| שם הקורס | מספר הקורס |
| היבטים חברתיים של זקנה | 287.4200 |
| ביולוגיה של הזיקנה | 287.4201 |
| יסודות הניהול הפיננסי בארגוני רווחה ובריאות | 287.4724 |
| סוגיות בחיי דיירי בתי אבות | 287.4705 |
| רשת תמיכה הבלתי פורמאלית: היבטים קליניים | 287.4307 |
| תיאוריות בניהול המשאב האנושי | 287.4710 |
| פסיכולוגיה של הבגרות והזקנה | 287.4204 |
| סמינר דוקטורנטים | 287.5001/2 |
| שיטות מחקר ניר שיטות מחקר דיקלה | 287.4300 |
| יסודות ניהול השיווק | 287.4716 |
| סוגיות באתיקה וזיקנה | 287.4406 |
| מבוא לגרותרפיה ולוגותרפיה | 287.4317 |
| גישות נבחרות בגרותרפיה אינטגרטיבית – סמינר | 287.4316 |
| גישות להערכה ואבחון של הזקן ומשפחתו | 287.4303 |
| סוגיות בפרקטיקום | 287.4217/4218 |
| תפיסת זמן בזקנה | 287.4504 |
| טראומה מזדקנת וטראומה בזקנה | 287.4214 |
| שינויים מנטליים והתנהגותיים | 287.4205 |
| סוגיות בהתמודדות עם מוות בזקנה | 287.4418 |
| עקרונות הגישה הנרטיבית בעבודה קלינית | 287.4308 |
| תיאוריות הבקרה הניהולית | 287.4707 |
| היבטים פיזיולוגיים של הזקנה | 287.4254 |
התעללות בזקנים והזנחתם | 287.4221 |
| מדיניות חברתית | 287.4700 |
| החיות של המוות – התמודדות עם המוות בזקנה | 287.4418 |
| קשיי קשב בזקנה | 287.4501/2 |
| זיכרון עבודה בזקנה אופיינית ופתולוגית | 287.4503 |
| סוגיות משפטיות נבחרות במוסדות לזקנים | 287.4230 |
| אוכלוסיות מודרות בזקנה | 287.4315 |
| שיטות מחקר איכותניות למתקדמים | 287.4103/4 |
| היבטים קליניים ברווחה נפשית בזקנה | 287.4416 |
| זקנה ומשפט | 287.4702 |
| שירותי בריאות ורווחה לקשיש | 287.4101 |
| פילוסופיה של המדע | 287.5010 |
| תיאוריות בבטחון סוציאלי | 287.4709 |
| ענקי הגריאטריה- היבטים פיזיולוגיים של זקנה | 287.4254 |
| יחסים חברתיים קרובים, יחסים משפחתיים ובדידות בזקנה | 287.4420 |
| היבטים חברתיים ופסיכולוגיים בפרישה | 287.4824 |
| כתיבה אקדמית | 287.4110 |
| אפידמיולוגיה של דמנציה | 287.4226/7 |
| בין שכחה לזיכרון: זקנה בקולנוע | 287.4224 |
| אפידמיולוגיה של זקנה | 287.4219 |
| הערכת צרכים בזקנה | 287.4225 |
מרכז המידע לסטודנטים
של החוג לגרונטולוגיה - מדעי הזיקנה
עמוד זה מרכז את כל המידע החיוני הדרוש למהלך הלימודים, במטרה לספק לסטודנטים ולסטודנטיות נגישות מיידית ונוחה למשאבים הנדרשים.
תואר שני בחוג לגרונטולוגיה - מדעי הזיקנה
מידע לסטודנטים – תואר שני – החוג לגרונטולוגיה - מדעי הזיקנה
ראש החוג – פרופ' דקלה סגל כרפס
יו"ר ועדת תואר שני – פרופ' דקלה סגל כרפס
יו"ר ועדת תואר שלישי – פרופ' יובל פלגי
מטרת הלימודים
תכנית הלימודים לקראת תואר מ"א בגרונטולוגיה מבוססת על המטרות הבאות:
1. לפתח את דור העתיד בהוראה ובמחקר אקדמי בגרונטולוגיה.
