שיתוף:
המחקר חושף כיצד מחסור קיצוני בתקציבים ובכוח אדם אילץ, וממשיך לאלץ, את העובדות והעובדים הסוציאליים לעבוד סביב השעון, לתרום ימי חופשה, ולהעניק שירותים חיוניים ללא שכר.
חרף הצהרות הממשלה על הרחבת תקציבי הרווחה, עובדים סוציאליים בישראל מוצאים את עצמם במציאות בלתי אפשרית שבה הם נאלצים לספק שירותי רווחה קריטיים על חשבון זמנם, כספם ומשאביהם האישיים. מחקר חדש וראשון מסוגו שנערך באוניברסיטת חיפה, ומתפרסם השבוע בכתב העת הבין־לאומי היוקרתי Social Policy & Administration, משרטט את התרחבות השבר העמוק במערך השירותים החברתיים בישראל ומציג מושג תיאורטי ומעשי חדש: 'התנדבות כפויה'.
המחקר, בהובלת ד"ר עינת לביא והדוקטורנטית עפרי גרינמן שלו, מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה, התבסס על מעקב אינטנסיבי ורציף במשך שנתיים, החל מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', באוקטובר 2023. המחקר משלב ראיונות עומק ושיחות עם עשרות עובדים סוציאליים בקו הראשון, וניתוח כתבות תקשורת ופוסטים ברשתות החברתיות, ומציג תמונה מדאיגה של ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה על עובדי השירותים החברתיים, החל מהשלבים הראשונים ועד למערכות המתמשכות בצפון וברחבי המדינה.
