נמצאה דרך נוספת שבה אוקסיטוצין, "הורמון האהבה", מאפשר לנו להתחבר לאחרים – דרך התנועה בריקוד. מחקר חדש שנערך ע"י ד"ר ליאת אילון מביה"ס לטיפול באומנויות, ד"ר פבל גולדשטיין מביה"ס לבריאות הציבור, ד"ר נעמה מייזלס ופרופ' סימון שמאי-צורי מהחוג לפסיכולוגיה וממצאים פורסמו בהרחבה באתר וואלה!  מצא כי האוקסיטוצין מגביר את היכולת שלנו להסתנכרן עם תנועות הגוף של הזולת. "סנכרון בין בני אדם מעיד במקרים רבים על כך שהם קרובים יותר, מרגישים טוב יותר אחד את השני, יודעים לקרוא דרך התנועה את הרגשות זה של זה. במחקר מצאנו בפעם הראשונה שלאוקסיטוצין יש תפקיד חשוב במנגנון הביולוגי שיוצר את הסנכרון", אמר ד"ר פבל גולדשטיין מעורכי המחקר.

פרופ' רוני סטריאר ראש המרכז הבינתחומי לחקר העוני והדרה החברתית ערך סדרת הרצאות באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בארגנטינה, שאורגנה על ידי אגודת הידידים של האוניברסיטה בארגנטינה. כמו כן, פרופי סטריאר ערך סדנא במסגרת המפגש השנתי של "לימוד" בנושא "שיח העוני בתלמוד אל מול שיח תרבות העוני של אוסקר לואיס". 

החוג לסיעוד קיים את הסימפוזיון הרביעי והאחרון לשנה זו, שעסק ב"זקנה אופטימלית: אידיאל מול מציאות" בו הרצו אנשי מקצוע ממגוון דיסציפלינות: פרופ' הת'ר יאנג שהגיעה מאוניברסיטת קליפורניה, פרופ' ליאת איילון מאוניברסיטת בר אילן, יפעת אבוחצירה משרותי בריאות כללית, אודליה סעד, דוקטורנטית של החוג לסיעוד, ולסיום אינה ברקוביץ ממוזיאון הכט. בסימפוזיון, שאורגן על ידי פרופ' אנה זיסברג ופרופ' תמר שוחט, השתתפו כ-100 אנשי מקצוע וסטודנטים.

השבוע יצא לאור הספר "מפגשים בעולם הבריאות" ובו פרק שכתב פרופ' אלי כרמלי, ראש החוג לפיזיותרפיה ויו"ר העמותה הישראלית לבני משפחה מטפלים. זה הוא ספר לימוד ראשון מסוגו בעברית, הבוחן את מכלול ההיבטים הגלויים והסמויים אשר משפיעים על המפגש בין מטפל ומטופל - מפגש מהותי זה, המתרחש אינספור פעמים ביום, שהוא בעל השפעה רבה על הטיפול ועל חוויית המטופל והמטפל כאחד, ומכאן חשיבותו. כמו כן, פרופ' כרמלי, שב מכנס בינלאומי שנערך בברצלונה בנושא מדעי הספורט וכדורגל ושב משם עם פרס המצגת המצטיינת בנושא:Differences in Activity Patterns between Adult and U-21 Major League Players in Four Field Positions.

לערוץ כאן 11 התראיינה פרופ' רונית אנדוולט מביה"ס לבריאות הציבור, בעקבות פרסום מחקר בלגי חדש הקובע כי טבעונות יכולה להיות מסוכנת לנשים בהריון ולילדים. פרופ' אנדוולט ציינה כי תזונה טבעונית יכולה להיות שלמה ומאוזנת ובפרט אם מקפידים להשלים תוספי תזונה שחסרים בתזונה טבעונית.

המרכז הקליני הבינתחומי ערך השבוע יום עיון על "חידת האוטיזם", שהוקדש לצאתו לאור של ספרה החדש של פרופ' אסתר דרומי: "אוטיזם- מסע להבנת הרצף". נכחו בכנס והרצו דר' אלונה אורן, דר' רמה נובוגרודסקי, דר' שירי אייבזו, דר' מטי זכאי-משיח, דר' בשמת טובין ודר' עינת גל. מגוון הנושאים מחד והקו המאחד בין ההרצאות מאידך הפכו את יום העיון לחוויה אקדמית מרשימה.