2. להכשיר כוח אדם מקצועי ומיומן בעבודה, בטיפול, בניהול ומנהיגות בכירה בשירותי הבריאות והרווחה לקשישים.
התכנית מכוונת לפתח ולהעמיק:
1. גופי ידע בגרונטולוגיה וגריאטריה תוך שימוש בגישות רב-תחומיות ורב-מקצועיות עם אוריינטציה רב-תרבותית.
2. מיומנויות וכישורים להבנת תהליכים פיזיולוגיים, חברתיים, פסיכולוגיים, כלכליים, פוליטיים וסביבתיים בזיקנה.
3. היכרות עם מערכות שירותי הבריאות והרווחה לזקנים והערכת חקיקה ומדיניות חברתית בזיקנה.
4. היכרות עם תחומי הטיפול הרב מקצועי בזקן ומשפחתו.
סדרי הרשמה
הרשמה לאוניברסיטה תבוצע באמצעות אתר האינטרנט של אוניברסיטת חיפה . ההרשמה באינטרנט מאפשרת ביצוע תשלום דמי ההרשמה באמצעות כרטיסי אשראי.
קישור לטופס ההרשמה https://applicants.haifa.ac.il/adm/#/
נוהל עבודה לסטודנטים במסלול תיזה
הנחיות לכתיבת עבודת המחקר (מבנה, תכנים וסגנון)
פרופ' יובל פלגי:
רווחה סובייקטיבית בזקנה (positive-negative affect, optimism-pessimism, meaning in life, life satisfaction); פסיכולוגיה חיובית בזקנה; טראומה מזדקנת וטראומה בזקנה; בדידות בזקנה. הגיל הסובייקטיבי והמרחק הסובייקטיבי מהמוות והקשר שלהם למדדי תפקוד ורווחה בזיקנה. העברה בין דורית של השואה. תוכנית התערבות עם אנשים זקנים המבוססת על צמתי חיים (מחקר שדה קליני).
פרופ' ישראל (איסי) דורון:
היבטים חוקיים בזיקנה, מדיניות חברתית וזיקנה, היבטים ודילמות אתיות בזיקנה, מחקר איכותני בקשרים שבין זיקנה ומשפט, מימוש זכויות, היכרות וידע של זכויות, הזכות למות בכבוד והמתת חסד, אפליית זקנים ניצול כלכלי והתעללות, יחסי כוחות בין אנשי מקצוע ובין זקנים, עיצוב מדיניות בתחומי עוני בריאות מיסוד וזיקנה.
עיצוב מדיניות חברתית כלפי זקנים בעיתות משבר ומלחמה; זכויות זקנים במגזר החקלאי (סוגיית הבן הממשיך), זכויות זקנים במגזר החקלאי, נהיגה בזיקנה והחוק, אסירים זקנים וחוק, מדיניות שיפוטית של בתי משפט כלפי זקנים,, משמעות "הזכות להיות זקן", תגובת החוק ל"הזנחה עצמית", משמעות הזיקנה בקרב זקנים הסובלים מליקוי שכלי (פיגור). השוואה איכותנית בין תוכנית הפעולה בזיקנה של וינה לתוכנית הפעולה לזיקנה של מדריד. מעמדם המטפלים הזרים במשפט הישראלי: חקיקה ופסיקה. ההתפתחות ההיסטורית של חוזי בתי אבות בישראל. על המשמעות של המושג "צדק בין דורי" בקרב זקנים וצעירים בישראל.
פרופ' טובה בנד וינטרשטיין (אמריטה):
זקנה בהקשר הפנומנולוגי-אקזיסטנציאליסטי , נרטיבי ואיכותני. משפחה מזדקנת; יחסים בין דוריים; זוגיות וזקנה; אלימות; התעללות והזנחה של זקנים. נושאים הקשורים לפרספקטיבת מהלך החיים ועוסקים במעברים כמו: גיל המעבר;יציאה לגמלאות; הקן המתרוקן; אלמנות; גירושין; נישואי פרק ב' בזקנה. נושאים אקזיסטנציאליסטיים, כמו מחלות; הקרבה למוות וסופיות החיים;מצבי חירום וטראומה. המשמעות שמעניקות נשים זקנות נפגעות אלימות לאלמנותן. המשמעות שמעניקים נכים מלידה ונכים שלא מלידה להזדקנותם.
