הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות שמחה לברך את פרופ' אלי זומר (אמריטוס), מביה”ס לעבודה סוציאלית, על פרסום מחקר בנושא: “ניתוק נפשי (דיסוציאציה) כדרך התמודדות של אסירי מחנות הריכוז במאמצם לשרוד נפשית” שהתפרסם בכתב העת European Journal of Trauma & Dissociation ומבוסס על ניתוח שיטתי של מקורות אישיים והיסטוריים בני התקופה.
המחקר, שהתפרסם בגישה פתוחה, התבסס על יומנים, אוטוביוגרפיות מוקדמות, עדויות ומסמכים קליניים מן התקופה ומציע מבט חדש על דרכי ההתמודדות הנפשית של אסירים תחת תנאי טרור קיצוניים.
מחקר פורץ דרך זה מצביע על כך שחלק מאסירי מחנות הריכוז הנאציים השתמשו באסטרטגייה דיסוציאטיבית כמנגנון הישרדות נפשי בתנאי רעב, טרור, השפלה ואיום מוות מתמשך. מן הניתוח עלו מספר דפוסים מרכזיים: קהות רגשית, ניתוק מן הסביבה, ניתוק מן העצמי, שקיעה בדמיון כמפלט רגעי ושינוי עמוק בחוויית הזמן. לפי המחקר, אין לראות בתופעות אלה חולשה או בעיה נפשית, אלא תגובות מצביות שנוצרו בתנאי כפייה קיצוניים.
ייחודו של המחקר טמון גם בשיטה שאימץ פרופ' זומר, שאפשרה להתקרב באופן נדיר לחוויותיהם הסובייקטיביות של האסירים ולתאר את דרכי ההתמודדות הנפשית שלהם אף שחלפו יותר מ־80 שנה מאז האירועים. ההתבססות על יומנים, עדויות מוקדמות ותיאורים סמוכים ככל האפשר לזמן ההתרחשות אפשרה לזהות דפוסי חוויה ותודעה לפני שעוצבו מחדש בידי שפה מאוחרת של אבחון, זיכרון והנצחה.
לדברי פרופ' זומר: "המחקר מראה שמצבי ניתוק, קהות, תחושת אי־מציאות והיסחפות אל עולם פנימי לא היו בהכרח סימן להתפרקות, אלא לעתים דרך לשרוד נפשית מציאות שנועדה לשבור את האדם. ביקשתי לקרוא את החומרים בזהירות, בלי לאבחן בדיעבד, אבל גם בלי להחמיץ את העדות הנפשית העמוקה שהן נושאות."

לחצו כאן לקישור למאמר

מאחלים לך הצלחה והמשך עשייה פורייה!