אנשים עם כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול) הם בעלי מוח בעל נפח קטן יותר, ובאופן מעשי – בעלי מוח "זקן" יותר שלו סיכוי רב יותר לפתח מחלות דגנרטיביות כמו דמנציה, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בהובלת חוקרות של האוניברסיטה. "נראה כי כבד שומני לא רק גורם למחלת כבד כרונית,  אלא הוא גם שחקן משמעותי במחלות ניווניות מוחיות", אמרו ד"ר גלית ויינשטיין וד"ר שירה זלבר-שגיא מבית הספר לבריאות הציבור, שהובילו את המחקר.

כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול) היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם והיא הסיבה המובילה למחלת כבד כרונית. כבד שומני נמצא ב 30% מהאוכלוסייה הכללית ואף עולה ל– 80% בקרב אנשים עם סוכרת או השמנה. לדברי החוקרות, עודף משקל, ובמיוחד השמנה בטנית ותזונה לא בריאה שכוללת ריבוי אכילת סוכר, שתייה מתוקה, שומן רווי  ואורח חיים יושבני/ לא פעיל, מעלים את הסיכון לחלות במחלת הכבד השומני. מכיוון שכבד שומני הינו גורם סיכון לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם, מחלות הקשורות בנזק מוחי וירידה קוגניטיבית, ביקשו החוקרות לבדוק האם  קיים גם קשר ישיר בין כבד שומני ומדדי מוח הקשורים לירידה קוגניטיבית.

במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת היוקרתי "JAMA Neurology", בהובלתן של ד"ר ויינשטיין וד"ר זלבר-שגיא מבית-הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בוסטון, קליפורניה, הווארד, ו-MIT, ביקשו החוקרות לבדוק את הקשר בין כבד שומני והזדקנות המוח הנבדקת באמצעות בדיקת MRI. זו הפעם הראשונה שנערך מחקר כלשהו שבודק את הקשר הזה באמצעות –MRI, שבעזרתו ניתן לזהות מדדים אנטומיים במבנה המוח - נפח המוח, נפח ההיפוקמפוס ונזק ל"חומר הלבן". מדדים אלה יכולים להעיד על כך שהמוח "זקן" יותר וקשורים למחלות ניווניות כגון דמנציה, ולסיכוי מוגבר לשבץ מוחי. במחקר השתתפו  766 נדגמים ממחקר פרמינגהם האמריקאי, שהוא אחד המחקרים הגדולים בעולם שידוע בשיטות המחקר המוקפדות והמתקדמות שלו.

מתוצאות המחקר עולה כי באנשים שנמצא אצלם כבד שומני בבדיקת CTבהשוואה לבעלי כבד תקין , קיים סיכוי גבוה יותר שנפח המוח (total cerebral brain volume), יהיה קטן יותר. קשר זה זה נמצא מובהק גם לאחר שנוטרלו גורמי סיכון אחרים כולל השמנה, מסת שומן  בטני, סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם, עישון, פעילות גופנית וגיל.

על פי מדדי הנפח שמצאו החוקרות, הן יכלו לומר עד כמה "זקן" או "צעיר" המוח בהשוואה בין אנשים שסבלו מכבד שומני לכאלה שלא סבלו מכך. כך התברר כי בממוצע לכלל האוכלוסייה, המוח של אנשים עם כבד שומני נראה זקן בארבע שנים בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקרב אנשים מתחת לגיל 60 הפער גדול אף יותר – המוח של אנשים עם כבד שומני מתחת לגיל 60 נראה זקן בלמעלה משבע שנים בהשוואה לכאלה ללא כבד שומני.

"כבד שומני לא אלכוהולי הוא מחלה נפוצה המתחילה בגיל צעיר. אורח חיים בריא הכולל שמירה על משקל תקין, תזונה מאוזנת דלת סוכר וספורט עשויים להקטין את הסיכון לא רק לנזק כבדי אלא גם להזדקנות מהירה של המוח", סיכמו החוקרות.

כנס של מרכז אמילי סגול לטיפול באמצעות אומנויות בנושא Therapeutic Interventions and Assessment Tools for Children and Adolescents At-Risk. מטרת הכנס הייתה למצוא שפה משותפת בין המערכות השונות: רווחה, משפט, רפואה וחינוך תוך שימוש בידע אקדמי כדי לאתר נערים וילדים בסיכון של פגיעה מינית או אלימות. בכנס נכחו חוקרים רמי דרג מרחבי העולם ומומחים ממשרדי ממשלה שונים, אשר תרמו את חוות דעתם המקצועית לדיונים.

