אפידמיולוגיה אנליטית // פרופ' שי לין

הספר נועד להבהיר שיטות לעיבוד נתונים של מחקרים אפידמיולוגיים אנליטיים כדי לסייע בהוראה ובמחקר. מפורטים דרכי החישוב והאלגברה של המדדים כדי לאפשר הבנת שיטות עיבוד הנתונים. לא הובאו מבחני מובהקות של המדדים השונים כיוון שאלו ממילא ניתנים לחישוב על ידי תוכנות שונות ברשת, והחישובים מתבצעים על ידי נוסחאות שונות בכל תוכנה. הספר מהווה המשך לספר קודם, "אפידמיולוגיה קלינית".

1. הפרק הראשון דן במדידה אפידמיולוגית ומגבלותיה, סוגי מדדים, הגדרות של ההיארעות והימצאות, צורות מדידה שונות של היארעות והימצאות. הושם דגש על מדד צפיפות ההיארעות שהנו מרכזי וחיוני בכל הערכה של מדדים לפי שנות אדם של מעקב, ואינו מוכר כמו מדדים אחרים.
2. הפרק השני דן בסוגי מחקרים אפידמיולוגיים, יתרונותיהם וחסרונותיהם ומתי ראוי לנקוט באחת מצורות המחקר. לא פרטו צורות מחקר מורכבות, כיוון שהספר נועד להקנות מושגים בסיסיים.
3. הפרק השלישי מפרט מאפיינים ועיבוד נתונים של מחקרים אנליטיים אשר מטרתם בדרך כלל לאמוד
   הקשר הסיבתי בין גורם סיכון ותוצאה. מודגש המינוח והסווג לפי מימדי המחקרים (מחקר קדימה-ואחורה לעומת מיקום החוקר בזמן, וסווג לפי זמן).
4. הפרק הרביעי דן בפרוט רב יותר במאפיינים ושיטות עיבוד נתונים של מחקרי מעקב
5. הפרק החמישי דן בפרוט רב יותר במחקרי מקרה ביקורת, ומדגיש הזהירות הנדרשת בבחירת קבוצת ההשוואה. הובא פיתוח מפורט של המדדים לפי משפט בייס.
6. הפרק השישי דן במחקרי חתך אשר מרבים להשתמש בהם, לעיתים, והודגשו מאפיני המדדים במחקרים אלו.
7. הפרק השביעי דן במדדי השפעה בכל אחד מסוגי המחקרים. אלו הם המדדים המענינים בדרך כלל את החוקרים ונעשה בהם שימוש בהוכחת סיבתיות בבתי המשפט.
8. הפרק השמיני דן בהטיות קבועות ומקריות, נושאים שהם במרכז החקירה האפידמיולוגית. הושם דגש על טיפול בגורמים מתערבים, ועל חשיבות תופעת העובד הבריא במחקרים תעסוקתיים.
9. הפרק התשיעי דן במדדי הנסזל בסוגי המחקר השונים ובדיקת מובהקות לפי מנטל-הנסזל.
10. הפרק העשירי דן במדדי השפעה הדדית עם פרוט רב למדדי ההשפעה ההדדית. בדרך כלל אפשר להעשיר כל מחקר על ידי התיחסות למדדים אלו. ההשפעה ההדדית הנה במרכז החקירה הביולוגית של הקשר בין גורם סיכון למחלה ולחקירת סיבתיות.
11. הפרק האחד עשרה דן בתיקנון, ההבדלים בין תקנון ישיר ותקנון עקיף, קביעת סטנדרד לתיקנון ומדדי .SMR
12. הפרק השנים עשר דן במחקרים מזווגים, יתרונותיהם ומגבלותיהם, והצורך בעיבוד נתונים שונה במחקרים מזווגים מסוג מקרה ביקרות.
13. הפרק השלוש עשרה דן במובהקות סטטיסטית ומדוע חשיבותה מוגבלת.
14. הפרק הארבע עשרה דן במדדי הערכה של מחקרים קליניים והמספר המינימלי של מטופלים הנדרש כדי להשיג יתרון בטיפול.
15. הפרק החמש עשרה דן בסיבתיות ובקביעת קשר סיבתי. נדונו שני מצבים: הראשון קביעת קשר סיבתי לאחר חשיפה לגורם סיכון מוכר, כמו כולסטרול כגורם סיכון למחלת לב או חומר מסרטן ודאי כגורם סיכון לסרטן.
    במקרים אלו מספיק לאשר החשיפה לגורם הסיכון. אין צורך במחקר נוסף כדי למצוא מחדש עדויות לקשר הסיבתי המוכר. המצב השני הנו מציאת קשר סיבתי חדש. הגילוי מסתמך לעיתים על קוים מנחים של Hill למרות מגבלותיהם.
16. הפרק השש עשרה דן במדדי היארעות הקורונה ומדידת יעילות החיסונים.
17. הפרק השבע עשרה מציע תוכנות חינמיות ברשת המאפשרות עיבוד נתונים.