השבוע, התראיין פרופ' מרק גלקופף מהחוג לבריאות נפש קהילתית ל"ידיעות אחרונות" בנושא העימות בדרום.  פרופ' גלקופף תיאר את מחקרו שמצא כי 20% מכלל האוכלוסייה בישראל שנחשפה או נחשפת לשגרת טרור או מלחמה צפויה לסבול מתופעות פוסט־טראומה ממושכות במהלך חייה. פרופ' גלקופף משמש גם כ מנהל יחידת המחקר וחבר בועדת ההיגוי המקצועית בארגון נט"ל אשר מסייע לנפגעי טראומה על רקע לאומני.

ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה בעיתון the marker, שם תארה נתון מעניין שהתגלה במחקרה: לרמת הניקיון בשכונה יש קשר ישיר לערך הדירות בה. ד"ר נגב הזכירה מחקר דומה בארה"ב שמצא כי שכונות נקיות יותר נתפסות כבריאות יותר וערך הבית בהם עולה. 

פרופ' שירה זלבר שגיא נבחרה להיות נציגה בועדת בריאות הציבור ומדיניות של EASL- EUROPEAN ASSOCIATION FOR THE STUDY OF THE LIVER, איגוד הפועל לגיבוש ניירות עמדה וקביעת מדניות בכלל אירופה ובעל השלכות גלובליות בנושא.

פרופסור יובל פלגי מהחוג לגרונטולוגיה התראיין ל"משפחה גרעינית" בגלי צה"ל על מחקר חדש שגורס כי עד גיל 55 רמת האופטימיות של האדם במגמת עליה. פרופ' פלגי אמר כי רוב האנשים אופטימיים מהמציאות, זאת כדי ליצר לנו סביבה פסיכולוגית מיטיבה, בשונה מהמציאות הקשה.

בראיון לתוכנית "משפחה גרעינית" התראיינה ד"ר מאיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, על רקע הזוהמה שהמבלים הישראלים משאירים אחריהם באתרי הטבע והבילויים השונים במהלך החג, ד"ר נגב ציינה כי יש מגוון רחב של סיבות לעובדה שאנשים מלכלכים- בין היתר, הוספת לכלוך למקומות שכבר עמוסים בלכלוך, שימוש נרחב בכלים חד פעמיים, עצלות, תפיסות סובייקטיביות של מה הוא לכלוך ועוד.

התקיימה באוניברסיטה סדנת מחקר בינלאומית בנושא התמודדות והחלמה מסרטן לאורך מעגל החיים. את הסדנא, במימון הקרן הלאומית למדע ISF האגודה למלחמה בסרטן והאוניברסיטה, יזמה פרופ' מירי כהן, ראש בית-הספר לעבודה סוציאלית. מטרת הסדנא הייתה לארח חוקרים מובילים בתחום הפסיכו-אונקולוגיה, ממדינות שונות בעולם ובישראל, אשר דנו בחידושים בתחום ובחנו אפשרויות לקידום מחקרים בנושאים הקשורים לרווחתם הנפשית של אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן ובני משפחותיהם. בנוסף לשני ימי הסדנא, התקיים יום עיון לקהל אנשי המקצוע העוסקים בפסיכו-אונקולוגיה, שכלל הרצאות מפי האורחים מחו"ל.

ביום רביעי, ה-10 לאפריל, התקיים יום עיון של החוג להפרעות בתקשורת בשם 'השפעות מתמשכות', שהוקדש לפועלה של פרופ' עירית מאיר ז"ל יחד עם סטודנטיות לתארים מתקדמים מתחומים שונים. ההרצאות עסקו במחקרים על נרטיבים, דיאלקטים, תחביר, תרגום, התפתחות שפה, כמו גם על הקשר בין שפה וגוף ושפה ותקשורת. שותפותיה של עירית למחקר ולעשייה הדגישו כולן את הרוח האקדמית והאנושית שאפיינה את חברתנו ועמיתתנו האהובה והיקרה, ואת ההנחיה שמלווה אותן כאז כך גם היום.

