הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות - אוניברסיטת חיפה
הפקולטה שמחה לשתף אתכם ולברך את חברי הסגל על הצטרפות לפורום האקדמי המייעץ לשר הרווחה והביטחון החברתי, לקידום וניסוח מדיניות המשרד השנים הקרובות
אנחנו שמחים לברך את פרופ' שי לין (אמריטוס) מביה"ס לבריאות הציבור על הוצאת ספרו "אפידמיולוגיה אנליטית ומדדי הערכת מחלת הקורונה"
ברכות לד"ר רוני אלפנדרי ביה"ס לעבודה סוציאלית על הוצאת ספרו החדש בהוצאת רוטלדג'.
"תפקיד המדינה ליצור לנו, לרוב המחוסן, סביבת חיים בטוחה, וזאת ניתן לעשות על ידי חיסון כלל האנשים והגבלת המגע שלנו עם הלא מתחסנים. אך לשם כך יש צורך בגיבוי משפטי מתאים - כרגע גיבוי זה לוקה בחסר", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון גלובס.
"בעידן של שינויי אקלים הממשלה חייבת לעשות את המעבר לשיתוף פעולה, אינטגרציה וסינרגיה. העידן שבו כל משרד היה אחראי לתחום שלו והיה יכול לפעול בו כרצונו – נגמר", אמרה ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור בכתבה שעסקה בגל החום הקשה ובאסונות הטבע שפקדו את העולם בתקופה האחרונה ופורסמה בעיתון גלובס.
ד"ר חנין קרואני ח'ורי מהחוג להפרעות בתקשורת התראיינה בנושא לקות שמיעה בתכנית אל אוסבוע המשודרת בקשת 12. ד"ר קרואני ח'ורי הסבירה כי לפי המחקר שלה, שימוש באוזניות עזר ללקויי.ות שמיעה לא רק לשפר את יכולות שמיעה אלא גם לשפר יכולות קוגניטיביות כגון זיכרון.
במחקרה של פרופ' ענת גסר אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור מצא כי רוב הציבור לא ייתן אמון בצעדי הממשלה בהקשר של המאבק בקורונה אם הפרוטוקולים ימשיכו להיות חסויים. הפעם עיתון מעריב פרסם את ממצאי המחקר.
הענישה במקרים של אלימות כלפי קשישים מעידה כי אלימות זו עדיין מתקבלת בסלחנות על ידי בתי המשפט, זאת על אף שכבר ב-2008 נחקק תיקון לחוק שהיה אמור להגביר את הענישה במקרים אלה, כך עולה ממחקר חדש של פרופ' איסי דורון ועו"ד אושרת תורג'מן מהחוג לגרנטולוגיה ופורסם בהרחבה בהארץ.
מחקר חדש מצא כי בתרסיסי צבע, שמשמשים בין היתר לצביעת חדרי ילדים, קיימים ריכוזי עופרת הגבוהים פי 80 מהתקן. ד"ר מאיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, מעורכות המחקר, התראיינה בנושא במהדורה המרכזית של קשת 12.
האם המודל הבריטי יוציא את ישראל מסבך הקורונה? פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור אמר בראיון בנושא לעיתון גלובס כי, "כל עוד החיסון לא אפקטיבי במאה אחוז, אז במספרי תחלואה גדולים נראה גם תחלואת מחוסנים. אין דרך אחרת".
השבוע התקיים מפגש הצגת פרויקטים לסטודנטיות בחוג לריפוי בעיסוק בנוכחות אייל לוי, מנכ"ל עמותת פרקינסון בישראל. לוי בירך את הסטודנטיות על הפרויקטים שעשו בשיתוף פעולה עם העמותה, במטרה לערוך הסברה בנושא מחלת פרקינסון בקרב אוכלוסיות שונות. הפרויקטים הופקו במסגרת הקורס "גישה רב צוותית בשיקום חולים במחלות אקסטרא פירמדליות" בהנחיית ד"ר גלית יוגב זליגמן מהחוג לריפוי בעיסוק, והם כללו הפקת עלוני מידע למחלת פרקינסון בשפה האנגלית ובשפה הערבית, שנועדו להנגיש את המידע לאוכלוסיות מגוונות.
מחקר חדש שערכה ד"ר עינת לביא מהחוג לשירותי אנוש יחד עם פרופ' רוני סטריאר ותלמידת המחקר אדלין דלאל מבית הספר לעבודה סוציאלית, בדק את הקשיים השונים של מי שהגיעו לארץ מכוח חוק איחוד משפחות. כתבה על המחקר ותוצאותיו פורסמה ביומן הבוקר של גלי צה"ל.
מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים בראשות פרופ' ענת גסר-אדלסבורג בשיתוף מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום בראשות פרופ' דבורה שמואלי וד"ר מיכל בן-גל, קיימו וובינר בנושא "תפיסות והתנהגות של הציבור בישראל בנוגע לרעידות אדמה".
פרופ' גסר-אדסבורג וד"ר בן-גל נשאו דברי ברכה ופתיחה יחד עם פרופ' פייסל עזיאזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, וד"ר אלכס אלטשולר מבית הספר לעבודה סוציאלית ומנהל תחום מדעי החברה והרוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מוזמנות ומוזמים לצפות בכנס דרך הקישור
אנחנו שמחים לברך את פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור שהרצתה בהזמנת ה-WHO בשיתוף ה-US CDC, ECDC ו-UNICEF, ב-2nd WHO training in infodemic management, על שימוש בעדויות נרטיביות להעברת מידע בריאותי במדיה חברתית במהלך ה-COVID-19, בהתבסס על מאמרה שפורסם ב-JMIR (קישור להרצאה ולמאמר).
תוכנית זו של ה-WHO, מכשירה מאות מומחי בריאות מדיסציפלינות מגוונות, שנבחרו מתוך למעלה מ-700 מומחים בעולם, להגיב ברמה הארצית למשבר ה-COVID-19 והאינפודמיות (infodemics) הנלוות.
ד"ר גיא יצחקוב מהחוג לשירותי אנוש חוקר בשנים האחרונות את השלכות ההקשבה בארגונים. בראיון נרחב לעיתון דה מרקר הסביר בין היתר ד"ר יצחקוב שמחקרים רבים שנערכו בעבר מצאו שכאשר עובדים מרגישים שמקשיבים להם, נרשם שיפור החל מרמת הביצוע ועד ירידה ברמת השחיקה שלהם.
אנחנו תמיד עושים הכל להביא סטודנטים.ות מצטיינים.יות, אבל כזה עוד לא היה...
פרופ' תמר שוחט, ראש החוג לסיעוד והילה אלראי, מנהלת קשרי הממשל, ב"שיחת שכנוע" עם סומייה אלמהאירי מאיחוד האמירויות, לבוא וללמוד סיעוד באוניברסיטה, ובכך להיות הסטודנטית האמרתית הראשונה בישראל.
פרופ' רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית, ראש המרכז הבינתחומי לחקר העוני והדרה חברתית התראיין לעיתון גלובס לכתבה שעסקה בערים המעורבות בישראל. לדבריו, אחת מבעיות היסוד של הערים המעורבות היא תהליכים שמתרחשים בלי כוונת מכוון, מתוך חוסר אסטרטגיה וחוסר ניהול של המצב.
פרופ' נעמי יוסמן מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בשיתוף דסק אסיה ערכו השבוע כנס אקדמי רב משתתפים מול האוניברסיטה המובילה בטאיוואן National Taiwan University בנושא:"Co-Research Workshop on COVID-19 and Public Health". את הכנס פתח המשנה לרקטור, פרופ' מאיר חמו, וסגן הנשיא המקביל VP Prof. Pai- Chi Li. מהאוניברסיטה השתתפו הדוברים הבאים: פרופ' נעמי יוסמן, פרופ' מאיה פלד-רז, פרופ' מנפרד גרין וד"ר גלית יוגב-זליגמן אשר הציגו את המחקרים והממצאים שלהם מהניסיון הישראלי בהתמודדות מול הקורונה. חוקרים מטאיוואן, אשר נמצאת בימים אלה בסגר ובמגמת עלייה של מקרי הקורונה, הציגו את האתגרים והמחקרים התומכים בטאיוואן בנושא.
מחקרו של ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש, שמצא כי שליחת הודעה מלאה בסימני קריאה ושאלה עשויה לעורר תחושה שלילית כלפי הכותב, ממשיך לעורר עניין תקשורתי. ד"ר חשין התראיין על המחקר ותוצאותיו בתכנית NEXTER" " המשודרת בקשת 12.
מחקר חדש שנערך במרכז לחקר העוני בהובלת פרופ' מיכל שמאי מבית הספר לעבודה סוציאלית, ד"ר עליזה לוין מהחוג לסוציולוגיה ותלמידת המחקר שרון נוביקוב מבית הספר לעבודה סוציאלית, מצא בין היתר כי מצוקת העניים החמירה בתקופת הקורונה לעומת התקופה שקדמה למשבר. ממצאי המחקר המלא פורסמו בעיתון מעריב.
