ד”ר עינב סרולוביץ
טיפ למרצים מתחילים או לא מתחילים…
להיות קשובים לסטודנטים. להגיע עם האג’נדה שלך ועם האני מאמין שלך ועם זאת להבין שאתה לא לבד בתוך המערכת לא בתוך ואקום. אני מקשיבה מה הדרך שבה הם יקלטו ויבינו דברים בצורה הכי טובה. אני מציבה גבולות ראשוניים ומשם אני משתדלת מאוד להקשיב ולשנות כבר לאורך הקורס. בשיעור אחרון אני תמיד שואלת את הסטודנטים איך אפשר לשפר את הקורס.
מה את הכי אוהבת בהוראה?
הדיאלוג עם הסטודנטים. קורס שבמהלכו כולם מסכימים איתי זה קצת משעמם. אני אוהבת את אלו שנותנים את הקונטרה, ששואלים שאלות, שמשחקים את הפרקליט של השטן, שנוצר שיח ששואלים שאלות ולא מקבלים הכל כמובן מאליו. זה יוצר עניין בתוך השיעור ומפתח חוסן אישי של הסטודנטים.
איך את מצליחה להישאר רלוונטית?
אני חושבת שבגלל שאני לא עובדת בשטח, אני שומעת המון מהסטודנטים. זה משאיר אותי יותר רלוונטית ברמה של לרדת מהאוניברסיטה ממגדל השן ורגע להיות בשטח גם אם אני פיזית לא שם. לשמוע את החוויות שלהם, להקשיב לאיך הם חווים את השטח ואיך השטח חווה אותם. אני כל הזמן מנסה לשמוע דוגמאות מהשטח ואז אני יכולה גם להביא את זה לקורסים אחרים, לכיתות אחרות. אז זה בעצם מעשיר את עצמו.
אני נשארת עם אצבע על הדופק לגבי מה שמעניין את הסטודנטים. כל שיעור אני מחדשת את המצגת. הכל UP TO DATE. מביאה כתבות חדשות, דוחו”ת עדכניים. מצד שני אני מכירה במגבלות שלי. אני לא עושה סרטוני טיק-טוק אבל אני בהחלט יודעת מה זה ואני מאפשרת לסטודנטים לעשות את זה.
מבחן או עבודה?
בד”כ אני נותנת מצגות. זו פונקציה אחרת שנותנת משהו אחר ברמה האקדמית. מצגת צריכה להיות מאוד מדוייקת אבל קשה שיהיה משהו לא נכון במצגת. כל עוד יודעים להסביר את זה ולהצדיק את הדברים שאומרים אז בעצם כל תשובה יכולה להיות נכונה. הכל עניין של איך אתה משווק את הרעיון שלך. פורומים מקוונים גם עובדים מדהים. מצריך קריאה של הספרות, יכולת ניתוח של הספרות ותגובה לחברים בהתבסס על הספרות שנקראה. זה משיג הרבה מטרות אקדמיות.
מרצה שהותיר בך חותם?
אני פה בגלל ענת דרך זהבי. היא היתה המרצה הפייבוריט שלי בתואר הראשון. היא לימדה אותי בקורסי ניהול וזה פתח אותי לעולם של סיעוד שלא הכרתי לפני זה. כל התחום של הבנת הארגון, של האחות בתוך הארגון. החיבור שהיא יצרה לי עם תחום הארגון הוביל את החיים שלי לנקודה הזו. לשמחתי, כשחזרתי לאוניברסיטה בתור אשת סגל היא היתה המנטורית שלי. היום אנחנו עובדות ביחד וזו סגירת מעגל בשבילי.
אם לא היית מרצה?
הייתי אחות במיון. אני נורא נקשרת למטופלים ובמיון אין זמן להיקשר, אז זה מקל עלי, זה שומר עלי. העשייה התמידית מתאימה לי. אני אוהבת את הדינמיקה. לא יודעת לשבת בשקט. המיון הוא פנטזיה. אבל אני נמצאת היום איפה שאני צריכה להיות. אין בי חרטות כי אני עושה מה שאני טובה בו.