ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה בעיתון the marker, שם תארה נתון מעניין שהתגלה במחקרה: לרמת הניקיון בשכונה יש קשר ישיר לערך הדירות בה. ד"ר נגב הזכירה מחקר דומה בארה"ב שמצא כי שכונות נקיות יותר נתפסות כבריאות יותר וערך הבית בהם עולה. 

פרופ' שירה זלבר שגיא נבחרה להיות נציגה בועדת בריאות הציבור ומדיניות של EASL- EUROPEAN ASSOCIATION FOR THE STUDY OF THE LIVER, איגוד הפועל לגיבוש ניירות עמדה וקביעת מדניות בכלל אירופה ובעל השלכות גלובליות בנושא.

פרופסור יובל פלגי מהחוג לגרונטולוגיה התראיין ל"משפחה גרעינית" בגלי צה"ל על מחקר חדש שגורס כי עד גיל 55 רמת האופטימיות של האדם במגמת עליה. פרופ' פלגי אמר כי רוב האנשים אופטימיים מהמציאות, זאת כדי ליצר לנו סביבה פסיכולוגית מיטיבה, בשונה מהמציאות הקשה.

בראיון לתוכנית "משפחה גרעינית" התראיינה ד"ר מאיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, על רקע הזוהמה שהמבלים הישראלים משאירים אחריהם באתרי הטבע והבילויים השונים במהלך החג, ד"ר נגב ציינה כי יש מגוון רחב של סיבות לעובדה שאנשים מלכלכים- בין היתר, הוספת לכלוך למקומות שכבר עמוסים בלכלוך, שימוש נרחב בכלים חד פעמיים, עצלות, תפיסות סובייקטיביות של מה הוא לכלוך ועוד.

התקיימה באוניברסיטה סדנת מחקר בינלאומית בנושא התמודדות והחלמה מסרטן לאורך מעגל החיים. את הסדנא, במימון הקרן הלאומית למדע ISF האגודה למלחמה בסרטן והאוניברסיטה, יזמה פרופ' מירי כהן, ראש בית-הספר לעבודה סוציאלית. מטרת הסדנא הייתה לארח חוקרים מובילים בתחום הפסיכו-אונקולוגיה, ממדינות שונות בעולם ובישראל, אשר דנו בחידושים בתחום ובחנו אפשרויות לקידום מחקרים בנושאים הקשורים לרווחתם הנפשית של אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן ובני משפחותיהם. בנוסף לשני ימי הסדנא, התקיים יום עיון לקהל אנשי המקצוע העוסקים בפסיכו-אונקולוגיה, שכלל הרצאות מפי האורחים מחו"ל.

ביום רביעי, ה-10 לאפריל, התקיים יום עיון של החוג להפרעות בתקשורת בשם 'השפעות מתמשכות', שהוקדש לפועלה של פרופ' עירית מאיר ז"ל יחד עם סטודנטיות לתארים מתקדמים מתחומים שונים. ההרצאות עסקו במחקרים על נרטיבים, דיאלקטים, תחביר, תרגום, התפתחות שפה, כמו גם על הקשר בין שפה וגוף ושפה ותקשורת. שותפותיה של עירית למחקר ולעשייה הדגישו כולן את הרוח האקדמית והאנושית שאפיינה את חברתנו ועמיתתנו האהובה והיקרה, ואת ההנחיה שמלווה אותן כאז כך גם היום.

תכנית יום עיון

"קליטה של עובדים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה היא כמובן חשובה ברמה החברתית, אבל המחקרים מראים שוב ושוב שמדובר בעובדים שיכולים להפוך לנכס עצום למעסיק גם בפן העיסקי", כך אמרה ד"ר נעמי שרויאר, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה שערכה את המחקר יחד עם  דר' עינת גל ותלמידת המחקר מיכל ויסמן-ניצן.המחקר פורסם בהרחבה בעיתון ובאתר "דה מרקר".

"בעבר היו מומחים ממשרד הבריאות מתקשרים לכמה מרפאות שעלו במדגם, שואלים אם יש אצלן עומס, ובמקביל לוקחים בדיקות מאנשים שהגיעו למרפאה עם מחלה דמוית שפעת כדי לאפיין את הנגיף ולוודא שאכן מדובר בעלייה במחלה. זה היה לוקח זמן רב, זה היה לא מדויק, והיכולת להיעזר בנתונים בזמן אמת הייתה מצומצמת מאוד. לא פעם הנתונים על היקף המגפה ומיקומה היו מתחוורים רק בסוף השנה", אמר בראיון לאתר YNET פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור בכתבה שעסקה במחלת השפעת.

ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה ב"חברת החדשות" על כך שבפעם השלישית נמצא במחקר של משרד הבריאות לו הייתה שותפה כי תכשיטים רבים לילדים מכילים כמויות של עד פי 40 מריכוז העופרת המותר על פי החוק.

לרגשות שמביעים מאמני ספורט יש השפעה מכרעת על ביצועי קבוצותיהם, כך על פי מחקר חדש של ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש יחד עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם. "מעבר לכל הדרישות המקצועיות והטקטיות במשחק, מאמנים צריכים לדעת כי גם לרגשות שלהם יש השפעה על ביצועי הקבוצה לטוב ולרע", אמר ד"ר חשין מאוניברסיטת חיפה. ממצאי המחקר פורסמו בהרחבה בכלכליסט.

פרופ' אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרנטולוגיה ופרופ' רות כץ מהחוג לשירותי אנוש, יחד עם ד"ר סיגל נעים זכו במענק מחקר יוקרתי של משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי בשיתוף מקבילו מצ'כיה, במסגרת פרוייקט GENDER NET של האיחוד האירופי על מחקרם בנושא: SEX, GENDER AND AGING. SEX GENDER AND HEALTH.

החוג לגרונטולוגיה קיים סדנא במסגרת פורום הדוקטורנטים וחברי הסגל של החוג בנושא "החיים אחרי גיל הפרישה: על מערכות הרווחה, התעסוקה והבריאות". זאת בהתבסס על מחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה שנערך על ידי פרופ' אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרנטולוגיה ופרופ' רות כץ מהחוג לשירותי אנוש יחד עם ד"ר אביעד טור סיני ופרופ' שוש שהרבני ממכללת עמק יזרעאל. בהרצאות  השתתף גם סמנ"כל המחקר של המוסד לביטוח לאומי פרופ' דניאל גוטליב שהרצה בנושא: "פנסייה בישראל - הצעה למודל תכנון חדש"

בעקבות החלטת משרד הבריאות לשנות מהיסוד את סל ההיריון של הביטוחים המשלימים של קופות החולים ופיצול ההחזר על פני ארבעה הריונות בחיי האישה, התראיינה פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי, מהחוג לסיעוד לדה מרקר ואמרה כי "משרד הבריאות הרי לא אומר 'אנחנו מנסים לחסוך כסף על המבוטחים, וכך נוזיל עלויות', להפך — הם מסבירים שהם נותנים את אותו השירות בצורה יעילה יותר. המשמעות היא שיש הנחה מובלעת או רמיזה שבמשפחה רגילה יש ארבעה ילדים"

ד"ר מיכל קורא קורא מבית הספר לעבודה סוציאלית התראיינה לתוכניתה של קרן נויבך בכאן רשת בנושא מצבו הכלכלי הקשה של הביטוח הלאומי ואמרה כי ככל שהלחץ התקציבי יגבר יש חשש כי תנאי הזכאות ישתנו וחלק מהאזרחים עלול להיפגע

ביום ראשון ה-23.12 התקיים יום עיון בנושא "פגיעות מיניות בנשים זקנות?!" שאורגן על ידי ד"ר טובה בנד-וינטרשטיין מן החוג לגרונטולוגיה ופרופ' הדס גולדבלט מן החוג לסיעוד, בשיתוף  משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המשפטים, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, השרון, והמרכזים לחקר הזיקנה והמחקר בסיעוד של האוניברסיטה. הכנס התבסס על מחקרן של השתיים בנושא שמומן על-ידי הקרן הלאומית למדע (ISF). מטרתו של יום העיון היתה להעלות לסדר היום החברתי והמקצועי נושא, שעד כה ניתנה לו תשומת לב שולית במחקר ובפרקטיקה.

פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מביה"ס לבריאות הציבור וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים ארחה את פרופ' גארי קרפס מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, בסדנת עבודה שהתקיימה באוניברסיטה, במסגרת שיתוף פעולה מחקרי בינלאומי למדידה רב-שנתית של מגמות לאומיות לחיפוש מידע בריאותי (HINTS). במהלך ביקורו נפגש פרופ' קרפס עם רקטור האוניברסיטה, פרופ' גוסטבו מש והסטטיסטיקאית ד"ר מינה צמח.