במסגרת שיתוף פעולה בין מחלקת נוירולוגיה בבית החולים רמב"ם לבית הספר לטיפול באומנויות הוחלט על קליטת מתמחה למחלקה, בוגר תואר שני של הבית ספר, הרצאות שיעבירו בכירי המחלק לסטודנטים ועוד. המטרה היא להרחיב את שיתוף הפעולה כך שיכלול קליטה של בוגרים נוספים של בית הספר במחלקה.

דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות פרופ' פייסל עזאיזה חזר השבוע מפגישות עם קולגות מאוניברסיטת סטאנפורד, שם סוכם על חיזוק הקשר, שיתופי הפעולה והגשת פרויקטים משותפים עם המרכז לחקר העוני ואי שוויון חברתי. כמו כן התקיימו פגישות דומות עם קולגות מאוניברסיטת הווארד בנושא מצבי חירום, טראומה ובנית מנהיגות בבית הספר לבריאות הציבור.

מחקרו בנושא שימוש בסמיילי בהתכתבויות בדוא"ל בסביבת עבודה של ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש חזר לכותרות ופורסם באתר YNET "בעוד שחיוך משפיע בצורה חיובית על יצירת הרושם הראשוני, הוספת סמיילי יכולה לפגוע באדם ששלח את הדוא"ל והוסיף סמיילי" אמר ד"ר חשין.

בכתבה שפורסמה ב-Wall Street Jornal אוזכר מחקרו של ד"ר אריק חשין, מהחוג לשירותי אנוש, על שימוש בפרצופוני הרגשות שכולנו אוהבים ומכירים- האימוג'ים. לפי מחקרו, שימוש באימוג'ים במקום העבודה, יכול ליצור רושם שלילי. הסיבה לכך בין השאר היא הפרשנות המשתנה בין אדם לאדם באשר לאותם פרצופי הרגשות.

פרופ' אפרת שדמי מהחוג לסיעוד הרצתה השבוע בסימפוזיון שנערך בארמניה, במסגרת שיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי והאוניברסיטה האמריקאית בארמניה. הרצאתה של פרופ' שדמי התמקדה בקידום מחקרים בתחום אי שוויון ופערים בבריאות ובדרכים לשיפור איכות הכתיבה המדעית. פרופ' שדמי משמשת גם כעורכת הראשית השותפה של כתב העת International Journal for Equity in Health.

הקורס זקנה אקטיביסטית המשלב סטודנטים צעירים ואזרחים מבוגרים במסגרת תוכנית הדגל למאבק בהדרה חברתית, ממשיך לעורר התעניינות תקשורתית רבה. מייסדת הקורס, יחד עם פרופ' איסי דורון, ד"ר מעיין אגמון התראיינה בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב' וסיפרה על הקורס ועל הפרויקטים הרבים המשותפים לסטודנטים ולאזרחים הוותיקים.

תא לחץ לטיפול בפוסט טראומה? נשמע כמעט כמו מדע בדיוני. פרופ' רחל לב ויזל, ראש מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות סיפרה בתוכנית הבוקר בקשת 12 על מחקר חדש בו היא שותפה שמצא כי טיפול בתא לחץ מוביל לכך שהזיכרונות המודחקים יוצרים סדר חדש בטראומה של מטופלות. "תא לחץ מזרים את החמצן אל המקומות שנסגרו בגוף כתוצאה מאירועים טראומתיים ומפחית את נפח הדם מאזורים אחרים שהם אחראיים על הסימפטומטולוגיה כמו חרדה ודיכאון", הסבירה.

הקורס אקטיביזם בזיקנה אותו מובילים פרופ' ישראל (איסי) דורון מהחוג לגרונטולוגיה ומדעי הזיקנה וד"ר מעיין אגמון מהחוג לסיעוד, לצד סגל מרצים ומנחים מהמובילים בתחום הזיקנה מכל מגוון חוגי הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה זכה להערכה רבה בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ".

בכתבה בדה-מרקר על הסכנה הקיימת בישראל למבנים רבים במקרה של רעידת אדמה הוזכר מחקר בו הייתה שותפה ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, שמצא שהחיזוק של מבנים בסיכון גבוה במיוחד הדורשים טיפול מיידי יחייב השקעה של 1.7 מיליארד שקל, וכי לצורך חיזוק של 70 אלף דירות באזורי הסיכון יידרשו כ-3 מיליארד שקל.

