סגל וסטודנטים יקרים,

חג הפסח, חג החירות, מגיע אלינו גם השנה בימים מורכבים ומטלטלים.
בשנה שעברה ישבנו סביב שולחן הסדר כאשר עדיין היו חטופים בעזה, והחירות, מושג שנראה לעיתים מובן מאליו, קיבלה משמעות מוחשית וכואבת.

נדמה כי מאז תקופת הקורונה אנו עוברים ממשבר למשבר.
לעיתים עולה התחושה שהחירות האישית, החברתית והלאומית נשמטת מידינו.
אך האם זו גזירת גורל?

בפארפרזה על יציאת מצרים
"שלח את עמי" לא היה אירוע של גורל, אלא תוצאה של החלטות ומעשים של בני אדם.
הוא מזכיר לנו שחירות איננה ניתנת מאליה, אלא נוצרת מתוך בחירה, אחריות ומנהיגות.

חירות היא היכולת לחיות בביטחון ובנורמליות,
חירות היא גם היכולת לחשוב, לשאול, ולהטיל ספק.
דווקא בתקופות של אי־ודאות, שאילת הקושיות אינה חולשה
היא לב ליבה של המסורת שלנו, וגם של הרוח האקדמית.

אני מאחלת לכולנו
שחירותם של בני האדם תעמוד תמיד מעל לכל שיקול אחר,
שנזכה למנהיגות מיטיבה הרואה בחיי אדם ערך עליון,
ושנמצא מחדש את תחושת הנורמליות והתקווה.

חג פסח של תקווה לחירות, לנורמליות ולהתחדשות.

פרופ' ענת גסר־אדלסבורג
ראשת בית הספר לבריאות הציבור