פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מבית הספר לבריאות הציבור ופרופ' אלון מוזס מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם זכו להוקרה מטעם הנהלת משרד הבריאות והמרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, במסגרת כנס "חדשנות ויזמות במניעת זיהומים" , בגין מחקרם בנושא "פיתוח אסטרטגיות המבוססות על גישת ה'חריג החיובי' (Positive Deviance Approach) לשינוי התנהגותי בשמירה על כללי מניעת זיהומים ובהפחתת שיעורי הזיהומים הנרכשים בביה"ח בישראל: במחקר זה פרופ' גסר-אדלסבורג שיתפה פעולה עם שתי תלמידות מחקר ריקי כהן ואדוה מיר חלבי וכן בשיתוף צוותים מבתי החולים הדסה עין כרם, בני ציון ורמב"ם. במחקר נמצאו 50 פרקטיקות ייחודיות שאינן קיימות בהנחיות המקובלות (Guidelines) למניעת זיהומים. תוצאות ראשוניות של הפרויקט פורסמו בארבעה מאמרים בכתבי עת מדעיים.

ביום חמישי ה-28.11.19 התקיים "כנס מחקרים שלובים- המשותף לפקולטה למדעי הרווחה והבריאות והקריה הרפואית רמב"ם". 

כנס זה הינו פרי עמל של עשר קבוצות מחקר שקיבלו כולן 10,000 ש"ח למחקר פיילוט שהתחיל באוקטובר, 2018.

המיזם והכנס היו יוזמה של פרופ' נעמי יוסמן סגן דיקן לענייני מחקר בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ופרופ' זאהר עזאם, ראש האגף הפנימי ומנהל המחלקה הפנימית בקריה הרפואית רמב"ם.

הרצאת המפתח של הכנס בנושא "חדשנות ברפואה" ניתנה ע"י פרופ' רפי ביאר, מחזיק הקתדרה ע״ש ד"ר פיליפ ושרה גוטליב לרפואה והנדסה ביורפואית.

במסגרת הכנס הוצג מחקר מרתק בנושא "שימוש בקנביס רפואי במטופלי כאב כרוני במבוגרים ותפקוד קוגניטיבי"  ע"י ד"ר גלית ויינשטיין - ביה"ס לבריאות הציבור, ד"ר שרון שניטמן - ביה"ס לבריאות הציבור, וד"ר שמעון וולפסון - המכון לרפואת כאב, בי"ח רמב"ם. 

בנוסף התקיימו בכנס דיונים בשולחנות עגולים במספר נושאים, דוגמת: פסיכו-אונקולוגיה, תזונה ובריאות, ניהול וארגון שירותי הבריאות, היבטים ביו-פסיכו סוציאליים של כאב, ויזמות רפואית.

הכנס היה מוצלח מאוד ואפשר קידום שותפויות חדשות במחקר בין חוקרים משני המוסדות.

בתמונה המצורפת מופיעים (מימין לשמאל) :

• ·פרופ' פייסל עזאיזה - דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
• ·פרופ' רפי ביאר - מחזיק הקתדרה ע"ש ד"ר פיליפ ושרה גוטליב לרפואה והנדסה ביורפואית
• ·פרופ' זאהר עזאם - ראש האגף הפנימי ומנהל מחלקה פנימית ב' בקריה הרפואית רמב"ם
• ·פרופ' נעמי יוסמן -  סגן דיקן לענייני מחקר בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
• ·ד"ר מיקי הלברטל - מנהל הקריה הרפואית רמב"ם

הלבון תמונות של הכנס

פרויקט ראשון מסוגו וייחודי בארץ -  בוגרי תואר שני בטיפול במוסיקה, הלומדים בתכנית הכשרה מעשית מתקדמת בטיפול באמצעות אמנויות (שנה ג) בלימודי המשך של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות פועלים בשיתוף פעולה עם "בית בלב" מרכז רפואי גריאטרי בנשר. שיתוף פעולה כולל שימוש במוסיקה ככלי תרפויטי לעבודה עם חולים מורכבים וקשים. הטיפול שהכניס שמחה, העלה את המוטיבציה של המטופלים לטיפול והגביר את שיתוף הפעולה של המטופלים עם הצוות הטיפולי.

