האם הפגנות מסכנות את בריאות הציבור? פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור אמר בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב: "אני בעד הזכות להפגין, אבל גם צריך לזכור שאם לא נעשה את הדברים הנכונים עכשיו, המצב יידרדר. עלינו לצמצם התקהלות ולעטות מסיכות אף ופה, אנשים צריכים להפנים שזה מה שמונע הדבקה. העובדה שזה באוויר הפתוח מצמצמת את הסיכון להדבקה, אבל לא מונעת אותו, ואם יש צפיפות, הסיכון להתפרצות גובר".

מגמות הילודה בארץ ובעולם עשויות להשתנות בעקבות משבר הקורונה. פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי מהחוג לסיעוד ופרופ' ראסם ח'אמיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה התראיינו לעיתון דה מרקר בנושא זה.  לדברי פרופ' בירנבוים "המדיניות הממשלתית עודדה נשים יהודיות ללדת עוד ועוד. ואת האוכלוסייה הלא יהודית — פחות ופחות", פרופ' ח'אמיסי הוסיף כי  "בקרב האוכלוסייה היהודית במעמד הביניים יש התגייסות לאומית ותרבותית. זו חברה שעדיין רואה בילדים חלק מהפרויקט הלאומי, מבלי שזה יהיה מתוכנן ברמת המשפחה".

"בעוד אנו נמצאים בעיצומו של גל תחלואת קורונה שני, ואיתו גם ההבנה כי הקורונה לא הולכת להיעלם כל כך מהר מחיינו, נעדר משיח הסכנות שבמגיפה שילוב הכוחות המסוכן של מגפת הקורונה עם מגפת ההשמנה. שילוב הכוחות בין שתי המגפות עלול לגרום לתוצאות הרות אסון", כתבה פרופ' שירה זלבר שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור בטור שפורסם באתר מעריב.

המפגש השנתי של האגודה הבינלאומית  Society for Virtual Rehabilitation (ISVR)  התקיים השבוע באופן מקוון.  בין המשתתפים היו חברות האגודה פרופ' תמר וייס וד"ר רחל קיצוני מהחוג לריפוי בעיסוק וד"ר טל קרסובסקי מהחוג לפיזיותרפיה.  ד"ר קרסובסקי קיבלה את פרס Early Career InvestigatorAward על תרומתה המחקרית כחוקרת צעירה לתחום השיקום במציאות מדומה, והעבירה הרצאה מעניינת מאוד בנושא:Technology for motor performance: From barrier to facilitator and back. לצפייה בהרצאה כנסו לקישור.

"זה הזמן להיות יצירתיים בזיהוי דרכים לפתוח עסקים בהם ניתן להימנע מהתקהלות. שילוב בין סגרים מקומיים וארציים יכול לתת מענה לנקודות תורפה במדינה. בנוסף לא ניתן רק לדרוש ממקבלי ההחלטות פתרונות, אנחנו בעצמנו צריכים לזהות את המקומות בהם יש סיכון לנו ולבני משפחתנו", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש התראיין עבור תחנת הרדיו של רשת BBC  (דקה 43) על השימוש באימוג'י כאמצעי לביטוי רגשות ואמר כי, ביטוי רגשות הוא דבר חשוב, במפגש אפשר לבטא רגשות בהבעות פנים, שפת הגוף וטון דיבור. לעומת זאת, כשמנסים להמיר את ביטוי הרגשות לשפת הטקסט דרך אימוג'י ביטוי הרגשות הופך להיות קיצוני ומצומצם.

מחקר חדש שערכה  ד"ר עינת לביא מהחוג לשירותי אנוש מצא כי הרוב המוחלט של העובדות והעובדים הסוציאליים מספקים למטופליהם טווח רחב של משאבים ושירותים אשר אינם נדרשים לספק מעצם הגדרת תפקידם ולעיתים עושים זאת בדרכים לא פורמליות, למשל אחרי שעות העבודה. ממצאי המחקר המלא פורסמו באתר YNET.

