הספר נועד להביא בפני הקוראים שיטות להערכת בדיקות רפואיות לניטור תחלואה חריפה (כמו תחלואה בעת מגפת הקורונה, מחלות זהומיות והמצאות מומים מולדים) או כרונית (כמו AIDS, סכרת או סרטן). בכל הבדיקות הרפואיות ישנם אי דיוקים. האם בדיקת חום או בדיקות דם לתחלואה ב19-COVID אמינות? האם ניתן להסתמך על בדיקות לפני טיסה או שיש חשש מעלית נשאים או חולים למטוס למרות בדיקות דם ובדיקות חום (אלו הם הבדיקות השגויות השליליות)? האם יתכן שתמנע טיסה ואנשים יוכנסו להסגר למרות שאינם חולים (אלו הם התוצאות השגויות החיוביות)?
הספר מביא האלגברה של הערכת הבדיקות הרפואיות בפרוט רב והסברים כדי לאפשר הבנה מלאה ללא צורך מוקדם בידע רפואי או מתמטי.
הנתונים הידועים לציבור על דיוק בדיקות הנם בדרך כלל נתונים טכניים של הבדיקות: הרגישות (אחוז הזהוי הנכון מתוך כלל הנשאים באוכלוסיה) והסגוליות (אחוז הזהוי הנכון של בריאים באוכלוסיה). אלו נתונים אשר יכולים רק לכמת את אחוזי האבחונים הנכונים באוכלוסיות. יש למידע זה חשיבות בהערכת היעילות של הבדיקות מנקודת מבט של עלויות והצלחה של תוכנית לאומית לאתר נשאים או בריאים.
אולם, הרגישות והסגוליות אינם מאפשרים הערכה ישירה של יכולות הבדיקה לאבחן נשאות אצל יחידים. המאמר יראה שנתונים אלו אינם יכולים לתאר את אחוז האבחנות הנכונות של נשאים אצל יחידים ואת אחוז הבדיקות השליליות הנכונות אצל אנשים יחידים. המאמר יסביר כיצד ניתן לחשב הדיוק של אבחנות של יחידים, מתוך נתוני הרגישות והסגוליות יחד עם נתוני ההמצאות של המחלה. נסביר ההבדל בין הערכה לפי דגימה מתוצאות הבדיקות (כמה מאלו עם תשובה חיובית של הבדיקה הם נשאים/חולים ובדומה לגבי תשובה שלילית) לעומת הערכה לפי דגימה ממצב ידוע של נשאות/מחלה (כמה מאלו שכבר ידוע שהם נשאים/חולים נגלה ובדומה לגבי בריאים).

1. הפרק הראשון דן בדיוק הבדיקות הרפואיות, והצורך בהערכת הטעויות החיוביות והשליליות. לאורך כל הספר יש דיון מקביל של פיתוח בדיקות לאבחון אצל יחידים (פרק 2 ) , ובדיקות לזהוי לצורך הערכת אחוזי תחלואה באוכלוסיות (פרק 3).
   
   הפרקים השני והשלישי מדגישים ההבדלים בין שתי גישות שונות ומשלימות להערכת בדיקות רפואיות ומדדי הדיוק השונים:
2. הפרק השני עוסק באבחון מחלה או מצב בריאות ושיטות המאפשרות הערכת מספרי החולים ושעור התחלואה באוכלוסיה. אלו הם מדדי הנבוי החיובי של מחלה, ה- ,PPV ,Value Predictive Positive והנבוי
   Predictive Summary Index , -ה ,וסיכומם Negative Predictive Value, NPV, -ה ,מחלה של השלילי PSI. מובאים מדדים חדשים של יחס ה- PPR ,Ratio Predictive Positive וה.- Predictive Negative
   NPR ,Ratio מדדי אבחנה מוצגים לאורך כל הספר “בטבלה 1 “
3. הפרק השלישי עוסק בהערכת תכונות טכניות של בדיקות לזהוי מחלה (או מצב בריאות) לצורך בדיקה אדמיניסטרטיבית של שלמות ניטור תחלואה באוכלוסיה. מודגש שמדדים אלו הנם חסרי משמעות קלינית ואינם מאפשרים הערכה של אחוז ההמצאות ואחוזי התחלואה. אלו הם מדדי הרגישות, ה- sensitivity והסגוליות , ה- specificity וסיכומם, ה- J ,Index Youden. מדדי זהוי מוצגים לאורך כל הספר ב “טבלה .”2
4. הפרק הרביעי מפרט הדרכים לחשב מדדי האבחון על בסיס ידיעת המדדים הטכניים וההמצאות. כאמור, בדרך כלל נתוני האבחון לא זמינים כיון שהמעקב יקר וגם משום שאנשים עם תוצאה שלילית אינם תמיד חוזרים למערכת הרפואית. מאידך נתוני הזהוי הטכניים של הבדיקות מסופקות בדרך כלל על ידי היצרנים, או מחושבות במחקרים מצומצמים וזולים של חולים ובריאים (שאבחנתם ידועה). משום כך נאלץ להשתמש במדדים טכניים של הזהוי ומתוכם לחשב מדדי האבחון והסריקה שמענינים אותנו.
5. הפרק החמישי דן בשימוש במדדי הדיוק במחקרי חתך בהם נסרקת ונבדקת האוכלוסיה כולה.
6. הפרק השישי דן באלגברה של היחס הצולב, המשלב מדדי דיוק של זהוי ואבחון. הרעיונות בפרק זה חדשים. ניתן להראות שהמדד יציב, זהה לאבחון ולזהוי, ואיננו תלוי בהמצאות.
7. הפרק השביעי דן במדדי דיוק כולל של בדיקות אבחון ובדיקות זהוי ומצביע על הבדלים בינהם.
8. הפרק השמיני מקשר בין האפידמיולוגיה הקלינית לאפידמיולוגיה כללית וסיבתית ומצביע על האנלוגיה של השיטות בשתי הגישות המחקריות. הרעיונות בפרק זה חדשים ומקוריים.
9. הפרק התשיעי דן במדדי אבחון ומדדי זהוי רציפים (כמו מדידת לחץ דם). ההתלבטות בין מבחנים רגישים יותר לבין מבחנים סגוליים יותר, ומפרט שיטות גרפיות בעזרת ROC להערכת בדיקות בעזרת מדדים כאלו.
10. הפרק העשירי דן במדדי דיוק של בדיקות חוזרות.
11. הפרק האחד עשר מפרט הערכת בדיקות הקורונה ומביא דוגמאות מעשיות למדידת התחלואה ב- 19COVID.

פרקים נוספים מסכמים הנוסחאות, מפרטים חישובי המובהקות הסטטיסטית של מדדי דיוק הבדיקות הרפואיות, מובאות נוסחאות לאבחון ולזהוי ופרק אחרון המציע אתרים ברשת לחישוב מדדים.

הושם דגש בספר על דוגמאות מתקופת מגפת הקורונה. ואולם הובאו גם דוגמאות רבות מתוכניות סקירה ואבחון של מחלות בכלל שנועדו לשמור על בריאות הציבור.

הספר מופץ במהדורה שלישית. כל הערה, תקונים והצעות לשינוי יתקבלו בתודה. הרייני מבקש לפנות אלי כדי לסייע לכתיבת מאמרים המתיחסים לרעיונות בספר.