ד"ר דקלה סגל- כרפס:
עובדים מבוגרים ופרישה, יחסים חברתיים בזקנה, בדידות, הזדקנות קוגניטיבית, אישיות.
ד"ר ענת רוטשטיין:
אפידמיולוגיה של זקנה, אפידמיולוגיה פסיכיאטרית של זקנה, גורמי סיכון והגנה לדמנציה, גורמי סיכון והגנה להידרדרות קוגניטיבית בזקנה, קוגניציה בזקנה, סכיזופרניה בזקנה, קוגניציה ופסיכופתולוגיה אצל זקנים.
ד״ר ניר שלו:
הזדקנות קוגניטיבית, עם דגש על שינויים בזיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים; נוירופסיכולוגיה של שבץ ומחלות נוירודגנרטיביות; תפקודים קוגניטיביים בסיסיים; תפיסת זמן; הפרעות קשב בזקנה; ניסויים התנהגותיים המערבים מציאות מדומה ואלקטרופיזיולוגיה; הדמיה מוחית; הפרעות שינה בזקנה; אבחון והערכה תפקודית של ירידה קוגניטיבית קלה וסובייקטיבית; גורמי הגנה וחוסן; שימור ואימון קוגניטיבי; הפרעות מוטיבציוניות ושליטה עצמית. פרטים נוספים אודות תחומי המחקר שלי ניתן למצוא באתר המעבדה שלי: www.nirshalev.com
מנחים מחוץ לחוג
ד"ר מעיין אגמון (החוג לסיעוד):
היבטים סיעודיים, תפקודיים, שיקומיים.
פרופ' מירי כהן (בית הספר לעבודה סוציאלית):
התמודדות עם מחלות (דגש מיוחד על מחלות סרטן); לחץ ובריאות בגיל הזקנה; דפוסי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן; התנהגויות בריאות בגיל הזקנה ; התעללות בקשישים. התמודדות עם דחק בגיל הזקנה: תוצאות בריאותיות ופיזיולוגיות. התמודדות חולי סרטן זקנים ובני משפחותיהם. חסמים לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן בגיל המבוגר.
פרופ' פרלה ורנר (החוג לבריאות נפש קהילתית):
בריאות נפש בקרב קשישים, מחלת אלצהיימר, דיכאון וסכיזופרניה בזקנה; סטיגמה ובריאות נפש בזקנה; בריאות הציבור וזקנה: עלויות מחלות, השמנה בזקנה, סידור מוסדי וביטוח סיעודי. סטיגמה בקרב בני זוג הנטפלים בחולי אלצהיימר והקשר עם עומס טיפול. הערכת הקומפטנטיות של אנשים עם ירידה קוגניטיבית בקרב אנשי מקצוע. הערכת עמדות גלויות וסמויות בנוגע לחולי נפש צעירים וזקנים. הערכת סדרי עדיפויות למימון מחלות שונות על בסיס גיל.
פרופ' פייסל עזאיזה (בית הספר לעבודה סוציאלית):
תחומי בריאות בזקנה; מיסוד; פיתוח שירותים; שינויים במשפחה והחברה הערבית המשפיעים על מעמדו של הזקן.
פרופ' אנה זיסברג (החוג לסיעוד):
שגרת חיים, תפקוד, איכות חיים והסתגלות לשינויים בקרב זקנים, השלכות של אשפוז, תזונה בזמן האשפוז והשפעתה על תוצאים שונים של האשפוז, תמיכת/מעורבות המשפחה/מטפלים בתשלום בזמן האשפוז, חרדה דיכאון ותחושת השליטה בחיים בזמן, סביבה פיזית של האשפוז.
287
תואר שלישי בחוג לגרונטולוגיה - מדעי הזיקנה
מידע לסטודנטים – תואר שלישי – החוג לגרונטולוגיה - מדעי הזיקנה
לימודי תואר שלישי (דוקטורט) – גרונטולוגיה
יו"ר ועדת הדוקטורט: ד"ר ענת רוטשטיין
מטרת התוכנית להכשיר חוקרים, אנשי אקדמיה ומנהיגות מקצועית בגרונטולוגיה
חדשנות ויצירתיות תוך שימת דגש על מצוינות אקדמית.