החוג לגרונטולוגיה אירח בשבוע שעבר את הכנס הבין לאומי של איגוד ה- STAR  שעוסק בלחץ חרדה והתמודדות, שעבר למתכונת ורטואלית בצל הקורונה. פרופ' יובל פלגי, ראש החוג לגרונטולוגיה, העביר את הרצאה הפתיחה Back to life, back to reality: Coping with stress and anxiety and facing the future during the Coronavirus pandemic, שעסקה בנושא ההתמודדות, הנזקים הנפשיים וההשלכות של מגפת הקורונה על הזקנים. 

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזמין את פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מביה"ס לבריאות הציבור להשתתף בסדרה של חמישה מפגשי עבודה מדעיים סגורים שהתקיימו במהלך החודשים יוני ויולי במסגרת כנס ה-infodemiology הראשון של הארגון וכללו צוותי מומחים רב-תחומיים ובינלאומיים. תוצרי ומסקנות צוותי המומחים, הוצגו במסגרת חלקו הפתוח לציבור והמסכם של הכנס, כחלק מתוכנית העבודה של ה-WHO למאבק במגפת הקורונה העולמית באמצעות תקשורת בריאות וסיכונים.

מחקר חדש שערך פרופ' יובל פלגי ראש החוג לגרונטולוגיה, מצא כי לאנשים שסובלים מבדידות בעקבות משבר הקורונה יש סיכוי גבוה בכ-60% לסבול מתסמינים של דיכאון או של חרדה, וסיכוי גבוה ב-82% לסבול מתסמינים משולבים של דיכאון וחרדה ברמה קלינית. ממצאי המחקר פורסמו בהרחבה בעיתון הארץ.

אחת התוצאות הכואבות של משבר הקורונה היא עלייה חדה במספר המובטלים. פרופ' רוני סטריאר ראש המרכז לחקר העוני וההדרה החברתית התראיין בנושא זה לעיתון כלכליסט ואמר בין היתר כי זה הזמן ליוזמה ממשלתית כפולה. אחת היא ליצור מקומות תעסוקה כמו למשל העסקת סייעות כדי להקטין כיתות גם ומעונות. השנייה היא מפעל לאומי לשיפור מיומנויות של מובטלים. 

פרופ' ערד קודש, מהחוג לבריאות נפש קהילתית וראש מערך בריאות הנפש קופ"ח מאוחדת התראיין בכתבה שפורסמה בכאן 11על הקמת בית מאזן, יוזמה להעלאת המודעות לבריאות הנפש בחברה הערבית, ואמר כי, "היה ברור שאנחנו צריכים להנגיש את השירות באופן ספציפי עבור האוכלוסייה הזאת כדי לדלג על התפיסות הסטיגמטיות של בריאות הנפש בקהילה".

מומחי תזונה פרסמו אזהרה לפיה נזקי הקורונה בגל השני יפגעו קשות בחוסן הלאומי התזונתי בארץ. לדבריה של פרופ' שירה זלבר שגיא, ראש בית הספר לבריאות הציבור, שפורסמו באתר ישראל היום, "אנו בעידן חדש בו מחלות זיהומיות משלבות כוחות עם מחלות כרוניות. תחלואה כרונית זו מעלה סיכון למחלה קשה יותר ולתמותה בקרב חולים בקורונה. אסור להזניח תחלואה כרונית דווקא בתקופת חזרת המגפה ואסור לשים בצד את חשיבות התזונה".

תופעה חדשה מתגלה בהמתנה לתורים- יצירת תכנים באפליקציית TIKTOK ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש  שחקר את נושא ההמתנה בתורים, התראיין לאתר INSIDER ואתרINSIDERBUSINESS  ואמר כי, "השימוש ב- TIKTOK כדי להעביר את הזמן בהמתנה לתורים נשמע כמו רעיון מעולה". ד"ר חשין הוסיף, "התורים נתפסים כבזבוז זמן. ולמצוא דרכים להעביר את הזמן הוא טבעי לחלוטין ונראה כמו דרך מהנה לעשות זאת".

