ייעודו של החוג לבריאות נפש קהילתית הוא קידום בריאות נפשית ורווחה של כלל האוכלוסייה ושל קבוצות אוכלוסייה ייעודיות המתמודדות עם הדרה חברתית וסטיגמה, כגון: אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות ממושכות, מיעוטים כגון מהגרים והאוכלוסייה הערבית, אנשים אשר חוו מצבי משבר וטראומה במהלך חייהם, אנשים בגיל הזקנה המתמודדים עם תופעות של דמנציה, אנשים עם מוגבלויות התפתחותיות (פיזיות, חושיות, תקשורתיות ושכליות) ואנשים עם מחלות כרוניות.
המשותף לתחומי התוכן השונים הנלמדים בחוג הוא גישה חברתית, ביקורתית ואינטרדיסציפלינרית הרואה במוגבלות, בנכות או בבעיה הבריאותית של האדם כתוצר של תפיסות ופעילויות של החברה. אלו מונעים או מעכבים את השתתפותו המלאה של האדם בקהילה והופכים אותו לשולי ושקוף. הגישה שהחוג מוביל ומיישם שמה את הדגש על אינטראקציה בין האדם לסביבה ועל קידום שיח של שוויון זכויות ונגישות של הסביבה לכל האוכלוסיות, בכל תחומי החיים, ובפרט בתחום הבריאות והרווחה.
ייחודיותו של החוג טמונה בקשר הרציף עם הקהילה ובשיתופי פעולה עם ארגונים קהילתיים, אוכלוסיות מקומיות, צרכנים עצמם, וכן עם מוסדות ממשלתיים מתחום הבריאות והרווחה. כמו כן, החוג, אנשי סגל אקדמי וסטודנטים, מעורבים בתהליכים חברתיים לשינוי ושיפור התנאים לאוכלוסיות מודרות כגון הרפורמה בבריאות הנפש, שינוי מדיניות במשרד הבריאות, הקמת מיזמים טיפוליים ופעילויות התנדבותיות.
הערכים המנחים אותנו
- גישה הומניסטית ממוקדת אדם מבוססת על בחירה והעצמה
- פוטנציאל צמיחה בכל רצף מצבי הבריאות הנפשית
- השפעות הדדיות בין האדם לסביבה
- הכללה בחברה
- התנגדות לדיכוי ואפליה על רקע מגדר, דת, אתניות, גיל, חברה , כלכלה ופוליטיקה
- אוריינטציה קהילתית
הלימודים בחוג
ליבת הלימודים האקדמיים בחוג כוללת את התכנים הבאים:
א. רכישת ידע במניעה והתערבויות בשיקום, מצבי משבר, טראומה ותכנון מדיניות, ניהול ומחקר בבריאות נפש מבוסס ממצאים אמפיריים וגישה הומניסטית.
ב. הקניית ערכים והנחות יסוד של בריאות נפש קהילתית, שיקום, שילוב והחלמה.
ג. פיתוח גישה ביקורתית ואקטיביסטית לסטיגמות תרבותיות כלפי אוכלוסיות פגיעות, העדר הכללה חברתית,חוסר שוויון, בעיותץ מבניות של מערכת הבריאות- כולל מערך בריאות הנפש, והעדר תמיכה של המערכת הפוליטית.
ד. למידת דרכים להגברת החוסן הנפשי של כלל האוכלוסייה, כולל אנשים עם בעיות בריאותיות, מחלות כרוניות ומוגבלויות, למניעת בעיות נפשיות ולהתמודדות עמן.
ה. רכישת ידע ועשייה במחקר.
הלימודים מתמקדים בשתי קבוצות אוכלוסייה מרכזיות:
א. קידום בריאות נפשית ורווחה של קבוצות אוכלוסייה המתמודדות עם בעיות בריאותיות נפשיות ו/או גופניות, כגון: דיכאון או פסיכוזה, חוסר תפקוד או מצב קוגניטיבי ירוד, מחלות כרוניות או מוגבלויות התפתחותיות.
בעקבות מחקרים ותמורות חשובות שחלו בהבנתן של מוגבלויות כתבניות תרבותיות וחברתיות, הקורסים בחוג עוסקים בהבנה ביקורתית של הקשר בין האדם לסביבתו ובהשלכותיו על תופעות רגשיות ונפשיות בקרב אנשים עם מוגבלויות.
כמו כן, נלמדות שיטות התערבות חדשניות ומותאמות לקידום והעצמה של אוכלוסיות אלה.
בפרט, החוג שם דגש על התמקצעות בשיקום הפסיכיאטרי באמצעות הכשרה בהתערבויות, פרויקטים קהילתיים ומיומנויות ספציפיות - קורסים הנלמדים במסגרת זו עוסקים גם במחקר על סטיגמה, החלמה ושיקום פסיכיאטרי.
ב. קידום בריאות נפשית ורווחה של כלל האוכלוסייה לאורך מעגל החיים, כולל אנשים אשר חוו מצבי משבר וטראומה ואנשים בגיל הזקנה. החוג שם דגש על מניעה וקידום בריאות באמצעות פיתוח חוסן אישי וחברתי בסביבות תרבותיות שונות. ישנה התמקדות בפיתוח של תכניות מניעה וקידום בריאות נפשית שמיועדות לכלל האוכלוסייה ושמטרתן לשפר התמודדות עם קשיים, לחץ, חרדה, מצבי משבר טראומה.
תחום זה חיוני לאור המציאות בה אנשים נחשפים, חדשות לבקרים, למצבי דחק ומשבר, הן על רקע כלכלי (לדוגמא אבטלה), הן על רקע בטחוני (לדוגמא נפגעי טראומה) והן על רקע בין-אישי (לדוגמא הטרדות והתעללויות). התערבות מוקדמת ברמת הפרט עשויה לקדםם את בריאותם הנפשית ולמנוע התפתחות של מחלות נפשיות או לכל המעט, לספק טיפול ראשוני נאות.
החוג שם את הדגש על קידום בריאות הנפש של כלל האוכלוסייה מתוך ראייה הוליסטית הכוללת גורמים נפשיים, רגשיים, פיזיים וחברתיים.