וועדת קבלה
וועדת הקבלה לתוכנית הדוקטורט תשקול ותחליט על קבלת מועמדים לתוכנית על פי רמת הציונים בלימודי המ"א – בעבודת, בעבודת הגמר המחקרית, בקורסי המחקר, ההמלצות, הצהרת הכוונות ובגורמים נוספים על פי שיקול הוועדה.
מועדי הרישום לתואר שלישי
הרישום לתואר שלישי יכול להיעשות במהלך כל השנה, אולם הדיון בקבלת מועמדים חדשים נערך פעם בשנה, בקיץ, לקראת סמסטר א׳ (שמתחיל באוקטובר).
מבנה הלימודים לתואר שלישי
הלימודים לתואר שלישי מחולקים לשני שלבים: שלב מחקר א' ושלב מחקר ב'.
מחקר א' – בשלב זה על התלמיד להכין הצעת מחקר מפורטת ולאמוד בדרישות אחרות שיוטלו עליו (קורסים הקבועים בתוכנית הלימודים, למשל). על התלמיד להגיש את הצעת המחקר לוועדת הדוקטורט לא יאוחר מסוף שנת הלימודים הראשונה. על הצעת המחקר להיות מאושרת עד לסוף סמסטר א' של שנת הלימודים השנייה.
בסמוך למועד זה, ועל בסיס המלצת וועדת הדוקטורט החוגית ומנחה עבודת הדוקטורט, תמנה הרשות ללימודים מתקדמים, במידת הצורך, ועדה מלווה לסטודנט.
הצעת המחקר תוצג על ידי הסטודנט במסגרת סמינריון חוגי לפני הגשתה לשיפוט.
משקבעה הוועדה המלווה (במידה והוקמה) או קורא/קוראים חיצוניים כי הצעת המחקר עומדת בקריטריונים הנדרשים, תועבר קביעה זו לוועדת הדוקטורט החוגית וזו תמליץ בפני הרשות ללימודים מתקדמים כי התלמיד יעבור לשלב מחקר ב'.
שלב מחקר ב' – שלב זה מתאפיין בביצוע המחקר וכתיבת עבודת הדוקטורט. בנוסף, ימשיך הסטודנט ללמוד קורסים בהתאם לנדרש בתוכנית הלימודים.
פרק הזמן המוקצה להשלמת מכסת הלימודים ולביצוע המחקר הוא ארבע שנים.
הארכה מעבר לתקופה זו טעונה המלצת המנחה, וועדת הדוקטורט החוגית ואישור הרשות ללימודים מתקדמים.
כל סטודנט חייב בלימוד קורסים בהיקף של 4 שש"ס במהלך לימודי הדוקטורט. מומלץ כי לפחות מחציתם יסתיימו בשלב מחקר א'.
מנחה עבודת הדוקטורט או הוועדה המלווה (אם מונתה כזו), רשאים לדרוש הרחבת לימודי הדוקטורט מעבר לשעות המינימום הנדרשות בסעיף ג' לעיל וזאת בהתאם ולצרכי המחקר
המנחה ו/או הוועדה המלווה רשאים להטיל על הסטודנט חובת בחינה (בכתב או בעל פה) בשיעורים בהם נדרש הסטודנט להשתתף.
הסטודנט לא יוכל למסור את עבודת הדוקטורט לשיפוט בטרם סיים את מלוא שעות הלימוד הנדרשות ממנו.
דרישות אקדמיות נוספות תהיינה בהתאם לנושא העבודה ולתקנון הרשות ללימודים מתקדמים.
לאחר סיום חובת שמיעת הקורסים ועד לשנה בה תוגש עבודת הדוקטורט, כל סטודנט חייב להיות רשום במערכת הממוחשבת לקורס "סמינר לדוקטורנטים".
קורסי חובה
סמינר מחקר לדוקטורנטים (4 שש"ס).
בנוסף, תלמידי ותלמידות מחקר אשר יחלו את לימודיהם החל משנת הלימודים תשפ"ה יחויבו להשלים במהלך לימודיהם 7 מפגשים מתוך מסגרת ההכשרה של ביה"ס בלום.