הכנס השנתי של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק התקיים באוניברסיטה תחת הכותרת "ריפוי בעיסוק בשלל גוונים של עשייה". לכנס נרשמו כ- 500 איש והוא נפתח במספר הרצאות TED שהמחישו את העשייה העכשווית והיזמות במקצוע הריפוי בעיסוק של בוגרי האוניברסיטה ובכלל. במהלך הכנס הוענק אות המופת מטעם החברה הישראלית לריפוי בעיסוק לפוסט דוקטורנטית מהחוג לריפוי בעיסוק – ד"ר יונת יבזורי - על קידום הריפוי בעיסוק במשרד החינוך.

החוג לריפוי בעיסוק חגג שלושה עשורים של פעילות במפגש מרגש של בוגרים ואנשי סגל אקדמי ומנהלי מהמחזור הראשון. ד"ר יונת יבזורי בוגרת המחזור הראשון וממארגנות המפגש אמרה " חזרתי מהפגישה נרגשת, ההדים שקיבלנו בקבוצה דיברו על תחושה של מפגש מוצלח ומרגש, על מפגש מאפשר חיבור בן אנשי סגל ותיקים לסטודנטיות בעבר, על מפגש מהדהד, מיוחד, מרגש, תומך, על רצון להמשך ועוד ועוד. כולן הביעו תודה גדולה והערכה לכל המארגנות והתרגשות מהמפגש ומהחיבור לנשות הסגל".

פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד התראיינה השבוע לידיעות אחרונות בנושא הפרעות שינה. פרופ' שוחט אומרת כי "בני נוער הופכים לרוב לינשופים, והם נרדמים בשעה יותר ויותר מאוחרת, אבל בו־זמנית צריכים לקום נורא מוקדם ללימודים אז השעון הביולוגי שלהם מתנגש עם השעון החברתי, שקובע שהם צריכים לצאת בשבע מהבית".

במסגרת המיזם הוותיק למחקר ולמידה המשותף לפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, ולבית האבות הספרדי בחיפה, התקיים השבוע יום למידה לצוות בית האבות. במסגרת יום הלמידה, הרצו סטודנטים מהפקולטה והציגו את תוצאות מחקרם והתובנות ממנו. ד"ר יהודית ראובני  שארגנה את יום העיון, הודתה לצוות בית האבות על תמיכתו וסיועו במחקרים הנערכים מטעם האוניברסיטה,  וציינה כי חוקרי האוניברסיטה  שמחים על ההזדמנות "להחזיר" לצוות ידע ותובנות שהצטברו בעזרתו.

בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס ועסקה בעובדה שכיום אנשים מעדיפים להזדקן דווקא בסביבה המוכרת להם בבית ולא במסגרות דיור אחרות, התראיין פרופ' ישראל (איסי) דורון מהחוג למדעי הזיקנה-גרונטולוגיה. לדבריו, "אנשים רוצים להזדקן בביתם ולכן, רוב האנשים שעוברים למסגרות המוסדיות הם אלה שאין להם מסגרות תמיכה, או שמצבם הכלכלי כל כך נמוך שלא מאפשר להם להעסיק מטפל זר". בנושא מירוץ ה"אנטי-אייג'ינג התראיין פרופ' דורון גם לעיתון ידיעון אחרונות.

כנס בין-תחומי בנושא הורות לגיל הרך, אשר הוקדש לזכרה של ד"ר תמר ארז יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, התקיים השבוע במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטה. בכנס לקחו חלק אנשי מקצוע מתחומי טיפול רבים ומגוונים, מהאקדמיה ומהשדה ונדונו נושאים רבים- עולמם הרגשי של הורים, השפעת מדיה על תינוקות, היבטים רגשיים אצל הורים ועוד.

אנשים עם כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול) הם בעלי מוח בעל נפח קטן יותר, ובאופן מעשי – בעלי מוח "זקן" יותר שלו סיכוי רב יותר לפתח מחלות דגנרטיביות כמו דמנציה, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בהובלת חוקרות של האוניברסיטה. "נראה כי כבד שומני לא רק גורם למחלת כבד כרונית,  אלא הוא גם שחקן משמעותי במחלות ניווניות מוחיות", אמרו ד"ר גלית ויינשטיין וד"ר שירה זלבר-שגיא מבית הספר לבריאות הציבור, שהובילו את המחקר.

כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול) היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם והיא הסיבה המובילה למחלת כבד כרונית. כבד שומני נמצא ב 30% מהאוכלוסייה הכללית ואף עולה ל– 80% בקרב אנשים עם סוכרת או השמנה. לדברי החוקרות, עודף משקל, ובמיוחד השמנה בטנית ותזונה לא בריאה שכוללת ריבוי אכילת סוכר, שתייה מתוקה, שומן רווי  ואורח חיים יושבני/ לא פעיל, מעלים את הסיכון לחלות במחלת הכבד השומני. מכיוון שכבד שומני הינו גורם סיכון לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם, מחלות הקשורות בנזק מוחי וירידה קוגניטיבית, ביקשו החוקרות לבדוק האם  קיים גם קשר ישיר בין כבד שומני ומדדי מוח הקשורים לירידה קוגניטיבית.

במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת היוקרתי "JAMA Neurology", בהובלתן של ד"ר ויינשטיין וד"ר זלבר-שגיא מבית-הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בוסטון, קליפורניה, הווארד, ו-MIT, ביקשו החוקרות לבדוק את הקשר בין כבד שומני והזדקנות המוח הנבדקת באמצעות בדיקת MRI. זו הפעם הראשונה שנערך מחקר כלשהו שבודק את הקשר הזה באמצעות –MRI, שבעזרתו ניתן לזהות מדדים אנטומיים במבנה המוח - נפח המוח, נפח ההיפוקמפוס ונזק ל"חומר הלבן". מדדים אלה יכולים להעיד על כך שהמוח "זקן" יותר וקשורים למחלות ניווניות כגון דמנציה, ולסיכוי מוגבר לשבץ מוחי. במחקר השתתפו  766 נדגמים ממחקר פרמינגהם האמריקאי, שהוא אחד המחקרים הגדולים בעולם שידוע בשיטות המחקר המוקפדות והמתקדמות שלו.

מתוצאות המחקר עולה כי באנשים שנמצא אצלם כבד שומני בבדיקת CTבהשוואה לבעלי כבד תקין , קיים סיכוי גבוה יותר שנפח המוח (total cerebral brain volume), יהיה קטן יותר. קשר זה זה נמצא מובהק גם לאחר שנוטרלו גורמי סיכון אחרים כולל השמנה, מסת שומן  בטני, סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם, עישון, פעילות גופנית וגיל.

על פי מדדי הנפח שמצאו החוקרות, הן יכלו לומר עד כמה "זקן" או "צעיר" המוח בהשוואה בין אנשים שסבלו מכבד שומני לכאלה שלא סבלו מכך. כך התברר כי בממוצע לכלל האוכלוסייה, המוח של אנשים עם כבד שומני נראה זקן בארבע שנים בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקרב אנשים מתחת לגיל 60 הפער גדול אף יותר – המוח של אנשים עם כבד שומני מתחת לגיל 60 נראה זקן בלמעלה משבע שנים בהשוואה לכאלה ללא כבד שומני.

"כבד שומני לא אלכוהולי הוא מחלה נפוצה המתחילה בגיל צעיר. אורח חיים בריא הכולל שמירה על משקל תקין, תזונה מאוזנת דלת סוכר וספורט עשויים להקטין את הסיכון לא רק לנזק כבדי אלא גם להזדקנות מהירה של המוח", סיכמו החוקרות.

כנס של מרכז אמילי סגול לטיפול באמצעות אומנויות בנושא Therapeutic Interventions and Assessment Tools for Children and Adolescents At-Risk. מטרת הכנס הייתה למצוא שפה משותפת בין המערכות השונות: רווחה, משפט, רפואה וחינוך תוך שימוש בידע אקדמי כדי לאתר נערים וילדים בסיכון של פגיעה מינית או אלימות. בכנס נכחו חוקרים רמי דרג מרחבי העולם ומומחים ממשרדי ממשלה שונים, אשר תרמו את חוות דעתם המקצועית לדיונים.