השבוע ביקר רקטור האוניברסיטה פרופ' גוסטבו מש ב-Chulalongkorn University שבבנגקוק, תאילנד. במסגרת שיתופי הפעולה נפתח באוניברסיטת Chulalongkorn קורס הכשרה לפסיכיאטרים ופסיכולוגים בטיפול באמנויות בהובלת פרופ' רחל לב ויזל ובהשתתפות מרצים נוספים מבית הספר לטיפול באמנויות ועמיתי מחקר במרכז המחקר ע"ש אמילי סגול. במהלך הביקור השתתף הרקטור בטקס סיום הקורס של 28 המשתתפים הראשונים ובטקס חתימת חידוש הסכם MOU בנוכחות נשיא, דיקנית הפקולטה לאמנויות וראש התוכניות הבינלאומיות באוניברסיטת Chulalongkorn ובנוכחות סגנית השגריר הישראלי בתאילנד סמדר שפירא ופרופ' לב ויזל. בשיחות בין הרקטור ונשיא האוניברסיטה התאילנדית דנו בשיתוף פעולה מחקרי בתחומים שונים והאפשרות לפתיחת תכנית מ.א. ומכון מחקר משותף בטיפול באמנויות בהובלת אוניברסיטת חיפה שתאפשר הכשרה של סטודנטים מכל מדינות דרום מזרח אסיה וישראל. לאוניברסיטת Chulalongkorn בית ספר משוכלל ומתקדם לרפואה ומקצועות פרה-רפואיים עם חברי סגל שסיימו את לימודיהם באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית קנדה ואנגליה.

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ערכה השבוע כנס בינלאומי רב משתתפים בנושא אחריות חברתית באקדמיה, בו השתתפו נציגים מ-16 אוניברסיטאות מובילות בעולם, ביניהם קיימברידג', טאפטס, מנצ'סטר, סנט לואיס, קיוטו ועוד. הכנס נערך במעמד יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' יולי תמיר וזוכי פרס ישראל בתעשייה לשנת 2018 - יהודה ויהודית ברוניצקי. נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין בירך את המשתתפים ואמר "קיום הועידה היוקרתית אצלנו מעיד על ההכרה הבינלאומית בהיותה של אוניברסיטת חיפה כשחקן מרכזי בעיצוב סדר יום אקדמי-חברתי-כלכלי". רקטור האוניברסיטה פרופ' גוסטבו מש אמר כי "התפקיד שלנו, כאוניברסיטאות, להגות רעיונות טובים יותר על מנת להתגבר על אתגרים חברתיים בעולם, להעצים קבוצות מוחלשות ולסייע לממשל לעצב מדיניות חברתית". פרופ' פייסל עזאיזה, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות הנמנה על מארגני הכנס, סיפר כי "המטרה המרכזית של הועידה היוקרתית הזאת היא לעודד אוניברסיטאות בעולם כולו להיות מקור של פתרונות לבעיות קריטיות - כלכליות, חברתיות וסביבתיות במערב ובכלל". 

ד"ר שירה זלבר-שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור, הרצתה ב 04.12.18 בפרלמנט האירופי בבריסל על הנזק של מזון מעובד ועתיר סוכר לכבד ולבריאות. ההרצאה הייתה מטעם איגוד הגסטרו האירופי UEG.

ממצאי מחקר שערכה ליאורה כהן, דוקטורנטית בחוג לגרונטולוגיה-מדעי הזקנה בהנחיית ראש החוג פרופ' יובל פלגי וד"ר אפרת שר-צנזור מהתוכנית הבינתחומית להתפתחות הילד, פרופ' דוד אופנהיים מהחוג לפסיכולוגיה ופרופ' ליאת איילון וד"ר אילת דסה מאוניברסיטת בר אילן, פורסמו השבוע בעיתון "הארץ". במהלך המחקר תיעדה 120 מפגשים בין מטפלים לזקנים חולי אלצהיימר שצולמו בארוחות ובמהלך משחק חברתי - שתי פעילויות הנטועות בסדר היום המוסדי - ובמפגשים פתוחים שנערכו במיוחד. כהן חשפה כי דווקא הרגעים שאינם חלק משגרת היום של המוסד, בהם המטפלים פשוט היו עם האנשים שבטיפולם, אחד על אחד, היו היעילים ביותר לקשר ובהם גם המסוגרים ביותר נפתחו והגיבו לתקשורת.