה מרחוק כוללת אתגרים רבים במיוחד עבור סטודנטים מהחברה הערבית שמתמודדים עם קשיים בשפה העברית, בכתיבה אקדמית ובשפה האנגלית. בנוסף, אנו מודעים לבעיות בתשתיות האינטרנט ביישובים הערבים".

ראיון עם פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי

פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי מהחוג לסיעוד התראיינה בהרחבה למוסף סוף השבוע של עיתון דה מרקר. בראיון התייחסה פרופ' בירנבוים-כרמלי לנושא הילודה ואמרה כי "בישראל, גיל הילודה מאוחר יותר, שעות העבודה של נשים רבות יותר, שיעורי התעסוקה שלהן גבוהים יותר מכל מדינות OECD למעט איסלנד - ובכל זאת הן יולדות יותר. מספר הילדים הממוצע בישראל, בקרב בעלות השכלה אקדמית בנות 40, שווה למספר הילדים של בנות גילן שיש להן השכלה תיכונית בלבד". 

טור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום

"מערכת בריאות הציבור חזקה תאפשר את ריסון המגיפה בעיקר על ידי אבחון, בידוד וקטיעת שרשרת ההדבקה. בקרה על התפשטות המחלה בצורה זו היא הדרך היחידה לנהל חברה וכלכלה בריאות. שיטות אלו כבר הוכיחו עצמן במדינות כמו ניוזילנד ויפן, ועכשיו יש להמשיך להפעילן כאן בישראל", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום. פרופ' בראון-אפל התראיינה בנושא גם אצל יואב לימור וגלית גוטמן בקשת 12.

כנס "כל הקהילה כמשפחה"

פייסל ולצר

בשבוע שעבר התקיים כנס "כל הקהילה כמשפחה" בשיתוף ביה"ס לעבודה סוציאלית. פרופ' פייסל עזאיזה, דיקן הפקולטה למדעי רווחה ובריאות ופרופ' יעל לצר ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית נשאו דברי פתיחה, פרופ' (אמירטה) מיכל שמאי, מביה"ס לעבודה סוציאלית, העבירה הרצאה בנושא "האם קהילה יכולה להיות משפחה? אספקטים דומים ושונים", וד"ר חני נוימן, מביה"ס לעבודה סוציאלית, העבירה הרצאה בנושא "קהילה מיטיבה במשבר ובשגרה".

מדוע אנשים מסוימים שחלו בקורונה מדבקים הרבה יותר מאחרים?

פרופ' מנפרד גרין

מדוע אנשים מסוימים שחלו בקורונה מדבקים הרבה יותר מאחרים? מה הקשר בין כמות הנגיף שנמצאת בגוף לחומרת המחלה שמתפתחת? פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור התראיין בנושא לעיתון גלובס ואמר כי "כמות הווירוס הדרושה להדבקה בקורונה היא יחסית נמוכה לעומת מחלות ויראליות אחרות. המנה הדרושה להדבקה היא יותר גבוהה מחצבת, אבל יותר נמוכה משפעת".

בשיתוף פעולה בין היחידה למעורבות חברתית לבין עיריית חיפה

בשיתוף פעולה בין היחידה למעורבות חברתית לבין עיריית חיפה פועל הפרויקט "שומרים על קשר" במטרה להעניק תמיכה באנשים מבוגרים בצל משבר הקורונה. הפרויקט הוקם בשנה שעברה, על ידי הסטודנטיות תמר נגלר מהחוג לסיעוד וליאת אפשטיין מהחוג לריפוי בעיסוק, במטרה לסייע לאוכלוסיית הזקנים בעיר. כחלק מהפרויקט, נוצר שיתוף פעולה בין היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, קרן רווה-רביד למצוינות ומנהיגות חברתית והיחידה להתנדבות באגף הרווחה של העירייה.

סדרת ראיונות בזום עם אנשי רוח

ד"ר רוני אלפנדרי

ד"ר רוני אלפנדרי, מנהל המכון לפסיכותרפיה במרכז הקליני הבין-תחומי, יזם סדרת ראיונות בזום עם אנשי רוח, תרבות ופעילים חברתיים. בראיון עולות 3 שאלות מרכזיות: מה הספר שהשאיר עליך רושם חזק ביותר? מהו הסרט שהשפיע עליך ביותר? ומהו האירוע הפוליטי שעיצב אותך? בין המרואיינים עד כה: השחקן שי אביבי, הסופר בני ציפר והפעיל החברתי אייל כגן. לצפייה בראיונות כנסו כאן.