במסגרת שיתוף פעולה בין מחלקת נוירולוגיה בבית החולים רמב"ם לבית הספר לטיפול באומנויות הוחלט על קליטת מתמחה למחלקה, בוגר תואר שני של הבית ספר, הרצאות שיעבירו בכירי המחלק לסטודנטים ועוד. המטרה היא להרחיב את שיתוף הפעולה כך שיכלול קליטה של בוגרים נוספים של בית הספר במחלקה.

דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות פרופ' פייסל עזאיזה חזר השבוע מפגישות עם קולגות מאוניברסיטת סטאנפורד, שם סוכם על חיזוק הקשר, שיתופי הפעולה והגשת פרויקטים משותפים עם המרכז לחקר העוני ואי שוויון חברתי. כמו כן התקיימו פגישות דומות עם קולגות מאוניברסיטת הווארד בנושא מצבי חירום, טראומה ובנית מנהיגות בבית הספר לבריאות הציבור.

מחקרו בנושא שימוש בסמיילי בהתכתבויות בדוא"ל בסביבת עבודה של ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש חזר לכותרות ופורסם באתר YNET "בעוד שחיוך משפיע בצורה חיובית על יצירת הרושם הראשוני, הוספת סמיילי יכולה לפגוע באדם ששלח את הדוא"ל והוסיף סמיילי" אמר ד"ר חשין.

בכתבה שפורסמה ב-Wall Street Jornal אוזכר מחקרו של ד"ר אריק חשין, מהחוג לשירותי אנוש, על שימוש בפרצופוני הרגשות שכולנו אוהבים ומכירים- האימוג'ים. לפי מחקרו, שימוש באימוג'ים במקום העבודה, יכול ליצור רושם שלילי. הסיבה לכך בין השאר היא הפרשנות המשתנה בין אדם לאדם באשר לאותם פרצופי הרגשות.

פרופ' אפרת שדמי מהחוג לסיעוד הרצתה השבוע בסימפוזיון שנערך בארמניה, במסגרת שיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי והאוניברסיטה האמריקאית בארמניה. הרצאתה של פרופ' שדמי התמקדה בקידום מחקרים בתחום אי שוויון ופערים בבריאות ובדרכים לשיפור איכות הכתיבה המדעית. פרופ' שדמי משמשת גם כעורכת הראשית השותפה של כתב העת International Journal for Equity in Health.

הקורס זקנה אקטיביסטית המשלב סטודנטים צעירים ואזרחים מבוגרים במסגרת תוכנית הדגל למאבק בהדרה חברתית, ממשיך לעורר התעניינות תקשורתית רבה. מייסדת הקורס, יחד עם פרופ' איסי דורון, ד"ר מעיין אגמון התראיינה בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב' וסיפרה על הקורס ועל הפרויקטים הרבים המשותפים לסטודנטים ולאזרחים הוותיקים.

תא לחץ לטיפול בפוסט טראומה? נשמע כמעט כמו מדע בדיוני. פרופ' רחל לב ויזל, ראש מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות סיפרה בתוכנית הבוקר בקשת 12 על מחקר חדש בו היא שותפה שמצא כי טיפול בתא לחץ מוביל לכך שהזיכרונות המודחקים יוצרים סדר חדש בטראומה של מטופלות. "תא לחץ מזרים את החמצן אל המקומות שנסגרו בגוף כתוצאה מאירועים טראומתיים ומפחית את נפח הדם מאזורים אחרים שהם אחראיים על הסימפטומטולוגיה כמו חרדה ודיכאון", הסבירה.

הקורס אקטיביזם בזיקנה אותו מובילים פרופ' ישראל (איסי) דורון מהחוג לגרונטולוגיה ומדעי הזיקנה וד"ר מעיין אגמון מהחוג לסיעוד, לצד סגל מרצים ומנחים מהמובילים בתחום הזיקנה מכל מגוון חוגי הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה זכה להערכה רבה בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ".

בכתבה בדה-מרקר על הסכנה הקיימת בישראל למבנים רבים במקרה של רעידת אדמה הוזכר מחקר בו הייתה שותפה ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, שמצא שהחיזוק של מבנים בסיכון גבוה במיוחד הדורשים טיפול מיידי יחייב השקעה של 1.7 מיליארד שקל, וכי לצורך חיזוק של 70 אלף דירות באזורי הסיכון יידרשו כ-3 מיליארד שקל.