ממצאי מחקר חדש שערכה ד"ר דקלה סגל-כרפס מהחוג לגרונטולוגיה מראים כי דאגה לאם קשורה ברמות חרדה גבוהות יותר אצל הבת וכן ביותר סימפטומים של דיכאון. מעבר לכך, טיב הקשר עם האם נמצא כקשור ברווחת הבת, כך שבנות שהיו בקשר תדיר יותר עם אמן, והרגישו קרבה רגשית רבה יותר אליה, חוו פחות חרדה ופחות סימפטומים דיכאוניים. ממצאי המחקר המלא פורסמו באתר MAKO.

פרופ' שירה זלבר שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור, הסבירה בתכנית "60 החדש" בכאן תרבות על תופעת הכבד שומני ודרכי הטיפול בה: "הנזקים של כבד שומני שנובעים מהשמנה, תזונה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית הם בדיוק כמו הנזקים של שתיה מוגזמת של אלכוהול".

"יש לנו שבועיים וחצי מפתיחת שנת הלימודים עד ראש השנה, שבהם צפוי להיות חוסר בהירות לגבי תפעול מערכת החינוך, אך אני מציעה להתאזר בסבלנות ולא לדרוש פתיחה מהירה מדי של כיתות גדולות כדי שלא להגביר את ההדבקה. ייתכן שללא סגר חלקי בתקופת החגים, שיעורי התחלואה לא יירדו ואף יעלו, לכן חשוב מאוד להיערך בצורה חכמה לפתיחת שנת הלימודים". כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור שפורסם בעיתון ישראל היום.

מחקר חדש שערך פרופ' דניאל שפרלינג מהחוג לסיעוד מצא כי 41%  מהאחים והאחיות העובדים במערכת הבריאות חוששים לטפל בחולי קורונה וכשליש מהם חוששים להגיע לעבודה מחשש להדבקה. עוד נמצא כי הגיל המקסימלי על פי האחים והאחיות להענקת טיפול במצב של מחסור במשאבים רפואיים חיוניים הוא 84. ממצאי המחקר המלא פורסמו בהרחבה ביומן הצהריים בגלי צה"ל ובעיתון ג'רוזלם פוסט.

"כעת עם הפיתוח המואץ של חיסון נגד הקורונה, נתקשה יותר לשכנע את החלקים בציבור שהסתייגו וסירבו, לפני פרוץ הקורונה, וביתר שאת אחריה, להתחסן בחיסון הקורונה החדש. אחד החששות שמתווספים כיום לשיקולי ההססנים והמתנגדים לחיסונים הוא בטיחות נמוכה של החיסון, עקב פיתוחו המואץ (תהליך שלרוב אורך כ-10 שנים), בטענה שמהר מדי אינו יכול להיות בטוח", כתבה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג בטור דעה שפורסם בגלובס.

עם המעבר לעבודה מהבית עלה השימוש בתקשורת באמצעות טקסט. ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש הסביר בין היתר בראיון לעיתון גלובס כי בתקשורת טקסטואלית, חסר המידע הבסיסי שנמצא בתקשורת פיזית ומשלים את המסר של הטקסט: טון דיבור, הבעות פנים ותנועות גוף.

ד"ר כרמית נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית השתתפה בדיון של וועדת הכנסת לעניין נגיף הקורונה בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון בנושא: "מערך בריאות הנפש והמשך תפעול מערך הפסיכולוגיה הציבורית, לאור משבר הקורונה." והציגה את ממצאי המחקר שערכה בגל הראשון על הקשיים וההתמודדות של בני משפחה לאנשים עם מוגבלויות שנמצאים בדיור חוץ ביתי.

"כדי שאנשים יאמצו התנהגות בריאותית חדשה, אחד הדברים החשובים הוא שהציבור צריך להאמין שזה יתרום לבריאות שלו", אמרה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בראיון לתוכנית "פותחים יום" בשידורי רשת. פרופ' אפל אף פרסמה טור בנושא מגפת הקורונה בעיתון ישראל היום.

מומחיות ומומחי תזונה ובריאות הציבור שלחו מכתב  לשר הבריאות, מנכ"ל המשרד ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדרישה לאסור פרסום ג'אנק פוד ומשקאות ממותקים דווקא עכשיו – בתקופת הקורונה. פרופ' שירה זלבר-שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור התראיינה לאתר מאקו ואמרה כי  "אנחנו תמיד נאבקים לאסור פרסום כזה לילדים, אבל הסיבה שדווקא עכשיו היא שהמחלות הזיהומיות כמו קורונה לא פוגעות בכולם באופן שווה וברור לנו היום, חצי שנה אחרי שפרצה המגפה, מיהם הקהלים שנפגעים הרבה יותר"

האם הפגנות מסכנות את בריאות הציבור? פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור אמר בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב: "אני בעד הזכות להפגין, אבל גם צריך לזכור שאם לא נעשה את הדברים הנכונים עכשיו, המצב יידרדר. עלינו לצמצם התקהלות ולעטות מסיכות אף ופה, אנשים צריכים להפנים שזה מה שמונע הדבקה. העובדה שזה באוויר הפתוח מצמצמת את הסיכון להדבקה, אבל לא מונעת אותו, ואם יש צפיפות, הסיכון להתפרצות גובר".