הרשות ללימודים מתקדמים, ביה"ס בלום ממליץ להשתתף ב 12 מפגשים לפחות.
הוועדה ללימודי תואר שלישי רשאית להכיר בגין השתתפות ב 7 מפגשים, כקורס בהיקף
של 1 שעה סמסטריאלית ובגין השתתפות ב 12 מפגשים, כקורס בהיקף של 2 שעות סמסטריאליות
מסגרת ההכשרה של בית ספרבלום תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ללימודים מתקדמים, בית ספר בלום:
בית ספר ללימודים מתקדמים ע״ש בלום – הרשות ללימודים מתקדמים (haifa.ac.il)
מסלול ישיר לדוקטורט
מסלול זה מיועד למועמדים מצטיינים בעלי תואר ב"א בכל אחד מחוגי הלימוד לתואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל.
מבנה הלימודים
השתתפות בקורסים בהיקף של 26 שש"ס לפחות ברמת מ"א וסיומם בציון משוקלל של 90 לפחות.
הגשת שתי עבודות סמינריוניות או חלופה שוות ערך שנקבעה על ידי החוג ואושרה על ידי הרשות ללימודים מתקדמים. על הסטודנט להשיג ציון של 90 לפחות בכל אחת משתי העבודות הסמינריוניות.
תנאי מעבר משנה א' לשנה ב' הוא השתתפות בקורסים בהיקף של 16 שש"ס לפחות, סיומם בציון משוקלל של 90 לפחות והגשת עבודה סמינריונית שזכתה לציון של 90 לפחות.
הגשת הצעת מחקר לתואר שלישי לא יאוחר מתחילת הסמסטר הרביעי ללימודים,
עם אישור הצעת המחקר לדוקטורט ועמידה בכל החובות הלימודיים המפורטים לעיל, יעבור הסטודנט למעמד של תלמיד דוקטורט שלב ב' ובמסגרתו יבצע את המחקר ויכתוב את עבודת הדוקטורט.
סטודנט במסלול הישיר לדוקטורט יקבל תעודת מוסמך האוניברסיטה מיד עם סיום אישור הצעת המחקר לדוקטורט ועמידה בחובות הלימודים של המסלול הישיר לדוקטורט, כמפורט לעיל.
מסלול לימודי מחקר מקדים
מסלול זה מיועד למועמדים מצטיינים שסיימו לימודי מ"א במסלול ללא תיזה בציון ממוצע של 90 לפחות – הסטודנטים יידרשו להשלים עבודת תיזה. או סטודנטים שאינם מוסמכי החוג לגרונטולוגיה אך עומדים בתנאי הקבלה – הסטודנטים יתבקשו להשלים קורסים מתוכנית הלימודים בגרונטולוגיה בהתאם לרקע של הסטודנט. מדריך עבודת הדוקטורט יוכל לבקש שיעורי השלמה נוספים והוא יקבע לתלמיד המחקר את תוכנית הלימודים. וועדת הדוקטורט החוגית תאשר את התוכנית ואת היקפה. התלמידים יידרשו לעמוד בכל מטלות הקורסים.
מידע נוסף
מידע נוסף לתלמידי תואר שלישי מצוי באתר הרשות ללימודים מתקדמים.
טופס ריכוז פרטי מועמד לדוקטורט .
טופס ריכוז פרטי מועמד למחקר מקדים .
כתיבת עבודת המחקר – מבנה, תכנים וסגנון
יו"ר תוכנית דוקטורט
ד"ר ענת רוטשטיין
החוג לגרונטולוגיה
קומה 2 חדר 221 בניין הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
דואל: arotstein@univ.haifa.ac.il
מזכירות החוג לגרונטולוגיה
גב' לילך סודרי – עוזרת מנהלית לראש החוג
טלפון: 04-8240815
פקס: 04-8240573
קומה 2 חדר 223 בניין הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
שעות קבלה: ימים א', ב', ג' 12:00 – 10:00, יום ד' 14:00 – 10:00
דואל: lgershon@univ.haifa.ac.il
מזכירות הרשות ללימודים מתקדמים
גב' טל וינטמן-נמירובסקי – ראש מדור לימודי תואר שלישי
טלפון: 04-8240552
פקס: 04-8240746