יום עיון מקוון של ביה"ס לעבודה סוציאלית

יום עיון מקוון

ביה"ס לעבודה סוציאלית קיים השבוע יום עיון מקוון עבור המדריכים בלימודי שדה תחת הכותרת: "זה כבר לא אותו דבר: ההזדמנות והמורכבות של הכשרה מעשית והדרכה בצל הקורונה". ראש ביה"ס פרופ' יעל לצר, וראש תכנית הב"א ד"ר מיכל קורא נשאו דברי פתיחה וברכה. מנהלת היחידה ללימודי שדה עו"ס תמי הנדלמן בן שמעון הנחתה את יום העיון שכלל בן היתר, הרצאה של פרופ' אמריטוס אמנון בהם מביה"ס לעבודה סוציאלית וד"ר אתי בהם בנושא פיתוח חוסן קהילתי דרך אסטרטגיות משתנות בשלבי המשבר, ואירוע פרידה מד"ר נאוה ארקין מנהלת היחידה ללימודי שדה היוצאת שפורשת לגמלאות. ביום העיון השתתפו מאות מדריכים שילוו את הסטודנטים לעבודה סוציאלית בלימודי השדה בשנת הלימודים הקרובה.

בפאנל מומחים בינלאומי

פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור השתתפה בפאנל מומחים בינלאומי שהתקיים במסגרתUNESCO Chair Webinar 25 , בנושא: The Ethics of Public Health Emergency Response for COVID-19 to Public Health Disaster Preparation and Planning for Tomorrow.

כולנו סובלים מהחום

כולנו סובלים מהחום, אבל יש מי שסובלים יותר. ד"ר מאיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה שפורסמה בעיתון הארץ שעסקה באוכלוסיות השונות  שנמצאות בחזית משבר האקלים בישראל.

ד"ר טלי גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית

ד"ר טלי גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית התראיינה לאתר jewishpress בנושא השלכות הסגר בישראל על הבריאות הנפשית של האוכלוסייה ואמרה, "ישראל היא מדינה שממוקדת מאוד בקהילה. אנשים מעריכים תמיכה חברתית ואת עצם היותם ביחד. לחלק גדול מהאוכלוסייה הריחוק החברתי הוא הדבר הכי קשה שיצטרכו להתמודד אתו במהלך הסגר". 

פרופ' דפנה בירנבוים כרמלי

"ההסתייגות מהתאמתה של המדיניות השוודית לישראל אין פירושה צידוד במדיניות הממשלה בניהול המגיפה. הסגר השני נראה כבעייתי ביותר, וספק גדול אם יביא להקלה של ממש ויצדיק את הנזק החברתי-כלכלי העצום שיגרום. אבל את הפתרון המקומי יש לתכנן בהתאם לתנאים הספציפיים בארץ. גם בהקשר הקורונה, ישראל הופכת למיוחדת במינה וחריגה בין אומות העולם" כתבה פרופ' דפנה בירנבוים כרמלי מהחוג לסיעוד בטור שפורסם בעיתון הארץ.

טור דעה בעיתון ישראל היום

"צריך שיהיה ברור - צמצום התחלואה מקורונה, בסופו של דבר, תלוי בכל אחד מאיתנו ובהתנהגות האישית שלו. תחשבו על הבעיה כבעיית 'חופש הבחירה'. רובנו אוהבים לחשוב שיש לנו החופש לבחור מה אנחנו עושים או לא עושים", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

אלפי ישראליות סובלו מהפרעות אכילה

אלפי ישראליות סובלו מהפרעות אכילה, רבות מהן יגיעו לאישפוזים וחלקן אף ימות. פרופ' יעל לצר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית התראיינה בנושא לעיתון ידיעות אחרונות ולאתר YNET ואמרה כי "האובדנות האופיינית להפרעות אכילה היא לפעמים ישירה ואכזרית ויכולה לבוא לידי ביטוי בקפיצה מגובה או בשכיבה על פסי רכבת. בחלקה האחר היא סמויה ומתבטאת בעצם ההרעבה העצמית".

פתרונות טובים לחידת ההזדקנות

פרופ' ישראל (איסי) דורון

"ככל הנראה לאף חוקר יחיד לא יהיה המפתח למעיין הנעורים. לא לפסיכולוג, לא לדמוגרף ולא לגנטיקאי. רק שיתוף פעולה בין הגורמים האלה יוכל להניב, אולי, פתרונות טובים לחידת ההזדקנות. המציאות תמיד מורכבת מכמה טיפים שיגרמו לכולנו לחיות עד גיל 120", אמר פרופ' ישראל (איסי) דורון מהחוג לגרונטולוגיה וראש המרכז לחקר ולימוד הזקנה בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס.