"ההסתייגות מהתאמתה של המדיניות השוודית לישראל אין פירושה צידוד במדיניות הממשלה בניהול המגיפה. הסגר השני נראה כבעייתי ביותר, וספק גדול אם יביא להקלה של ממש ויצדיק את הנזק החברתי-כלכלי העצום שיגרום. אבל את הפתרון המקומי יש לתכנן בהתאם לתנאים הספציפיים בארץ. גם בהקשר הקורונה, ישראל הופכת למיוחדת במינה וחריגה בין אומות העולם" כתבה פרופ' דפנה בירנבוים כרמלי מהחוג לסיעוד בטור שפורסם בעיתון הארץ.

"צריך שיהיה ברור - צמצום התחלואה מקורונה, בסופו של דבר, תלוי בכל אחד מאיתנו ובהתנהגות האישית שלו. תחשבו על הבעיה כבעיית 'חופש הבחירה'. רובנו אוהבים לחשוב שיש לנו החופש לבחור מה אנחנו עושים או לא עושים", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

אלפי ישראליות סובלו מהפרעות אכילה, רבות מהן יגיעו לאישפוזים וחלקן אף ימות. פרופ' יעל לצר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית התראיינה בנושא לעיתון ידיעות אחרונות ולאתר YNET ואמרה כי "האובדנות האופיינית להפרעות אכילה היא לפעמים ישירה ואכזרית ויכולה לבוא לידי ביטוי בקפיצה מגובה או בשכיבה על פסי רכבת. בחלקה האחר היא סמויה ומתבטאת בעצם ההרעבה העצמית".

"ככל הנראה לאף חוקר יחיד לא יהיה המפתח למעיין הנעורים. לא לפסיכולוג, לא לדמוגרף ולא לגנטיקאי. רק שיתוף פעולה בין הגורמים האלה יוכל להניב, אולי, פתרונות טובים לחידת ההזדקנות. המציאות תמיד מורכבת מכמה טיפים שיגרמו לכולנו לחיות עד גיל 120", אמר פרופ' ישראל (איסי) דורון מהחוג לגרונטולוגיה וראש המרכז לחקר ולימוד הזקנה בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס.

ד"ר רינת פניגר־שאל מבית הספר לטיפול באומנויות אמרה בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב כי "על מנת ללמוד באופן מיטבי, תלמיד זקוק לתנאים מתאימים ולזמינות של מבוגר תומך. בלמידה המקוונת המתנהלת מהבית נכפה על ההורים להיות שותפים ללמידה. במחקר שערכנו בחודש מאי עם כ־1000 מורים, טענו המורים כי שיתוף הפעולה של ההורים הוא קריטי לקיומה של הלמידה המקוונת".

ד"ר שרה שחף מהחוג לסיעוד התראיינה בנושא מחקרה שבדק עמדות הצוות המטפל בגישה פליטיבית (טיפול תומך) במחלות חשוכת מרפא,  בתכנית 60 החדש (32:10) ברדיו כאן. ד"ר שחף התייחסה לגישה הגורסת כי אין לדבר על המוות עם המטופלים ואמרה כי, אנשים בסוף חייהם רוצים לדבר על הסוף (המוות), וחשוב לבדוק מה הציפיות שלהם לסוף על מנת לסייע להם.

בעקבות הסגר הצפוי, תלמידים רבים ילמדו למידה מקוונת. ד"ר רינת פניגר-שאל מבית הספר לטיפול באמצעות אומנויות וד"ר אלכסנדרה סעד  מהחוג לריפוי בעיסוק פרסמו טור בנושא  באתר MAKO. לדבריהן, "צריך לעסוק בחיבור בין המערכת הבית ספרית להורים. להזמין את ההורים לשיתוף פעולה ש"נכפה" עליהם. לפני שההורים ימהרו להוציא את תסכולם על מערכת החינוך, ושהמורים יביעו תסכולם מחוסר שיתוף הפעולה של ההורים, כדאי להשקיע מחשבה ומשאבים במשולש שנוצר לנוכח התקופה: תלמיד-מורה-הורה"

בעקבות הגשת כתבי אישום נגד המעורבים באונס המזעזע באילת, פרופ' רחל לב-ויזל, ראש מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות על שם אמילי סגול, הסבירה באתר וואלה כי ההליך הפלילי הוא מורכב וקשה עבור הנפגעת: "דורשים מהקורבן אנרגיות לדברים חדשים, להתמודד עם דברים שהיא לא מכירה, וזה בזמן שהאנרגיה צריכה להיות מרוכזת רק פנימה. מדובר בחקירות, הצהרות, ניסיון להיזכר בדברים שלא בדיוק רוצים לזכור ואין ברירה".

"הניסיון של חלק מהפוליטיקאים לטעון שכולם אשמים במצב אינו מוצדק. בהחלט אפשר לדבר על אוכלוסיות מסוימות המושכות את כל המדינה למטה, ראו הוזהרתם", כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור דעה שפורסם בעיתון ישראל היום.

פרויקט דוקטורנטים.יות על הבר של הרשות ללימודים מתקדמים, במסגרתו דוקטורנטים מהאוניברסיטה מעבירים בהתנדבות הרצאות בפאבים שונים, ממשיך. השבוע, ד"ר יעל דישון בן עטר, בוגרת תואר שלישי בחוג לסיעוד באוניברסיטה העבירה הרצאה בנושא "אתגר העמידות לאנטביוטיקה" בשלוחה של הנולה סוקס- קפה גלריה, בקיבוץ גלויות.

עדכונים על הרצאות עתידיות בעמוד הפייסבוק: דוקטורנטים.יות על הבר. דוקטורנטים נוספים המעוניינים לקחת חלק בפרויקט בשנה הקרובה מוזמנים ליצור קשר במייל:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פרופ' (אמריטה) אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרונטולוגיה השתתפה בוובינר בינלאומי בנשוא גילנות (AGEISM) בישראל. הוויבנר הועבר על יד 3 פנליסטים: נציג מארה"ב, נציג מסקוטלנד ופרופ' לבנשטיין מישראל, ועסק בקידום זכויות זקנים בצל מגפת הקורונה.

ד"ר שמוליק קלנג, מביה"ס לבריאות הציבור וראש אגף מדיניות רוקחות וטכנולוגיות רפואיות, ניהל שולחן עגול בנושא "מודלים כלכליים חדשניים ברפואה מותאמת אישית לכלל האוכלוסיה", במסגרת כנס מקוון של HEALTH IL - שותפות חדשה של מספר גורמי ממשלה שהצטרפו אליה גם חברות תרופות, ביטוח ועוד לשיפור הבריאות בישראל בדגש על רפואה מותאמת אישית.

ד"ר הוד אורקיבי מביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות ייצג את האוניברסיטה ומדינת ישראל ביוזמה של ארגון הבריאות העולמי לכתיבת נייר עמדה ומסמכי סקירה בנושא הראיות המדעיות בתחום הטיפול באמצעות אומנויות. מטרת היוזמה לבחון ולהציג באופן שיטתי את הראיות המדעיות שפורסמו במחקרי תוצאה ותהליך (מכניזם), לצורך תהליכי קבלת החלטות וגיבוש מדיניות. היוזמה כוללת שותפות עם שבע אוניברסיטאות בעולם המובילות את תחום הטיפול באמצעות אומנויות: אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת דרקסל, ואוניברסיטת לסלי בארה"ב, אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, אוניברסיטת אדג' היל בבריטניה, אוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת אלאנוס בגרמניה.

ממצאי מחקר חדש שערכה ד"ר דקלה סגל-כרפס מהחוג לגרונטולוגיה מראים כי דאגה לאם קשורה ברמות חרדה גבוהות יותר אצל הבת וכן ביותר סימפטומים של דיכאון. מעבר לכך, טיב הקשר עם האם נמצא כקשור ברווחת הבת, כך שבנות שהיו בקשר תדיר יותר עם אמן, והרגישו קרבה רגשית רבה יותר אליה, חוו פחות חרדה ופחות סימפטומים דיכאוניים. ממצאי המחקר המלא פורסמו באתר MAKO.

פרופ' שירה זלבר שגיא ראש בית הספר לבריאות הציבור, הסבירה בתכנית "60 החדש" בכאן תרבות על תופעת הכבד שומני ודרכי הטיפול בה: "הנזקים של כבד שומני שנובעים מהשמנה, תזונה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית הם בדיוק כמו הנזקים של שתיה מוגזמת של אלכוהול".

"יש לנו שבועיים וחצי מפתיחת שנת הלימודים עד ראש השנה, שבהם צפוי להיות חוסר בהירות לגבי תפעול מערכת החינוך, אך אני מציעה להתאזר בסבלנות ולא לדרוש פתיחה מהירה מדי של כיתות גדולות כדי שלא להגביר את ההדבקה. ייתכן שללא סגר חלקי בתקופת החגים, שיעורי התחלואה לא יירדו ואף יעלו, לכן חשוב מאוד להיערך בצורה חכמה לפתיחת שנת הלימודים". כתבה פרופ' אורנה בראון-אפל בטור שפורסם בעיתון ישראל היום.

מחקר חדש שערך פרופ' דניאל שפרלינג מהחוג לסיעוד מצא כי 41%  מהאחים והאחיות העובדים במערכת הבריאות חוששים לטפל בחולי קורונה וכשליש מהם חוששים להגיע לעבודה מחשש להדבקה. עוד נמצא כי הגיל המקסימלי על פי האחים והאחיות להענקת טיפול במצב של מחסור במשאבים רפואיים חיוניים הוא 84. ממצאי המחקר המלא פורסמו בהרחבה ביומן הצהריים בגלי צה"ל ובעיתון ג'רוזלם פוסט.

"כעת עם הפיתוח המואץ של חיסון נגד הקורונה, נתקשה יותר לשכנע את החלקים בציבור שהסתייגו וסירבו, לפני פרוץ הקורונה, וביתר שאת אחריה, להתחסן בחיסון הקורונה החדש. אחד החששות שמתווספים כיום לשיקולי ההססנים והמתנגדים לחיסונים הוא בטיחות נמוכה של החיסון, עקב פיתוחו המואץ (תהליך שלרוב אורך כ-10 שנים), בטענה שמהר מדי אינו יכול להיות בטוח", כתבה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג בטור דעה שפורסם בגלובס.

עם המעבר לעבודה מהבית עלה השימוש בתקשורת באמצעות טקסט. ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש הסביר בין היתר בראיון לעיתון גלובס כי בתקשורת טקסטואלית, חסר המידע הבסיסי שנמצא בתקשורת פיזית ומשלים את המסר של הטקסט: טון דיבור, הבעות פנים ותנועות גוף.

ד"ר כרמית נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית השתתפה בדיון של וועדת הכנסת לעניין נגיף הקורונה בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון בנושא: "מערך בריאות הנפש והמשך תפעול מערך הפסיכולוגיה הציבורית, לאור משבר הקורונה." והציגה את ממצאי המחקר שערכה בגל הראשון על הקשיים וההתמודדות של בני משפחה לאנשים עם מוגבלויות שנמצאים בדיור חוץ ביתי.