1. צמיחה ולמידה ממצבי חירום: ההתמודדות והלקחים של מנהלות אֲחָיוּת ממגפת הקורונה – ד”ר עינב סרולוביץ
רקע
מגפת הקורונה יצרה שגרת חירום אשר הציבה אתגרים רבים לצוותי הבריאות וחשפה נקודות תורפה בתוך מערכות הבריאות בישראל. אלו מצריכים צמיחה ולמידה של השטח בכדי להכביר את המוכנות של צוותי אֲחָיוּת למצבי חירום עתידיים.
מטרות המחקר
(1) להבין ולזהות את התפיסות הרווחות בנוגע להתמודדות מערכת הבריאות וצוותי האֲחָיוּת עם שגרת חרום בהלך מגפת הקורונה ואת הלקחים הנוגעים להתמודדות עם שגרה זאת; (2) לזהות את הסוגיות הייחודיות הטעונות היערכות ומוכנות לקראת מצבי חירום בעתיד.
שיטת המחקר
מחקר איכותני אשר כלל ראיונות עומק חצי-מובנים עם 15 מנהלות אֲחָיוּת בכירות בישראל. מנהלות אלו נדגמו בשיטות דגימת נוחות, בחירה מכוונת וכדור שלג בין המועדים אוגוסט-דצמבר 2022. תהליך ניתוח הנתונים היה עצמאי וכפול, והוא היה מורכב מזיהוי קטגוריות, קבוצות קטגוריות ותמות מרכזיות שעלו באופן אינדוקטיבי מהראיונות.
ממצאים
15 המנהלות אשר השתתפו המחקר היו בדרגות ניהוליות שונות, בארגוני בריאות שונים, אשר כללו רפואת קהילה, בתי חולים, פסיכיאטריה, משרד הבריאות, מנהל האֲחָיוּת ואקדמיה. הלקחים להתמודדות עם שגרת החירום בעקבות המגפה נחלקו לשלוש קטגוריות עיקריות: (1) לקחים ברמת המערכת: הצורך בקשיבות לצוותים שנמצאים בשדה הקליני; הצורך בהכשרה תמידית של הצוותים בשדה הקליני; הצורך בהקניה מסודרת ושיטתית של נהלי עבודה לצד עבודה עצמאית ומתוך שקול דעת; חיזוק שירותי הבריאות בקהילה; חיזוק החוסן האישי של האחיות; וחיזוק המוכנות למשבר החירום הבא; (2) לקחים ברמת צוותי האֲחָיוּת בשטח: הצורך לפתח בקרב האחיות יכולת לטיפול עצמי וקידום רגישות ערכית-מוסרית; ו-(3) לקחים ברמת המטופל: הצורך בהתאמה אישית של השירותים הניתנים בשגרת חירום בדגש על אוכלוסיות רגישות.
מסקנות והשלכות
הטיפול בשגרת החירום בעת מגפת הקורונה יצר מתח בין קשיבות לשטח לבין הדרישה הלאומית-ארגונית שלאו דווקא הייתה בהלימה עם צורכי צוותי האֲחָיוּת בשטח. בנוסף, נוצר מתח בין היצמדות לפרוטוקולים ונהלי עבודה לבין קבלת החלטות אוטונומית, מושכלת ומקצועית ליד מיטת המטופל. מתחים אלו שמים זרקור על ההתמודדות של מנהלות אֲחָיוּת בעת מגפת הקורונה. בכדי לצמוח וללמוד ממצבים אלו, על מנהלות האֲחָיוּת לטפח תרבות ארגונית שמעריכה שיקולים אתיים, קבלת החלטות משותפת ופיתוח אסטרטגיות חדשניות לניהול מתחים אלו.
2. מעבר לחשש: מגמות חוסן ומדדי התמודדות של האוכלוסיה בישראל לאורך מלחמת “חרבות ברזל” – פרופ’ ברוריה עדיני
חוסן מוגדר כ”יכולת להתמודד ולהתאושש בהצלחה ממצבי משבר; לחזור לרמת תפקוד קודמת או אף להתעצם”. חוסן מהווה מרכיב חיוני בהתמודדות עם אירועי חירום מאחר והוא מאפשר ליחידים ולחברה לתפקד במהלך ולאחר משבר, מהווה גורם המגן בפני דחק ומגביר היענות להנחיות הגורמים המוסמכים.