בכירים במערכת הבריאות בישראל הגיעו השבוע לכנס של מגמות מינהל וניהול מערכות בריאות בביה"ס לבריאות הציבור, שעסק בנושא: "כלים ניהוליים לשינוי במערכות קשיחות". פרופ' יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם, הציג כיצד שינוי ניהולי הציל את בית החולים מקריסה. בכנס הציגו מניסיונם בניהול מערכות קשיחות גם פרופ' פייסל עזאייזה, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטה, פרופ' גיל זיו מהקריה הרפואית רמב"ם, מר ראובן קפלן שהציג את הזווית של הייטק רפואי, וכן נציגי ביה"ס לבריאות הציבור שנושאים במגוון תפקידים בכירים במערכת הבריאות: פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ד"ר שמואל קלנג מקופת חולים מאוחדת, ומר כמיל חריש, סטודנט המסיים את לימודיו במגמת מינהל מערכות בריאות שהציג רפורמה שערך בתחום הרוקחות בבריאות הנפש.

סטודנטים מהקורס לזקנה אקטיביסטית בראשותם של פרופ' איסי דורון וד"ר מעיין אגמון, קורס המשלב סטודנטים צעירים ואזרחים מבוגרים במסגרת תוכנית הדגל למאבק בהדרה חברתית, הובילו פרוייקט למניעת נפילות זקנים באוטובוסים וזכו לסיקור תקשורתי נרחב ב"הארץ" ובתוכנית הבוקר של רשת.

מחקר חדש שערכה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור ופורסם בהרחבה באתר וואלה מצא כי כחמישית מעובדי הבריאות פונים לרשתות החברתיות ככלי העיקרי לחיפוש מידע בריאותי, זה על אף שרק 2% מהם חושבים שהמידע ברשתות החברתיות אמין.

בעבודת הסמינריון שלהם, סטודנטים לתואר שני בחוג לפיזיותרפיה בהנחיית ד"ר אירית וייסמן-פוגל, הפיקו סרטוני הדרכה להורים לקראת שחרור ממחלקת הפגים. מטרת הסרטונים להנגיש הדרכה פרונטלית שמתקיימת להורים בבית החולים רמב"ם, עבור הורים שמתקשים להגיע בגלל ריחוק, חוסר רצון לחזור לבית החולים או כל סיבה אחרת.

ד"ר מאיה פלד-רז ראש מגמת בריאות קהילה בבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה בעיתון "הארץ" שעסקה בשיח ההולך ומקצין בנושא חיסונים ואמרה בין היתר: "אנחנו רואים בשנה-שנתיים האחרונות יוזמות שלא ראינו בעבר ועולות מן השטח, מהמערכת הרפואית, שהבינה פתאום שהיא נדרשת לשגרירים, שהמדע לא יכול עוד לדבר עד בעצמו. היום אנחנו רואים פעילי שטח אמיתיים שמאמינים שהם במלחמה נגד מתנגדי החיסונים".

סגל בית הספר לבריאות הציבור ביקר באום אל פאחם, שם למד על שירותי הבריאות בעיר במטרה לפתח שיתופי פעולה מחקריים וקהילתיים עם העיר, בה פועלים בוגרים וסטודנטים רבים של בית הספר.

המעבדה לחקר שפת הסימנים בשיתוף פעולה עם אנשים חירשים מורים לשפת הסימנים הישראלית, ארגנו מפגש השתלמות בנושא ״הדקדוק של הבעות הפנים אליו הגיעו עשרות מורים ומורות חירשים מכל רחבי הארץ להשתלמות שכללה הרצאות וגם סדנאות. היתה זאת חגיגה של הבעות פנים ורעיונות חדשים לשיטות הוראה בנושא שחשוב כל כך לתקשורת מוצלחת בשפה חזותית.

החוג לבריאות נפש קהילתית אירח יום מפגש בנושא "מובילים שינוי בבריאות הנפש בקהילה", בשיתוף החברה לבריאות הנפש בקהילה, עוצמה, לשמ"ה ו-- ISPS ישראל. מטרת יום המפגש הייתה כפולה: ליצור הכרות ושיח בין בעלי עניין בתחום בריאות הנפש בקהילה, ובעיקר- ליצור חזון משותף למערך בריאות הנפש (ברה"ן) בקהילה.  תוצרי שולחנות העבודה מהמפגש יתורגמו לנייר עמדה שיופץ בין באי/ות יום המפגש ובהמשך יוצג לקובעי מדיניות.

"מספר ההרוגים כתוצאה מתאונת עבודה בישראל עולה כל שנה ב-10%. שיעור התמותה של עובדים כתוצאה מתאונת עבודה בישראל גדול ב-250% משיעור התמותה של עובדים באיחוד האירופאי. לפי דירוג ה-OECD של מקרי מוות במקום העבודה, מדינת ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. הנתונים הללו מצביעים על שתי עובדות מרכזיות: מצב הבריאות התעסוקתית בישראל חמור, והמצב הנוכחי ניתן למניעה", כתב ד"ר יונה (אריק) אמסטר מביה"ס לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון גלובס.