פרופ' אלי כרמלימ החוג לפיזיותרפיה התראיין ברדיו ב"כאן תרבות" על מחקר שערך בנושא בני משפחה מטפלים. לראיון עם פרופ' כרמלי (החל מדקה 48) כנסו כאן.

פרופ' דניאל שפרלינג מהחוג לסיעוד פרסם טור דעה באתר וואלה. בין היתר כתב פרופ' שפרלינג כי "עידוד החיסון צריך להיות בהיקף כזה שהוא לא יכריע את הוולונטריות של ההסכמה להתחסן. הוא גם צריך להיות מסוג כזה, שלא יערער את האמון בבטיחות החיסון, למשל בדרך של הצעה כספית משמעותית. במקום, עליו לכוון לרשימה מכובדת של פריבילגיות משמעותיות ברמת הפרט, שיעודדו אותו, במאמץ ובסיכון סביר, להתחסן."

עם תחילת מבצע החיסונים, החלו לעלות סוגיות שונות הקשורות לחובת ההתחסנות ונקיטת סנקציות כלפי אנשים שאינם מעוניינים להתחסן.  ד"ר עו"ד מאיה פלד רז ראש מגמת בריאות הקהילה בבית הספר לבריאות הציבור התראיינה בהרחבה בנושא במוסף סוף השבוע של עיתון דה מרקר. ד"ר פלד רז אף התראיינה בנושא גם לאתר וואלה.

כנס בנושא קידום בטיחות ילדים בחברה הבדואית בנגב באמצעות גישת החריג החיובי התקיים השבוע. פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור, הציגה את ממצאי המחקר שנערך בראשותה בשיתוף ובמימון ארגון בטרם לבטיחות ילדים, יחד עם עוזרי המחקר ד"ר יוסף אלעמור והדוקטורנטית ריקי כהן מביה"ס לבריאות הציבור. הכנס כלל דיון עם נציגים מהקהילה הבדואית בנגב, והיישום בשטח של התוכנית אותו הציגה ליאת ורד חן, מנהלת מרחב דרום בארגון בטרם.

ד"ר קרן אור חן מבית הספר לעבודה סוציאלית התראיינה בתכניתו של אברי גלעד בגלי צה"ל וסיפרה בין היתר כי אנשים שמוציאים נקודות אור בחייהם קל להם יותר לצמוח ממשברים. בנוסף התראיינה ד"ר אור חן בתכנית "פותחים יום" המשודרת ברשת 13 בנושא תהליך קבלת ההחלטות בתקופת אי וודאות.

עם הגעת החיסונים נגד נגיף הקורונה ותחילת "מבצע החיסונים" פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות התראיין במספר כלי תקשורת ביניהם: ישראל היום ויומן הצהריים בכאן רשת ב'.

פרופ' (אמריטוס) עדו גל מהחוג לשירותי אנוש פרסם בעלון המידע השנתי של אונסקו מאמר בנושא אוריינות מתמטית של אנשים בוגרים. נושא זה נבחר לאור התרומה של כישורי אוריינות מתטית לרווחה הכלכלית, החברתית והאישית והכללתה ביעדים ל"התפתחות ברת קיימא"  (Sustainable Development goals) של האומות המאוחדות.

השבוע התקיים יום עיון של החוג להפרעות בתקשורת בנושא "רב לשוניות: שפה, שמיעה ולמידה". למעלה מ-120 משתתפים הצטרפו ליום העיון בכדי לשמוע על מחקריהם של סטודנטים ובוגרים של החוג בתחומי רב-לשוניות. שילוב הממצאים הצביע על האופן שבו ידע ביותר משפה אחת יכול להשפיע על עיבוד של מידע אודיטורי ותפיסת דיבור, על למידת מילים והבנת משמעותם, ועל עיבוד מורפו-תחבירי, בקרב מבוגרים וילדים. במושב המוקדש לממשק בין המחקר לקהילה, סיפר מר מורן אופק מעמותת 'יד ביד' על האתגרים והחידושים בחינוך הדו-לשוני בישראל.

ד"ר מאיה פלד-רז, עו"ד, ראש המגמה לבריאות הקהילה מבית הספר לבריאות הציבור השתתפה במושב שדן בביואתיקה, מוגבלות ותיעדוף, במסגרת הכנס השנתי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2020. הכנס נערך על ידי משרד המשפטים ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

יש דברים שאנחנו יכולים לעשות ויש דברים שהשלטון המרכזי והמקומי יכולים לעשות כדי למנוע את הסגר השלישי. בואו נעשה כל אחד את חלקו, ונמנע את הסגר השלישי", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

המרוץ לחיסון. חוקרי בריאות הציבור מותחים ביקורת על כך שתוצאות ניסויי החיסונים מתפרסמות ללא ביקורת עמיתים. פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור אמר בראיון לעיתון דה-מרקר כי, "באופן אידיאלי, סדר הדברים היה צריך להיות הפוך: קודם פרסום התוצאות בעיתון מדעי ואז פרסום הודעה לעיתונות."

ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית אירחה את ד"ר חנאן אבו ג'בל וד"ר ענת רוטשטיין, שסיימו את תואר הדוקטורט שלהן בחוג לבריאות נפש קהילתית, למפגש מקוון שמטרתו לשמוע רשמים וחוויות של שתי נשים שלמדו בחוג. לצפייה במפגש כנסון כאן.

