אלה היו הרצאות משמעותיות שהעלו לדיון לא רק את ההיבטים הבריאותיים של סוגיית החטופים, אלא גם את האחריות החברתית והמוסרית שלנו כחברה.

פרופ’ חגי לוין, בכובעו כראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, שיתף אותנו בתובנות עמוקות על ההתמודדות עם המשבר מנקודת מבט של בריאות הציבור. הוא הדגיש את ההשלכות הבריאותיות הרחבות של האירוע – על החטופים, על משפחותיהם, ועל החברה הישראלית כולה.

לאחר מכן, גדי עמיחי, אחיינו של עודד ליפשיץ ז”ל שנרצח בשבי, ושל שורדת השבי יוכבד ליפשיץ, העניק לנו נקודת מבט אישית ועמוקה על המאבק להשבת החטופים. דבריו היו נוקבים ומעוררי מחשבה, והוא הביא עמו ציטוט עוצמתי של עמוס עוז, שהפך למשל רלוונטי מאי פעם:

“אדם חייב לעשות למען אחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כפית, לכל אחד יש כפית.”

חמש וחצי שנים לאחר מותו של עמוס עוז, משל הכפית שלו מהדהד כיום ביתר שאת. דבריו של גדי חידדו כי המאבק להשבת החטופים אינו רק של המשפחות, אלא של כולנו.

חברה שחפצה חיים, שמאמינה בסולידריות ובאחריות הדדית, אינה יכולה לשבת מנגד או לנרמל מציאות בלתי נסבלת זו.

ברצוננו להודות לפרופ’ חגי לוין ולגדי עמיחי על ששיתפו אותנו בידע ובחוויותיהם, ועל כך שהאירו עבורנו את המורכבות ואת המחויבות שלנו.

תודה שוב, לכל מי שהשתתף, הקשיב ושאל. האירוע הזה המחיש עד כמה בריאות הציבור היא לא רק מקצוע, אלא שליחות ודרך חיים.

להלן קישור לאלבום ובתוכו תמונות מהפגש, סרטונים נבחרים וההרצאה המלאה- https://photos.app.goo.gl/TyQDq2eUE2bgAYRd6