ריפוי בעיסוק הוא מקצוע בריאות. תוכנית הלימודים כוללת קורסים במדעי הרפואה (להבנת מבנה הגוף ותהליכים של בריאות וחולי) , מדעי החברה/ההתנהגות והריפוי בעיסוק עצמו (להבנה ויישום של הידע התיאורטי והמעשי בתהליכי אבחון, טיפול ומניעה) וכן הכשרות קליניות.

תוכנית הלימודים עומדת בקריטריונים של ארגון הריפוי בעיסוק העולמי (WFOT), ובכך תואמת ברמתה תוכניות מובילות בעולם.

חזון החוג: להוות מגדלור למצויינות בהכשרה האקדמית והקלינית של מרפאים/ות בעיסוק עתידיים/יות, על מנת לקדם בריאות ולשפר את התפקוד ואת איכות החיים של האדם.

החוג , יחד עם אוניברסיטת חיפה, חרט על דגלו לקיים לימודים עם משמעות. דרך המחקר, ההוראה, המעורבות בקהילה, מקדם החוג קיימות חברתית וסביבתית, בהתאם ליעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימה

 (UN’s Sustainable Development Goals) , למען עתיד טוב יותר לאנושות.

מחקר המבוצע בחוג לריפוי בעיסוק בחיפה: סור מרע ועשה טוב ; בחינת מאפייני האדם והתפקוד היום יומי שלו לקידום הבריאות בזמן מגפת הקורונה

נגיף הקורונה גורם לשינוי דרמטי בשגרת החיים של האנשים. ההנחיות שניתנות לציבור מחייבות שינוי והתאמות בהתנהגות היום יומית האישית. במצב זה אנשים מבוגרים נמצאים לא רק בסיכון רפואי גבוה, אלא הם חשופים מאוד לבדידות, חוסר עשייה, אובדן משמעות בחיים, מה שעשוי להוביל לדיכאון ולחולי. בתקופה שכזו חשוב למצוא גורמים שעשויים לחזק את העמידות ולתרום לאיזון ולבריאות נפשית ופיזית טובה. המחקר נערך על בסיס המסגרת הרעיונית שפיתחה  פרופ' רוזנבלום (2017)* לשיפור הומאוסטזיס תפקודי יומי, לשם שליטה, יצירת הרמוניה, ומימוש עצמי תפקודי. מסגרת רעיונית זו מספקת מערך שיטתי לחשיפת העצמי האמיתי הרצוי של האדם (מי אני) בהקשר לנקודות מפתח רפלקטיביות. נקודות אלה כוללות גורמים סביבתיים ואישיים, אירועי חיים, חוויות עבר ונקודות מפתח בהקשר של מחלה או מוגבלות. קיימת בחינה של הפעילות וההשתתפות של האדם במארג החיים, כגון מה, איפה, מתי, מדוע ואיך הם מבוצעים, בצד המשמעות שיש להם לאדם. בחינה של התנהלות האדם ביום יום בעזרת נקודות מפתח אלו יכולה לספק תובנות חדשות ואף להוביל לביצוע התאמות ושינויים בתפקוד היום יומי. הניתוח שמאפשרת מסגרת רעיונית זו לוקח בחשבון את מטרות החיים האישיות של האדם ומזהה פערים או קונפליקטים המאתגרים את השגתם. יתרה מכך, ניצול חוזקותיו של האדם לפיתוח שינויים אדפטיביים עשוי לעקוף חסמים קיימים ולהוביל לשיפור תחושת השליטה, ההגשמה העצמית, הסיפוק הבריאות והרווחה.

המחקר נערך על ידי פרופ' רוזנבלום וגב' אורטל כהן אלימלך במסגרת המעבדה לתפקוד אנושי מורכב והשתתפות (CHAP) בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. נאספו נתונים אודות 206 אנשים בגילאי 60 ומעלה. תוצאות ראשוניות מעידות על קשר בין מידת המימוש העצמי התפקודי היום יומי של האדם לבין רמות החרדה וסימפטומיי הבריאות בתקופת הקורונה כמו גם על הבדלים מגדריים במשתנים אלו.