ד"ר טליה גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית, יחד עם קולגות מאוניברסיטת אוקספורד, מכללת קינג'ס בלונדון ושירות הבריאות הלאומי (NHS), הקימה קבוצת עבודה בנושא פוסט-טראומה בצל הקורונה, במטרה להקים שירות "מסך וטיפול" ייעודי בבריטניה, המאפשר טיפול והמשך טיפול מבעד למסכים. 

אתר גרדיין הבריטי  theguardian, אתר personneltoday,  אתר news18 ואתר news-medical פרסמו כתבות על הנושא.

ברכות לפרופ' רוני סטריאר מביה"ס לעבודה סוציאלית, עורך הספר "ביקורת בפעולה:  פרקטיקות ביקורתיות בשדה החברתי בישראל", בעריכה משותפת עם פרופ' מיכל קרומר-נבו ופרופ' עידית וויס גל. הספר מהווה תיעוד ראשוני של פרקטיקות ביקורתיות בעת הזאת בישרא והוא מאגד דוגמאות מפורטות של פרקטיקות ביקורתיות בזירות של עבודה סוציאלית, חינוך, מגדר, סוציולוגיה, ניהול, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ומשפטים. "חשיבה ביקורתית היא חשיבה בונה!" אמר פרופ' סטריאר בראיון עם מיקי מריו בערוץ היוטיוב PeopleBroadcasting beyond news.

מה שאנחנו רואים כרגע בישראל זה הסימנים של ההקלות על הסגר וזו לא התפרצות גדולה לדעתי. אני בעד הקלות ואני חושב שחייבים לקרוא לזה נורמה חדשה", אמר פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור בראיון שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות

ממחקר חדש שבדק את תדירות ודפוסי התקשורת, ושביעות רצונם של בני המשפחה לאנשים עם מוגבלויות בדיור חוץ ביתי בימי הריחוק החברתי בתקופת מגפת הקורונה, עולה כי כ-90% מבני משפחתם של אנשים עם מוגבלויות בדיור חוץ ביתי (הוסטלים, מעונות או דיור מוגן בקהילה) היו לא מרוצים מאופי הקשר שנכפה עליהם במהלך תקופת הבידוד של משבר הקורונה. עורכות המחקר ד"ר כרמית-נעה-שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית וד"ר טל ארטן-ברגמן מאוניברסיטת לה-טרוב במלברון באוסטרליה, ציינו כי הנחיות משרד הבריאות והמדיניות החדשה של משרד הרווחה, דרשו מבני המשפחה למצוא דרכים חדשות לתקשר עם בן/בת המשפחה עם המוגבלות ואכן רובם (76%) שינו את דפוסי התקשורת. 

השבוע התקיים יום עיון מקוון של החוג להפרעות בתקשורת בנושא היבטים בטיפול בהפרעות בתקשורת. ליום העיון נרשמו כ- 300 משתתפים והוצגו בו עבודות תזה ודוקטורט של סטודנטיות ובוגרות החוג לצד הרצאות של מרצים בכירים מהחוג ואורחים נוספים שהתייחסו לנושאים כמו משחק ושפה, טיפול שפה וקול במבוגרים וקידום יכולות שפה בגיל הרך.

מחקר חדש שערכה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור מצא בין היתר, כי הדוברים המהימנים ביותר במהלך משבר הקורונה בישראל היו הרופאים למחלות זיהומיות וכי מרבית הציבור בישראל (65%) ראה באתרי הבריאות העולמי והישראלי כמקור המידע המהימן ביותר. ממצאי המחקר המלאים פורסמו באתר YNET.