הספר נועד להביא בפני הקוראים שיטות להערכת בדיקות רפואיות לניטור תחלואה חריפה (כמו תחלואה בעת מגפת הקורונה, מחלות זהומיות והמצאות מומים מולדים) או כרונית (כמו AIDS, סכרת או סרטן). בכל הבדיקות הרפואיות ישנם אי דיוקים. האם בדיקת חום או בדיקות דם לתחלואה ב19-COVID אמינות? האם ניתן להסתמך על בדיקות לפני טיסה או שיש חשש מעלית נשאים או חולים למטוס למרות בדיקות דם ובדיקות חום (אלו הם הבדיקות השגויות השליליות)? האם יתכן שתמנע טיסה ואנשים יוכנסו להסגר למרות שאינם חולים (אלו הם התוצאות השגויות החיוביות)?
הספר מביא האלגברה של הערכת הבדיקות הרפואיות בפרוט רב והסברים כדי לאפשר הבנה מלאה ללא צורך מוקדם בידע רפואי או מתמטי.
הנתונים הידועים לציבור על דיוק בדיקות הנם בדרך כלל נתונים טכניים של הבדיקות: הרגישות (אחוז הזהוי הנכון מתוך כלל הנשאים באוכלוסיה) והסגוליות (אחוז הזהוי הנכון של בריאים באוכלוסיה). אלו נתונים אשר יכולים רק לכמת את אחוזי האבחונים הנכונים באוכלוסיות. יש למידע זה חשיבות בהערכת היעילות של הבדיקות מנקודת מבט של עלויות והצלחה של תוכנית לאומית לאתר נשאים או בריאים.
אולם, הרגישות והסגוליות אינם מאפשרים הערכה ישירה של יכולות הבדיקה לאבחן נשאות אצל יחידים. המאמר יראה שנתונים אלו אינם יכולים לתאר את אחוז האבחנות הנכונות של נשאים אצל יחידים ואת אחוז הבדיקות השליליות הנכונות אצל אנשים יחידים. המאמר יסביר כיצד ניתן לחשב הדיוק של אבחנות של יחידים, מתוך נתוני הרגישות והסגוליות יחד עם נתוני ההמצאות של המחלה. נסביר ההבדל בין הערכה לפי דגימה מתוצאות הבדיקות (כמה מאלו עם תשובה חיובית של הבדיקה הם נשאים/חולים ובדומה לגבי תשובה שלילית) לעומת הערכה לפי דגימה ממצב ידוע של נשאות/מחלה (כמה מאלו שכבר ידוע שהם נשאים/חולים נגלה ובדומה לגבי בריאים).
פרקים נוספים מסכמים הנוסחאות, מפרטים חישובי המובהקות הסטטיסטית של מדדי דיוק הבדיקות הרפואיות, מובאות נוסחאות לאבחון ולזהוי ופרק אחרון המציע אתרים ברשת לחישוב מדדים.
הושם דגש בספר על דוגמאות מתקופת מגפת הקורונה. ואולם הובאו גם דוגמאות רבות מתוכניות סקירה ואבחון של מחלות בכלל שנועדו לשמור על בריאות הציבור.
הספר מופץ במהדורה שלישית. כל הערה, תקונים והצעות לשינוי יתקבלו בתודה. הרייני מבקש לפנות אלי כדי לסייע לכתיבת מאמרים המתיחסים לרעיונות בספר.
