ד”ר ענת רוטשטיין

טיפ למרצים מתחילים

להיעזר ולקבל השראה – להתייעץ ולשאול מרצים אחרים מה הם עושים, איך הם שיפרו את עצמם כמרצים לאורך השנים ולנסות לקבל מהם רעיונות.

מה את אוהבת בהוראה?

אני אוהבת את המגע עם הסטודנטים, שכולל פידבק מידי שעוזר לי להשתפר. אני נהנית מהקשר האישי שנוצר עם הסטודנטים לאורך השנה, ומלמד אותי הרבה. אני מאוד נהנית מהלמידה שלי שמתרחשת במקביל לזו של הסטודנטים, וקורית בזמן הכנת השיעורים ובמהלך מציאת תשובות לשאלותיהם.

איך את מצליחה להישאר רלוונטית?

אני משתמשת בכל מיני עזרים על מנת לשמור על רמת העניין של הסטודנטים, כמו למשל סרטונים (לאו דווקא אקדמיים – יכול להיות סצנה מסיינפלד). אבל מעבר לכך, לדעתי הדרך הטובה ביותר לשמור על עניין, היא לשתף את הסטודנטים כמה שיותר – לשאול אותם שאלות מקצועיות, להתעניין בחוויה שלהם, ולתת להם מטלות של הצגה בכיתה. אני משתדלת לתת במה לכולם ולא רק לאלה שמצביעים.

מבחן או עבודה?

בסמסטר א’ עשיתי מבחן אבל באופן שיתופי. בכל שבוע הסטודנטים שלחו לי שלוש שאלות אמריקאיות על החומר שלמדו באותו השיעור. שבוע אחר כך היינו מתחילים את השיעור בפתרון של מבחר שאלות אמריקאיות (שהם כתבו) על מנת לוודא שהם הבינו את החומר. בסוף הסמסטר היה לי בנק של שאלות אמריקאיות שנכתבו על ידי סטודנטים, ובחרתי את הטובות שבהן למבחן הסופי.

בסמסטר ב’ הלכתי על קונספט אחר, של הצגה, שאני חושבת שהיה יותר מוצלח. לאורך הסמסטר, עבדתי יחד עם הסטודנטים על פרזנטציה של כחצי שעה. העבודה כללה בחירת נושא ותתי נושאים, בחירת מאמרים איכותיים ורלוונטיים, ובניית מצגות. בסוף הסמסטר הסטודנטים שיתפו שהם למדו הרבה מההתעמקות בנושא אקדמי.

מרצה שהותיר בך חותם

אני באה מהחוג לפסיכולוגיה, ובלימודי התואר הראשון הייתי יושבת ומקשיבה מהופנטת לשיעורים של בני בית הלחמי ואשר קוריאט – הייתי מוקסמת מכמות הידע העצומה ומההוראה המעניינת.

לקראת סוף התואר הראשון התאפשר לי לקחת כמה קורסים מהתוכניות של התואר השני, ואז התנסיתי לראשונה בלמידה מערבת יותר. ג’ני קורמן לימדה אותי על היבטים בין תרבותיים בפסיכולוגיה ממש בגובה העיניים ובצורה משתפת, מה שיצר חווית למידה מאוד משמעותית ומהנה.

אם לא היית מרצה?

אני פסיכולוגית קלינית בהכשרתי, אז יתכן שהייתי מטפלת באנשים, ובמיוחד באוכלוסיות מבוגרות יותר, שמעניינות אותי במיוחד. אבל האמת היא שלפני שהתחלתי את לימודי הדוקטורט הייתי מבקרת מסעדות ב’עכבר העיר’. מאוד אהבתי את זה – זו עבודה שמשלבת ביקורתיות ואהבה לאוכל (שבוערת בי).