שיתוף:
Facebook
LinkedIn
WhatsApp
מירב ורומי היקרות וכל משפחת לשם גונן,
אמש, לאחר ימים ארוכים של כאב, חוסר ודאות וציפייה אינסופית- הגיע הרגע המיוחל. החיבוק, המבט, הנשימה המשותפת והלידה מחדש.
אין מילים שיכולות לתאר את גודל הרגע הזה, לראות אותך מירב חובקת את רומי בזרועותיך, במבטך ובנשמתך.
מירב, שלמדה אצלנו בהתמחות קידום בריאות, בבית הספר לבריאות הציבור, בחרה במאבקה להדגיש את הכוח הטמון בקהילתיות ובערבות הדדית.
היא הזכירה לנו שהמאבק אינו אישי בלבד, אלא עוסק בחברה כולה, בבחירה לצאת ולעשות מעשה, תוך ניתנת מקום לעמדות שונות אחרות משלה.
דרך תפיסת עולמה היא הפכה לאור עבור רבים, שחיפשו במאבק למצוא את הביחד.
והיום, עם שובה של רומי אל ביתה, אנו מחזיקים איתכם את התקווה שהימים הבאים יהיו ימי סליחה וחסד, כפי שכתבה במילותיה הנפלאות לאה גולדברג:
“האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם”
רומי, הלוואי ותזכי ללכת שוב בשדה, לצעוד בבטחה, לחוש את השמש ואת האדמה בכף רגלך, רעננה, חופשיה. ומירב תלכי לצידה למענך, למענה, וירחב בך גם השקט “כאור בשולי הענן” .
ברוך שובך, רומי.
בשמי ובשם כל קהילת בית הספר לבריאות הציבור,
פרופ’ ענת גסר- אדלסבורג
ראשת בית הספר לבריאות הציבור
חדשות אחרונות בפקולטה
ספר חדש לפרופ’ דוד גוטמן – “לוגותרפיה למטפל”
מחקרה של ד”ר עינת לביא על ערבים בהייטק הישראלי בעיתון ובאתר The Marker
ד”ר שלי אינגדאו וד”ר רוני אלפנדרי במפגש “יצירתיות ועדות מאז השבעה באוקטובר”
מצטייני/ות הדיקן תשפ”ד
ינואר 8, 2025