אורית רייטר

מנחה: פרופ’ גיל לוריא, החוג לשירותי אנוש, אוניברסיטת חיפה

כיום: פסיכולוגית תעסוקתית-ארגונית מומחית, עוסקת בתחומי מיון עובדים, אבחון מנהלים, פיתוח הכשרות ותהליכי הערכה לארגונים, ומתמחה בנושאי גיוון ועבודה בסביבה רב-תרבותית. 

https://www.oritreiter.com/

 רקע אקדמי: 

1995 – 1992 תואר שני (.M.A), פסיכולוגיה חברתית, אוניברסיטת ת”א – בהצטיינות

1992 – 1989 תואר ראשון (.B.A), פסיכולוגיה וייעוץ חינוכי, אוניברסיטת ת”א – בהצטיינות

2001 – 1999 לימודי ניהול, אוניברסיטת הרווארד, בוסטון, ארה”ב

נושא התזה: החלטות מתוכננות מול לא מתוכננות – מחקר השוואתי בהנחיית פרופ’ דן זכאי.

שם עבודת הדוקטורט:

השפעת אינטליגנציה תרבותית על התפקוד בסביבה עסקית בין תרבותית: קשרים חברתיים בתפקיד המתווך ותנאי גבול (אקלים גיוון ואוטנטיות) בתהליך.

תקציר העבודה:

העבודה עם אנשים מתרבויות אחרות הפכה בעשורים האחרונים לאתגר שכיח בארגונים רבים.  מטרת המחקר היא להבין האם ובאיזה אופן אינטליגנציה תרבותית (Cultural Intelligence –CQ) המוגדרת כיכולתו של הפרט להצליח ולהיות אפקטיבי בסיטואציות המאפיינות בגיוון תרבותי, משפיעה על הבצוע. לשם כך, המחקר הנוכחי מציע מודל מורכב המשלב רמות ניתוח מחקריות שונות (פרט וקבוצה) והמערב משתנים מסוגים שונים- מתווכים ומתערבים, הפועלים ברמת היחיד והקבוצה. המחקר יבחן שני משתנים מתווכים בקשר שבין CQ לבצוע: הסתגלות תרבותית (אשר נחקרה בעבר) וקשרים חברתיים (אשר טרם נחקר בהקשר זה).

השערת המחקר הינה כי קשרים חברתיים יפעלו כמשתנה המתווך העיקרי בקשר שבין CQ לבצוע, וזאת מעבר למשתנה המתווך של הסתגלות שנחקר בעבר.  המשמעות של CQ גבוה היא יכולתו של היחיד להתאים עצמו בהצלחה לתרבות האחרת, כתוצאה מכך הסתגלותו ויכולתו לחוש בנוח בסביבה שיש בה שונות תרבותית תגבר ואז ביצועיו יהיו טובים יותר. המחקר הנוכחי ירחיב את ההתבוננות בתהליך התיווך מעבר להסתגלות, בכך שישים זרקור על משתנה הקשרים החברתיים כביטוי מעשי ומשמעותי יותר מההסתגלות, המתרחש בפועל בדינמיקת העבודה בצוות רב תרבותי. ההנחה היא כי בעלי רמה גבוהה של  CQ יהיו מעוניינים וגם יצליחו יותר לפתח בעבודתם קשרים חברתיים עם אנשים מתרבויות אחרות, וככל שלפרט יהיו קשרים חברתיים רבים יותר בצוות, כך סיכוייו להצליח ולתפקד טוב יותר יגברו. תהליך תיווך זה יושפע  משני משתנים מתערבים: אקלים גיוון ואוטנטיות. אקלים הגיוון יימדד ברמת הקבוצה, ויסביר את השפעת הקונטקסט הקבוצתי, על הקשר שבין CQ לבצוע, כאשר ההשערה היא כי ככל שעובדים בעלי CQ גבוה יחשפו לאקלים גיוון המעודד שונות תרבותית, כך הקשר בין CQ לבצוע יתחזק. משתנה האוטנטיות יימדד ברמת היחיד, כאשר ההשערה היא כי ככל שאדם מודע ונאמן יותר לעצמו כך הוא יצליח יותר לשמור על גרעין פנימי יציב, אשר חשוב אף יותר בעבודה מול אנשים מתרבות שונה, ולכן הקשר בין CQ לבצוע יגבר. המחקר יתבצע בחברה גלובלית בינלאומית, וישתתפו בו כ-500 עובדים בכ-60 צוותי עבודה שונים הכוללים עובדים מתרבויות שונות. ממצאי המחקר יסייעו להסביר טוב יותר את השונות בבצוע, בסביבת עבודה בין תרבותית, ויוכלו לסייע להשגת אפקטיביות רבה יותר, בתנאי ניהול אלו, ההופכים רלבנטיים ומאתגרים יותר ויותר כיום.