מגמות הילודה בארץ ובעולם עשויות להשתנות בעקבות משבר הקורונה. פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי מהחוג לסיעוד ופרופ' ראסם ח'אמיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה התראיינו לעיתון דה מרקר בנושא זה.  לדברי פרופ' בירנבוים "המדיניות הממשלתית עודדה נשים יהודיות ללדת עוד ועוד. ואת האוכלוסייה הלא יהודית — פחות ופחות", פרופ' ח'אמיסי הוסיף כי  "בקרב האוכלוסייה היהודית במעמד הביניים יש התגייסות לאומית ותרבותית. זו חברה שעדיין רואה בילדים חלק מהפרויקט הלאומי, מבלי שזה יהיה מתוכנן ברמת המשפחה".

"בעוד אנו נמצאים בעיצומו של גל תחלואת קורונה שני, ואיתו גם ההבנה כי הקורונה לא הולכת להיעלם כל כך מהר מחיינו, נעדר משיח הסכנות שבמגיפה שילוב הכוחות המסוכן של מגפת הקורונה עם מגפת ההשמנה. שילוב הכוחות בין שתי המגפות עלול לגרום לתוצאות הרות אסון", כתבה פרופ' שירה זלבר שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור בטור שפורסם באתר מעריב.

המפגש השנתי של האגודה הבינלאומית  Society for Virtual Rehabilitation (ISVR)  התקיים השבוע באופן מקוון.  בין המשתתפים היו חברות האגודה פרופ' תמר וייס וד"ר רחל קיצוני מהחוג לריפוי בעיסוק וד"ר טל קרסובסקי מהחוג לפיזיותרפיה.  ד"ר קרסובסקי קיבלה את פרס Early Career InvestigatorAward על תרומתה המחקרית כחוקרת צעירה לתחום השיקום במציאות מדומה, והעבירה הרצאה מעניינת מאוד בנושא:Technology for motor performance: From barrier to facilitator and back. לצפייה בהרצאה כנסו לקישור.

"זה הזמן להיות יצירתיים בזיהוי דרכים לפתוח עסקים בהם ניתן להימנע מהתקהלות. שילוב בין סגרים מקומיים וארציים יכול לתת מענה לנקודות תורפה במדינה. בנוסף לא ניתן רק לדרוש ממקבלי ההחלטות פתרונות, אנחנו בעצמנו צריכים לזהות את המקומות בהם יש סיכון לנו ולבני משפחתנו", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש התראיין עבור תחנת הרדיו של רשת BBC  (דקה 43) על השימוש באימוג'י כאמצעי לביטוי רגשות ואמר כי, ביטוי רגשות הוא דבר חשוב, במפגש אפשר לבטא רגשות בהבעות פנים, שפת הגוף וטון דיבור. לעומת זאת, כשמנסים להמיר את ביטוי הרגשות לשפת הטקסט דרך אימוג'י ביטוי הרגשות הופך להיות קיצוני ומצומצם.

מחקר חדש שערכה  ד"ר עינת לביא מהחוג לשירותי אנוש מצא כי הרוב המוחלט של העובדות והעובדים הסוציאליים מספקים למטופליהם טווח רחב של משאבים ושירותים אשר אינם נדרשים לספק מעצם הגדרת תפקידם ולעיתים עושים זאת בדרכים לא פורמליות, למשל אחרי שעות העבודה. ממצאי המחקר המלא פורסמו באתר YNET.

החוג לגרונטולוגיה אירח בשבוע שעבר את הכנס הבין לאומי של איגוד ה- STAR  שעוסק בלחץ חרדה והתמודדות, שעבר למתכונת ורטואלית בצל הקורונה. פרופ' יובל פלגי, ראש החוג לגרונטולוגיה, העביר את הרצאה הפתיחה Back to life, back to reality: Coping with stress and anxiety and facing the future during the Coronavirus pandemic, שעסקה בנושא ההתמודדות, הנזקים הנפשיים וההשלכות של מגפת הקורונה על הזקנים. 

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזמין את פרופ' ענת גסר-אדלסבורג מביה"ס לבריאות הציבור להשתתף בסדרה של חמישה מפגשי עבודה מדעיים סגורים שהתקיימו במהלך החודשים יוני ויולי במסגרת כנס ה-infodemiology הראשון של הארגון וכללו צוותי מומחים רב-תחומיים ובינלאומיים. תוצרי ומסקנות צוותי המומחים, הוצגו במסגרת חלקו הפתוח לציבור והמסכם של הכנס, כחלק מתוכנית העבודה של ה-WHO למאבק במגפת הקורונה העולמית באמצעות תקשורת בריאות וסיכונים.

מחקר חדש שערך פרופ' יובל פלגי ראש החוג לגרונטולוגיה, מצא כי לאנשים שסובלים מבדידות בעקבות משבר הקורונה יש סיכוי גבוה בכ-60% לסבול מתסמינים של דיכאון או של חרדה, וסיכוי גבוה ב-82% לסבול מתסמינים משולבים של דיכאון וחרדה ברמה קלינית. ממצאי המחקר פורסמו בהרחבה בעיתון הארץ.

אחת התוצאות הכואבות של משבר הקורונה היא עלייה חדה במספר המובטלים. פרופ' רוני סטריאר ראש המרכז לחקר העוני וההדרה החברתית התראיין בנושא זה לעיתון כלכליסט ואמר בין היתר כי זה הזמן ליוזמה ממשלתית כפולה. אחת היא ליצור מקומות תעסוקה כמו למשל העסקת סייעות כדי להקטין כיתות גם ומעונות. השנייה היא מפעל לאומי לשיפור מיומנויות של מובטלים.