על אודות החוג לגרונטולוגיה

רקע

העולם המודרני מצוי בעידן “מהפיכת הזיקנה” שביטויה הוא עליה בשיעור הזקנים באוכלוסייה. כך גם שיעור הגידול במספרם של הקשישים בישראל הינו יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית. במיוחד גבוה שיעור הגידול בבני ה 75+ ובני 80+. תחזית בני 65+ לשנת 2020 היא 1,023,000 (גידול של 56% ביחס למספרם כיום). לאוכלוסיית הזקנים בישראל מספר איפיוניים יחודיים, כמו שיעור גבוה של עולים חדשים מבין הזקנים ומגוונות רב-תרבותית רבה. העלייה ההמונית מברית המועצות, שאחד ממאפייניה הוא הגיל המבוגר יחסית לגיל הממוצע באוכלוסייה, תורמת אף היא לגידול במספר הקשישים בישראל ובמקביל לצורך בשירותים רבים יותר לאוכלוסייה זו.


התפתחויות אלו מציבות אתגר לאומי של בניית מסגרות הוראה ומחקר ומתן פתרונות חדשניים לאוכלוסיית הזקנים ובני משפחותיהם. ישנו צורך בהכשרה של אנשי מחקר, הוראה, מנהיגות מקצועית ואנשי ארגון וטיפול בשירותי הבריאות והרווחה והדיור לקשישים.
החוג לגרונטולוגיה שואף לענות על אתגרים אלו.

הכרה ויישומי תואר שני בגרונטולוגיה

בוגרים שלנו, בחלקם ממשיכים בתחום המקצועי שרכשו במסגרת התואר הראשון, ורבים מתקדמים בתחום זה לתפקידי הדרכה וניהול. בוגרים אחרים, משתלבים בתפקידים של ניהול בתי אבות, מרכזים סיעודיים, ניהול מרכזי יום ומרכזי ידע ומרכזי לימוד בתחום הזקנה. הבוגרים יכולים גם להשתלב בפרויקטים ותפקידים המוצעים על ידי המשרד לאזרחים ותיקים. בוגרים אחרים פונים לכיוון האקדמי, אם ללימודים לתואר שלישי או לימוד במכללות בנושאי זקנה.

סיום לימודים בהתמחות במדיניות ומינהל (וקבלת ספח המעיד על קבלת התואר בהתמחות זו) מזכה בהכרה מטעם משרד העבודה לניהול מעונות לקשישים.

כל מסיימי התואר השני בגרונטולוגיה מוכרים כמפקחים מטעם חוק הסיעוד במסגרת חברות הסיעוד.

מטרות החוג למדעי הזיקנה

הגרונטולוגיה היא דיסציפלינה מדעית חדשה יחסית אשר התפתחה כתוצאה מהתהליכים של הזדקנות האוכלוסייה. הלימודים הם רב-תחומיים ושואבים ממקצועות בתחומי הרווחה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה, ביולוגיה, ועוד. הגרונטולוגיה ובאה לענות על צרכי פיתוח מחקר, הגות וידע רב-מקצועיים וקידום מנהיגות בזיקנה.
החוג שם לו למטרה להיות החוג המוביל בארץ במחקר ובפיתוח תחומי ידע חדשים בתחום הגרונטולוגיה, כמו גם פיתוח הדיסציפלינה של הגרונטולוגיה כמדע רב-תחומי. החוג שם דגש רב על מצוינות ושואף אליה בכל תחומי ההוראה והמחקר. החוג רואה חשיבות רבה בהפצת ידע זה בקרב אנשי מקצוע, תוך מעורבות בקהילה, והובלה חברתית.
החוג חותר לפתח את דור העתיד בהוראה ובמחקר בתחום הגרונטולוגיה, תוך דגש על מצוינות וחדשנות. החוג רואה כמטרה הכשרת כוח אדם מקצועי ומיומן לעבודה, טיפול וניהול והובלת שינוי בשירותי הבריאות והרווחה לזקנים, תוך הדגשת רב-תחומיות ורב-תרבותיות בתהליך הלמידה.
החוג פועל תוך זיקה למרכז לחקר ולימוד הזיקנה, למרכז הקליני הרב-תחומי, והיחידה ללימודי המשך של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ורואה חשיבות לפיתוח שיתופי פעולה עם חוגים אחרים בפקולטה, ושיתופי פעולה ברמה הארצית והבין-לאומית.

פעילות מחקרית ופיתוח ידע בחוג למדעי הזיקנה

הפעילויות המחקריות ופיתוח הידע בחוג מתנהלים במספר תחומים: בתחום המקרו, מדיניות ומנהל, מתקיימים מחקרים בסוגיות בפיתוח וניהול שירותים, מדיניות חברתית, תפיסות מערכתיות בהפעלת שירותים. דוגמאות לנושאי מחקר ולימוד כוללות הערכת תכניות ושירותים, בדיקת דפוסי שימוש בשירותים, בדיקת צרכים לשירותים ספציפיים, בחינת איכות הטיפול בשירותים, הפרטת שירותים, איזון בשירותים בין הסקטור הציבורי והפרטי, מניעה למול שימור ושיקום, קדימויות בהקצאת משאבים, פיתוח שירותים קהילתיים למול מוסדיים, סטיגמה של אנשי מקצוע ונותני שירותים ועוד.
תחום המיקרו מתייחס לטיפול בזקן ומשפחתו ובוחן היבטים של התמודדות עם חולי, תגובות זקנים ובני משפחה לאבחון של אלצהיימר ומחלות אחרות, יחסים הבינדוריים במשפחה המזדקנת, טיפול בבני משפחה זקנים והתעללות בזקנים.
בחינת איכות החיים של זקנים ברמת הפרט, המשפחה והסביבה מהווה תחום של שילוב רמות המיקרו והמקרו. דוגמאות לנושאי מחקר ולימוד כוללות: בדיקת משמעות החיים ומשמעות איכות חיים בגיל הזיקנה, התמודדות עם אובדנים של הזקן ומשפחתו, תגובות סביבתיות וחברתיות
כמו כן, קיים דגש על ביצוע מחקרים אינטגרטיביים, רב-תחומיים המשקפים את הקשרים בין שירותים כוללניים ושירותים יחודיים, בין הטיפול בזקן ע”י בעלי המקצועות השונים. דוגמאות לנושאי מחקר ולימוד כוללות: בדיקת המשכיות בטיפול, אינטגרציה ותאום בין שירותים, עבודה בצוותים רב-מקצועיים ובין-מקצועיים, הצורך בהכשרת כוח אדם בתחום ועוד.