לצורך מעקב אחר רמות החוסן (האישי, קהילתי וחברתי/לאומי) ומנגנוני התמודדות חיוביים (כדוגמת תקווה ומורל) ושליליים (כגון תפיסת איום, תחושת סכנה ותסמיני דחק) של האוכלוסיה דוברת העברית בישראל, בוצע מחקר אורך במהלך מלחמת “חרבות ברזל”. במסגרת המחקר נמדדו משתנים אלו בשבוע הראשון של המלחמה (לאחר מתקפת השביעי באוקטובר) ובעוד 3 פעמים נוספות (בנובמבר 2023, בינואר ובאפריל [לאחר המתקפה האיראנית] 2024). כמו כן, נמדדו משתנים אלו בקרב מדגם של אוכלוסית מפונים (133 מהצפון ו-239 מהדרום) על מנת להשוותם למדגם האוכלוסיה הכולל.
המחקר מצביע על התובנות הבאות:
- החוסן האישי גבוה יותר באופן מובהק במדידה הרביעית (לאחר ההתקפה האיראנית) בהשוואה למדידה הראשונה (לאחר אירועי ה-7.10).
- החוסן הקהילתי נמוך יותר באופן מובהק במדידה הרביעית בהשוואה למדידה הראשונה.
- החוסן הלאומי ירד במידה מובהקת בין מדידה למדידה.
- רמת המורל עלתה באופן עקבי בין מדידה למדידה בעוד שרמת התקוה עלתה במדידה השניה ביחס למדידה הראשונה אך לאחר מכן, חלה ירידה משמעותית.
- כל מדדי ההתמודדות השליליים (תחושת סכנה, תסמיני דחק ותפיסת איומים) ירדו באופן עקבי ומובהק ממדידה למדידה.
- תפיסת הלכידות החברתית מצביעה על ירידה מובהקת לאורך המלחמה.
בהשוואת מדגם המפונים למדגם האוכלוסיה הכללית, המפונים דיווחו במידה מובהקת על חוסן לאומי וקהילתי נמוכים יותר (לא נמצא הבדל מובהק ברמת החוסן האישי), רמה נמוכה יותר של תקווה ומורל, יותר תסמיני דחק, ויותר תחושות סכנה. כמו כן, מדגם המפונים בהשוואה למדגם הכללי, העריך במידה מובהקת כי הממשלה עושה פחות מאמצים להחזרת החטופים ומנהלת פחות טוב את המלחמה בצפון. בדיקת ההבדלים בין מפוני הדרום ומפוני הצפון הראה כי בהשוואה למפוני הצפון, מפוני הדרום מדווחים, במידה מובהקת, על תסמיני פוסט טראומה חריפים יותר ובצד זאת על מורל גבוה יותר. בהשוואת המנבאים של חוסן לאומי בין מדגם האוכלוסייה הכללית ומדגם המפונים נמצא כי בקרב הראשונים המנבא הטוב ביותר היא רמת התקווה ובקרב מדגם המפונים, המנבא הטוב ביותר הוא מידת האמון בממשלה.
חשוב לבחון את המגמות של שימור החוסן ומנגנוני ההתמודדות לאורך זמן, על מנת לראות אם חלה הסתגלות של האוכלוסיה ל”שגרת החירום” החדשה.
3. “חכמת הלמידה מטעות”- גב’ אורנה דיבון אופיר 
בהרצאה הקצרה אציג את האופן בו אימון בסימולציה רפואית משרת את מטרת מע’ הבריאות לתת שירותי בריאות מותאמים ובטיחותיים למגוון גדול של מטופלים במצבים קליניים ורגשיים רבים. האופן בו תחקור לאחר סימולציה ומודל מסר לתחקור מאפשר למידה מובנית ומעמיקה מהצלחות וגם מטעויות . לטעות זה אנושי, השאלה היא מה אנו עושים כדי ללמוד מהטעויות שלנו כמטפלים ומטפלות.
תוצג טעימה מתוך מודל ההדרכה וכן דוגמאות מסדנאות מבוססות סימולציה רבות ושונות המתקיימות במסר – המרכז הארצי לסימולציה רפואית.
