מנחה: פרופ’ גיל לוריא, החוג לשירותי אנוש, אוניברסיטת חיפה
רקע אקדמי:
תואר ראשון: החוג לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
תואר שני: סוציולוגיה ארגונית יישומית בחוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
נושא התזה: הבדלים בין ותוך דוריים בערכי עבודה: צמצום הפערים בין גבים לנשים, האומנם? בהנחיית ד”ר אסף לבנון.
שם עבודת הדוקטורט:
היווצרותו של אקלים בטיחות בריאות בארגונים בעידן הקורונה.
תקציר העבודה:
בימים אלה, מדינות העולם עוסקות רבות בבניית “תוכניות יציאה” אשר תאפשרנה את התאוששות הכלכלה וחיי היום-יום של התושבים ב”מציאות הקורונה החדשה”. ארגונים משמשים מצד אחד מקומות בהם אנשים רבים נפגשים ועלולים להדביק זה את זה, ומצד שני הם נדרשים לפעול על מנת להתאושש כלכלית. המחקר הנוכחי מבקש לרתום את יכולתם של הארגונים להשפיע על התנהגות העובדים ולעודד הקפדה על תקנות הבטיחות בבריאות הציבור. באופן זה ארגונים יכולים לתווך ולהשפיע על התנהגויות בריאותיות של הציבור במהלך מגפת הקורונה העולמית.
המחקר יתבצע בשני שלבים וישלב בתוכו רכיבים איכותיים וכמותיים (מחקר משולב) וזאת על מנת לחקור את התופעה לעומקה ככל שניתן. בחלקו הראשון של המחקר נקיים ראיונות עומק חצי מובנים וסקרים עם מרואיינים ממגוון ארגונים על מנת ללמוד על השפעות הקורונה על הארגונים ובמטרה לפתח את מדד האקלים הארגוני בנושא הקורונה. בחלקו השני של המחקר נחקור יחידות אורגניות בארגונים נבחרים על ידי שאלונים וראיונות. דרך דגימה זו נלמד על תפישות העובדים את התנהלות הארגון בתקופת הקורונה, על התנהגותם בפועל של העובדים למול תפישות אלו ונוכל לייצר התערבות מנהיגותית ניהולית דרך מנהלי היחידות במטרה להעלות את האקלים הארגוני בנושא זה.
מחקר זה מהווה פריצת דרך בן במישור האקדמי והן במישור הפרקטי.
במישור האקדמי: נייצר ידע על תופעה שעד היום לא הייתה הזדמנות לחקור– היווצרותו של אקלים חדש. דרך פיתוח מדד אשר יקדם משמעותית את היכולת לבחון אמפירית ארגונים בכל הקשור לתפישות העובדים בנושא בטיחות בריאות בזמן הקורונה. פיתוח מדד אובייקטיבי ומהימן שיבחן את האקלים הארגוני בנושא זה, יאפשר למדוד את הדרך בה תפישותיהם של העובדים מתגבשות ואף מובילות להתנהגויות. במישור הפרקטי – ראשית, בארגונים בהם המדד יראה כי התפישות בנושא אינן משקפות את החשיבות הרצויה, ניתן יהיה בעזרת התערבות מנהיגותית של המנהלים להשפיע על תפישותיהם של העובדים ובכך להשפיע על התנהגותם. שנית, למחקר פוטנציאל לתרומה הומניטרית כמציע דרך להתריע ולהשפיע על התפשטות הנגיף במקומות בהם יש אפשרות לשפר את ההתנהגות באמצעות מנגנון חברתי קיים של הארגון (דרך ההנהלה, המנהלים והעמיתים). לבסוף, מחקר זה יאפשר לבחון תופעות ארגוניות נוספות אשר מתאפיינות בהתמודדויות במצבים חדשים ומצבי אי וודאות כמו בתקופת הקורונה ובכך לנבא את היכולת של הארגון להגיב ולהתאושש כלכלית לאחר המשבר.