תכנית יום עיון

"קליטה של עובדים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה היא כמובן חשובה ברמה החברתית, אבל המחקרים מראים שוב ושוב שמדובר בעובדים שיכולים להפוך לנכס עצום למעסיק גם בפן העיסקי", כך אמרה ד"ר נעמי שרויאר, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה שערכה את המחקר יחד עם  דר' עינת גל ותלמידת המחקר מיכל ויסמן-ניצן.המחקר פורסם בהרחבה בעיתון ובאתר "דה מרקר".

"בעבר היו מומחים ממשרד הבריאות מתקשרים לכמה מרפאות שעלו במדגם, שואלים אם יש אצלן עומס, ובמקביל לוקחים בדיקות מאנשים שהגיעו למרפאה עם מחלה דמוית שפעת כדי לאפיין את הנגיף ולוודא שאכן מדובר בעלייה במחלה. זה היה לוקח זמן רב, זה היה לא מדויק, והיכולת להיעזר בנתונים בזמן אמת הייתה מצומצמת מאוד. לא פעם הנתונים על היקף המגפה ומיקומה היו מתחוורים רק בסוף השנה", אמר בראיון לאתר YNET פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור בכתבה שעסקה במחלת השפעת.

ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור התראיינה לכתבה ב"חברת החדשות" על כך שבפעם השלישית נמצא במחקר של משרד הבריאות לו הייתה שותפה כי תכשיטים רבים לילדים מכילים כמויות של עד פי 40 מריכוז העופרת המותר על פי החוק.

לרגשות שמביעים מאמני ספורט יש השפעה מכרעת על ביצועי קבוצותיהם, כך על פי מחקר חדש של ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש יחד עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם. "מעבר לכל הדרישות המקצועיות והטקטיות במשחק, מאמנים צריכים לדעת כי גם לרגשות שלהם יש השפעה על ביצועי הקבוצה לטוב ולרע", אמר ד"ר חשין מאוניברסיטת חיפה. ממצאי המחקר פורסמו בהרחבה בכלכליסט.

פרופ' אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרנטולוגיה ופרופ' רות כץ מהחוג לשירותי אנוש, יחד עם ד"ר סיגל נעים זכו במענק מחקר יוקרתי של משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי בשיתוף מקבילו מצ'כיה, במסגרת פרוייקט GENDER NET של האיחוד האירופי על מחקרם בנושא: SEX, GENDER AND AGING. SEX GENDER AND HEALTH.

החוג לגרונטולוגיה קיים סדנא במסגרת פורום הדוקטורנטים וחברי הסגל של החוג בנושא "החיים אחרי גיל הפרישה: על מערכות הרווחה, התעסוקה והבריאות". זאת בהתבסס על מחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה שנערך על ידי פרופ' אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרנטולוגיה ופרופ' רות כץ מהחוג לשירותי אנוש יחד עם ד"ר אביעד טור סיני ופרופ' שוש שהרבני ממכללת עמק יזרעאל. בהרצאות  השתתף גם סמנ"כל המחקר של המוסד לביטוח לאומי פרופ' דניאל גוטליב שהרצה בנושא: "פנסייה בישראל - הצעה למודל תכנון חדש"

בעקבות החלטת משרד הבריאות לשנות מהיסוד את סל ההיריון של הביטוחים המשלימים של קופות החולים ופיצול ההחזר על פני ארבעה הריונות בחיי האישה, התראיינה פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי, מהחוג לסיעוד לדה מרקר ואמרה כי "משרד הבריאות הרי לא אומר 'אנחנו מנסים לחסוך כסף על המבוטחים, וכך נוזיל עלויות', להפך — הם מסבירים שהם נותנים את אותו השירות בצורה יעילה יותר. המשמעות היא שיש הנחה מובלעת או רמיזה שבמשפחה רגילה יש ארבעה ילדים"