ד"ר רינת פניגר־שאל מבית הספר לטיפול באומנויות אמרה בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב כי "על מנת ללמוד באופן מיטבי, תלמיד זקוק לתנאים מתאימים ולזמינות של מבוגר תומך. בלמידה המקוונת המתנהלת מהבית נכפה על ההורים להיות שותפים ללמידה. במחקר שערכנו בחודש מאי עם כ־1000 מורים, טענו המורים כי שיתוף הפעולה של ההורים הוא קריטי לקיומה של הלמידה המקוונת".

ד"ר שרה שחף מהחוג לסיעוד התראיינה בנושא מחקרה שבדק עמדות הצוות המטפל בגישה פליטיבית (טיפול תומך) במחלות חשוכת מרפא,  בתכנית 60 החדש (32:10) ברדיו כאן. ד"ר שחף התייחסה לגישה הגורסת כי אין לדבר על המוות עם המטופלים ואמרה כי, אנשים בסוף חייהם רוצים לדבר על הסוף (המוות), וחשוב לבדוק מה הציפיות שלהם לסוף על מנת לסייע להם.

בעקבות הסגר הצפוי, תלמידים רבים ילמדו למידה מקוונת. ד"ר רינת פניגר-שאל מבית הספר לטיפול באמצעות אומנויות וד"ר אלכסנדרה סעד  מהחוג לריפוי בעיסוק פרסמו טור בנושא  באתר MAKO. לדבריהן, "צריך לעסוק בחיבור בין המערכת הבית ספרית להורים. להזמין את ההורים לשיתוף פעולה ש"נכפה" עליהם. לפני שההורים ימהרו להוציא את תסכולם על מערכת החינוך, ושהמורים יביעו תסכולם מחוסר שיתוף הפעולה של ההורים, כדאי להשקיע מחשבה ומשאבים במשולש שנוצר לנוכח התקופה: תלמיד-מורה-הורה"

בעקבות הגשת כתבי אישום נגד המעורבים באונס המזעזע באילת, פרופ' רחל לב-ויזל, ראש מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות על שם אמילי סגול, הסבירה באתר וואלה כי ההליך הפלילי הוא מורכב וקשה עבור הנפגעת: "דורשים מהקורבן אנרגיות לדברים חדשים, להתמודד עם דברים שהיא לא מכירה, וזה בזמן שהאנרגיה צריכה להיות מרוכזת רק פנימה. מדובר בחקירות, הצהרות, ניסיון להיזכר בדברים שלא בדיוק רוצים לזכור ואין ברירה".

"הניסיון של חלק מהפוליטיקאים לטעון שכולם אשמים במצב אינו מוצדק. בהחלט אפשר לדבר על אוכלוסיות מסוימות המושכות את כל המדינה למטה, ראו הוזהרתם", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

פרויקט דוקטורנטים.יות על הבר של הרשות ללימודים מתקדמים, במסגרתו דוקטורנטים מהאוניברסיטה מעבירים בהתנדבות הרצאות בפאבים שונים, ממשיך. השבוע, ד"ר יעל דישון בן עטר, בוגרת תואר שלישי בחוג לסיעוד באוניברסיטה העבירה הרצאה בנושא "אתגר העמידות לאנטביוטיקה" בשלוחה של הנולה סוקס- קפה גלריה, בקיבוץ גלויות.

עדכונים על הרצאות עתידיות בעמוד הפייסבוק: דוקטורנטים.יות על הבר. דוקטורנטים נוספים המעוניינים לקחת חלק בפרויקט בשנה הקרובה מוזמנים ליצור קשר במייל:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פרופ' (אמריטה) אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרונטולוגיה השתתפה בוובינר בינלאומי בנשוא גילנות (AGEISM) בישראל. הוויבנר הועבר על יד 3 פנליסטים: נציג מארה"ב, נציג מסקוטלנד ופרופ' לבנשטיין מישראל, ועסק בקידום זכויות זקנים בצל מגפת הקורונה.

ד"ר שמוליק קלנג, מביה"ס לבריאות הציבור וראש אגף מדיניות רוקחות וטכנולוגיות רפואיות, ניהל שולחן עגול בנושא "מודלים כלכליים חדשניים ברפואה מותאמת אישית לכלל האוכלוסיה", במסגרת כנס מקוון של HEALTH IL - שותפות חדשה של מספר גורמי ממשלה שהצטרפו אליה גם חברות תרופות, ביטוח ועוד לשיפור הבריאות בישראל בדגש על רפואה מותאמת אישית.

ד"ר הוד אורקיבי מביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות ייצג את האוניברסיטה ומדינת ישראל ביוזמה של ארגון הבריאות העולמי לכתיבת נייר עמדה ומסמכי סקירה בנושא הראיות המדעיות בתחום הטיפול באמצעות אומנויות. מטרת היוזמה לבחון ולהציג באופן שיטתי את הראיות המדעיות שפורסמו במחקרי תוצאה ותהליך (מכניזם), לצורך תהליכי קבלת החלטות וגיבוש מדיניות. היוזמה כוללת שותפות עם שבע אוניברסיטאות בעולם המובילות את תחום הטיפול באמצעות אומנויות: אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת דרקסל, ואוניברסיטת לסלי בארה"ב, אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, אוניברסיטת אדג' היל בבריטניה, אוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת אלאנוס בגרמניה.

ממצאי מחקר חדש שערכה ד"ר דקלה סגל-כרפס מהחוג לגרונטולוגיה מראים כי דאגה לאם קשורה ברמות חרדה גבוהות יותר אצל הבת וכן ביותר סימפטומים של דיכאון. מעבר לכך, טיב הקשר עם האם נמצא כקשור ברווחת הבת, כך שבנות שהיו בקשר תדיר יותר עם אמן, והרגישו קרבה רגשית רבה יותר אליה, חוו פחות חרדה ופחות סימפטומים דיכאוניים. ממצאי המחקר המלא פורסמו באתר MAKO.

