ד”ר עטרת גבירץ-מידן
טיפ שאת יכולה לתת למרצים מתחילים?
להיות עם יד על הדופק. אני תמיד גמישה בהתאם למה שהסטודנטים צריכים ורוצים. אני כן מגיעה עם איזשהו סילבוס מובנה ועם מה שאני רוצה להעביר, אבל אני מאוד קשובה לצרכים שלהם ולמה שהם רוצים לשמוע…
עוד משהו, שאולי הוא הטיפ הכי משמעותי שלי למרצים, זה היה להישאר מחוברים לשדה. זה מצמצם את הפער בין האקדמיה למה שקורה בפועל ומבינים שלא כל מה שנלמד במסגרת של האקדמיה קורה אחד לאחד בשטח. בגלל שאני מטפלת, אני (בשיעורים) מדברת על הכישלונות שלי בטיפול, רגעי השבירה, חוסר הביטחון. אני מביאה מקום פגיע של עצמי. אני לא מפחדת להראות שאני פגיעה, ואיפה אני לא מצליחה.
עוד טיפ למרצים מתחילים, הוא לבדוק איפה התכנים שאתם מביאים עלולים לפגוש את הסטודנטים. יש איזו בדיחה שרצה אצל הסטודנטים. הם קוראים לי “עטרת אזהרת טריגר”. אני נותנת המון אזהרות טריגר. לפני שאני מדברת, אני מסייגת ומזהירה ואומרת שזה תוכן קשה ומורכב. אני מלמדת מיניות וגם פגיעה מינית, פסיכופתולוגיה, טראומות מורכבות.. ואני ערה לכך שכל אחד ואחת מגיעים ממקום אחר, ואני לא יודעת מה רמת הבשלות של כל אחד ואחת במפגש עם התכנים הללו, אז יש מקום להזהיר ולהכין אותם.
מה את אוהבת בהוראה?
אני אוהבת בעיקר את המפגש עם הסטודנטים, ואת העולמות השונים שהם באים מהם. אבל אני בעיקר אוהבת לראות שסטודנטים עוברים תהליך במהלך הלימודים. תהליך רגשי אני מתכוונת. אני תמיד מקשה עליהם בעבודה סוציאלית – תחברו את זה לעצמכם, מה זה עושה לכם? בסוף אפילו אם יש אותו פרוטוקול טיפול, הטיפול נראה אחרת מאחד לאחר, כי המטפל עצמו הוא הכלי הטיפולי. אז כשהם משכללים את האני שלהם, ומוכנים לפגוש את עצמם, ולהביא את עצמם בצורה אותנטית אז זה באמת… מרגש אותי.
האם לדעתך את מצליחה להישאר רלוונטית?
כן…אני משתדלת לעשות שימוש במדיה, אפליקציות, כל מיני פלטפורמות טכנולוגיות, ואני עוד טכנופובית, אז זה דורש ממני אה הרבה… גם עם התכנים, אני מאוד מנסה לשלב תכנים של חדשות ומדיה, פודקאסטים, ואפילו פוסטים או ציוצים שמפורסמים מעלים ונראים לי רלוונטיים. לפעמים באחת הלילה לפני שיעור אני עוד מעדכנת את המצגת ומכניסה דברים מאותו יום, ומדגימה את זה אחר כך בשיעור.
מבחן או עבודה?
זה משתנה מקורס לקורס. בנטייה הטבעית שלי כמובן שעבודה. בעבודה הסטודנטים יכולים להביא הרבה יותר מעצמם. זה מתחבר למה שאמרתי מקודם…בעבודה הם יכולים להביא הרבה יותר מאשר רק ידע ותיאוריה. הם יכולים להביא את החיבור לעצמם. אבל מבחן .. יש לזה יתרונות אין מה להגיד.. מבחן עוזר לסטודנטים לצבור ידע, לשמר אותו וגם גורם להם לקרוא יותר. כך שאני משאירה לעצמי את הגמישות…
מרצה ( מהעבר… הווה) שהותיר בך חותם?
המנחה שלי לדוקטורט פרופ’ ריקי פינצי דותן. השאירה בי הכי הרבה חותם, ונשארנו עד היום מאוד קרובות. היא מומחית בבריאות הנפש והיא תמיד תמיד שילבה בין אקדמיה לשדה. היא גם עבדה במשרה ציבורית, בבית חולים גהה, ונורא הערכתי את זה שהיא נמצאת במשרה ציבורית. כי את יודעת, אנחנו יכולים לשבת בקליניקה ולעשות הרבה כסף…והיה לה חשוב להיות במשרה ציבורית, כלומר ממש בלב העשייה של עבודה סוציאלית אני הייתי מסתכלת עליה בהשתאות, כי כשאת נכנסת למסלול של האקדמיה, אומרים לך שאת צריכה לבחור. או-או… או אקדמיה פול כוח אם את רוצה להצליח שם, או עבודה בשדה. אי אפשר הכל, וברגע שאת מתחילה לשלב את יוצאת מופסדת מכאן ומכאן. והיא באמת זן נדיר. גם חוקרת מפלאה וגם קלינאית מצוינת. ובזכותה מעולם לא וויתרתי- לא על מחקר ולא על השטח. מה שעוד מאוד ריגש אותי, זה שהתחלתי לחפש מנחה לדוקטורט בתחום המיניות, כל כך הרבה אנשים
שפניתי אליהם להנחיה אמרו לי לא לא לא לא… אבל פרופ’ ריקי פינצי דותן האמינה בי, וזרמה איתי והלכה איתי ואמרה לי אוקיי בואי נשלב בין תחומי הידע שלי שזה התקשרות ונרקיסיזם לבין מיניות. וכך נולד הדוקטורט שלי.
אם לא היית מרצה, היית?
אני גם מטפלת מינית אז אם לא הייתי באקדמיה כנראה הייתי עוסקת בטיפול. הבן זוג שלי תמיד צוחק עליי ואומר לי “מה הלכת לאקדמיה? אולי הייתי יושבת כל היום בקליניקה ועושה טיפולים.