במסגרת שיתוף הפעולה הותיק ביניהם, קיימו בשבוע שעבר החוג לגרונטולוגיה (מדעי-הזיקנה) באוניברסיטה ובית-האבות הספרדי בחיפה כנס בינלאומי שעסק באתגרי ההיערכות לזיקנה במאה ה-21. הדוברים המרכזיים בכנס היו פרופ' ביל רייכמן, פרופ' לרפואה באוניברסיטת טורונטו שהוא הנשיא והמנכ"ל של BAYCREST TORONTO , וגב' מולי פורסט, הנשיאה והמנכ"ל לשעבר של הבית-היהודי בלוס-אנג'לס JHLA. הדוברים הצביעו על שתי מגמות עיקריות שמסתמנות בעת הזאת בצפון-אמריקה: האחת –של פיתוח ואספקה של הרבה יותר שירותים – חברתיים וגם רפואיים – אשר יתנו מענה לזקנים בקהילה, והשניה – פיתוח של מענים טכנולוגיים מתקדמים אשר יתנו מענה לטיפול בזקנים במרכזים סיעודיים ייעודיים.

פרופ' טובה בנד-וינטרשטיין, מן החוג לגרונטולוגיה,  ופרופ' הדס גולדבלט מן החוג לסיעוד, יזמו וקיימו  ביום חמישי, 19.11.20, מפגש מדעי בינלאומי מקוון, ראשון בתחומו, בנושא:

 Emerging Knowledge on Sexual Assault against Women in Late Life: Multidisciplinary Perspectives  

המפגש  התקיים בחסות מרכז מינרווה לחקר אוכלוסיות מודרות בזיקנה ונערך בעקבות פרויקט מחקר שממומן על-ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), בנושא פגיעות מיניות בנשים בגיל הזיקנה. בעוד שהנושא נחקר בהקשר לנשים צעירות, כאשר מדובר בנשים זקנות - הוא מושתק.  במפגש השתתפו חוקרים מכל העולם ומישראל, העוסקים בנושא במגוון היבטים: חברתיים, פסיכולוגיים, משפטיים וקליניים. נכחו גם חוקרים, תלמידי מחקר ואנשי מקצוע מן הארץ והעולם.

בתאריך 16/11/20 התקיים המפגש השלישי בסדרת מפגשי הקורונה של המכון הלאומי, בנושא: "מגפת הקורונה - מבט על קבוצות אוכלוסייה". במפגש השתתף פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות,  המפגש זכה להדים חיוביים ולתגובות מצוינות.

מוזמנים לצפות בהקלטת המפגש, כולל כל ההרצאות והמצגות, בקישור הבא: https://vimeo.com/480032132

את שני המפגשים האחרים - הראשון עסק במדיניות ציבורית וכלכלית בעידן הקורונה והשני בתקשורת ואמון הציבור בזמן קורונה - ניתן למצוא באתר המכון: http://israelhpr.org.il/

פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ופרופ' אפרת דגן מהחוג לסיעוד השתתפו בכנס לציון יום הדימות הבינלאומי. ב-8 לנובמבר לפני 125 שנים גילה הפיסיקאי וילהלם קונרד רנטגן ,חתן פרס נובל בפיזיקה, את האור שלא היה קודם -THE LIGHT THAT NEVER WAS. מאותה העת, של שפורפרת הריק ומכונת הצילום הראשונה ועד מכשירים סטראוטקטים דיגיטלים משוכללים, חלו אין ספור שינויים והתפתחויות שעברה מכונת הצילום. מקצוע הדימות המהווה סטטוסקופ של הרפואה המודרנית במאה ה-21, הפך לאקדמי ולו נוספו דיסציפלינות נוספות כגון אולטראסאונד, מכשור מגנטי- MRI ומכשירי ה-CT הטומוגרפיים.

פרופ' דנה יגיל, פרופ' פייסל עזאיזה ופרופ' מירי כהן מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות חושפים במחקר חדש השפעות נפשיות נוספות של משבר הקורונה על הציבור הרחב. להמשך קריאה הכתבה באתר Mako

פרופ' פייסל עזאיזה דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות התראיין במהדורת הערב בערבית בכאן 11 בנושא פתיחת שנת הלימודים האקדמית. פרופ' עזאיזה אמר כי, "למידה מרחוק כוללת אתגרים רבים במיוחד עבור סטודנטים מהחברה הערבית שמתמודדים עם קשיים בשפה העברית, בכתיבה אקדמית ובשפה האנגלית. בנוסף, אנו מודעים לבעיות בתשתיות האינטרנט ביישובים הערבים".

פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי מהחוג לסיעוד התראיינה בהרחבה למוסף סוף השבוע של עיתון דה מרקר. בראיון התייחסה פרופ' בירנבוים-כרמלי לנושא הילודה ואמרה כי "בישראל, גיל הילודה מאוחר יותר, שעות העבודה של נשים רבות יותר, שיעורי התעסוקה שלהן גבוהים יותר מכל מדינות OECD למעט איסלנד - ובכל זאת הן יולדות יותר. מספר הילדים הממוצע בישראל, בקרב בעלות השכלה אקדמית בנות 40, שווה למספר הילדים של בנות גילן שיש להן השכלה תיכונית בלבד". 

"מערכת בריאות הציבור חזקה תאפשר את ריסון המגיפה בעיקר על ידי אבחון, בידוד וקטיעת שרשרת ההדבקה. בקרה על התפשטות המחלה בצורה זו היא הדרך היחידה לנהל חברה וכלכלה בריאות. שיטות אלו כבר הוכיחו עצמן במדינות כמו ניוזילנד ויפן, ועכשיו יש להמשיך להפעילן כאן בישראל", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום. פרופ' בראון-אפל התראיינה בנושא גם אצל יואב לימור וגלית גוטמן בקשת 12.