פרופ' שירה זלבר שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור, הסבירה בתכנית "60 החדש" בכאן תרבות על תופעת הכבד שומני ודרכי הטיפול בה: "הנזקים של כבד שומני שנובעים מהשמנה, תזונה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית הם בדיוק כמו הנזקים של שתיה מוגזמת של אלכוהול".

"יש לנו שבועיים וחצי מפתיחת שנת הלימודים עד ראש השנה, שבהם צפוי להיות חוסר בהירות לגבי תפעול מערכת החינוך, אך אני מציעה להתאזר בסבלנות ולא לדרוש פתיחה מהירה מדי של כיתות גדולות כדי שלא להגביר את ההדבקה. ייתכן שללא סגר חלקי בתקופת החגים, שיעורי התחלואה לא יירדו ואף יעלו, לכן חשוב מאוד להיערך בצורה חכמה לפתיחת שנת הלימודים". כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור שפורסם בעיתון ישראל היום.

מחקר חדש שערך פרופ' דניאל שפרלינג מהחוג לסיעוד מצא כי 41%  מהאחים והאחיות העובדים במערכת הבריאות חוששים לטפל בחולי קורונה וכשליש מהם חוששים להגיע לעבודה מחשש להדבקה. עוד נמצא כי הגיל המקסימלי על פי האחים והאחיות להענקת טיפול במצב של מחסור במשאבים רפואיים חיוניים הוא 84. ממצאי המחקר המלא פורסמו בהרחבה ביומן הצהריים בגלי צה"ל ובעיתון ג'רוזלם פוסט.

"כעת עם הפיתוח המואץ של חיסון נגד הקורונה, נתקשה יותר לשכנע את החלקים בציבור שהסתייגו וסירבו, לפני פרוץ הקורונה, וביתר שאת אחריה, להתחסן בחיסון הקורונה החדש. אחד החששות שמתווספים כיום לשיקולי ההססנים והמתנגדים לחיסונים הוא בטיחות נמוכה של החיסון, עקב פיתוחו המואץ (תהליך שלרוב אורך כ-10 שנים), בטענה שמהר מדי אינו יכול להיות בטוח", כתבה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג בטור דעה שפורסם בגלובס.

עם המעבר לעבודה מהבית עלה השימוש בתקשורת באמצעות טקסט. ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש הסביר בין היתר בראיון לעיתון גלובס כי בתקשורת טקסטואלית, חסר המידע הבסיסי שנמצא בתקשורת פיזית ומשלים את המסר של הטקסט: טון דיבור, הבעות פנים ותנועות גוף.

ד"ר כרמית נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית השתתפה בדיון של וועדת הכנסת לעניין נגיף הקורונה בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון בנושא: "מערך בריאות הנפש והמשך תפעול מערך הפסיכולוגיה הציבורית, לאור משבר הקורונה." והציגה את ממצאי המחקר שערכה בגל הראשון על הקשיים וההתמודדות של בני משפחה לאנשים עם מוגבלויות שנמצאים בדיור חוץ ביתי.

"כדי שאנשים יאמצו התנהגות בריאותית חדשה, אחד הדברים החשובים הוא שהציבור צריך להאמין שזה יתרום לבריאות שלו", אמרה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור בראיון לתוכנית "פותחים יום" בשידורי רשת. פרופ' אפל אף פרסמה טור בנושא מגפת הקורונה בעיתון ישראל היום.

מומחיות ומומחי תזונה ובריאות הציבור שלחו מכתב  לשר הבריאות, מנכ"ל המשרד ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדרישה לאסור פרסום ג'אנק פוד ומשקאות ממותקים דווקא עכשיו – בתקופת הקורונה. פרופ' שירה זלבר-שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור התראיינה לאתר מאקו ואמרה כי  "אנחנו תמיד נאבקים לאסור פרסום כזה לילדים, אבל הסיבה שדווקא עכשיו היא שהמחלות הזיהומיות כמו קורונה לא פוגעות בכולם באופן שווה וברור לנו היום, חצי שנה אחרי שפרצה המגפה, מיהם הקהלים שנפגעים הרבה יותר"

האם הפגנות מסכנות את בריאות הציבור? פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור אמר בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב: "אני בעד הזכות להפגין, אבל גם צריך לזכור שאם לא נעשה את הדברים הנכונים עכשיו, המצב יידרדר. עלינו לצמצם התקהלות ולעטות מסיכות אף ופה, אנשים צריכים להפנים שזה מה שמונע הדבקה. העובדה שזה באוויר הפתוח מצמצמת את הסיכון להדבקה, אבל לא מונעת אותו, ואם יש צפיפות, הסיכון להתפרצות גובר".

מגמות הילודה בארץ ובעולם עשויות להשתנות בעקבות משבר הקורונה. פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי מהחוג לסיעוד ופרופ' ראסם ח'אמיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה התראיינו לעיתון דה מרקר בנושא זה.  לדברי פרופ' בירנבוים "המדיניות הממשלתית עודדה נשים יהודיות ללדת עוד ועוד. ואת האוכלוסייה הלא יהודית — פחות ופחות", פרופ' ח'אמיסי הוסיף כי  "בקרב האוכלוסייה היהודית במעמד הביניים יש התגייסות לאומית ותרבותית. זו חברה שעדיין רואה בילדים חלק מהפרויקט הלאומי, מבלי שזה יהיה מתוכנן ברמת המשפחה".