תחילת דף אינטרנט, לחץ אנטר כדי לעבור לאזור תוכן מרכזי
תפריט ראשי של האתר

הגשת הצעה

הנחיות כלליות להגשה וכתיבת הצעת תזה

הנחיות כלליות

  1. מטרת מסמך זה להתוות כללים שיונהגו בבית הספר לטיפול באמצעות אמנויות לגבי כתיבת הצעה התזה. המסמך מותאם לדרישות הרשות ללימודים מתקדמים באוניברסיטה. בכל מקרה של סתירה בין התקנונים, הנחיות הרשות הן המחייבות. שינויים שייעשו בתקנון בית הספר ייעשו ע"י מועצת בית הספר ויחולו תמיד מרגע השינוי ואילך ולא למפרע.
  2. עבודת התזה נועדה לספק בתוכנית הלימודים התנסות ראשונה בעבודת מחקר עצמאית ומקורית בתחומים השונים של טיפול באמצעות אמנויות- אמנות פלסטית, דרמה תרפיה, פסיכודרמה, תנועה. קידום המקצוע הן מבחינת כלים ותיקופם והן מבחינת השלכות של התערבות באוכלוסיות שונות בהנחיה של חבר/ת סגל החוג. תוך כדי העבודה על התזה על התלמיד לרכוש מומחיות בתחום המחקר ולרכוש מיומנויות מחקר הכוללות תכנון המחקר, איסוף נתונים, ניתוח נתונים וכתיבה מדעית.
  3. הצעת המחקר מהווה שלב ראשון בדרך לכתיבת התזה. כל הצעה ועבודה נבחנות הן ע"י המנחה והן ע"י בוחן/ת נוסף/ת כדי להבטיח את הרמה הגבוהה של העבודות.
  4. כל תלמיד/ה במסלול עם תזה חייב/ת להגיש עבודת גמר לתואר שני (תזה). 

עבודה זו תונחה ע"י אחד ממרצי בית הספר או מאחת הפקולטות באוניברסיטה (פרופסור מן המניין, פרופסור חבר, מרצה או מרצה בכיר במסלול א') או אחד מן המרצים המלמדים בבית הספר ועומדים בדרישות ההנחיה של הרשות ללימודים מתקדמים.  באישור ראש ביה"ס, יו"ר ועדת מ"א, והרשות ללימודים מתקדמים ניתן לצרף מנחה שני/ה, מתוך בית הספר, מחוג אחר או מחוץ לאוניברסיטה הקשורים לנושא הצעת התזה.

  1. תלמידי בית הספר העומדים בדרישות הקדם למסלול עם תזה (ציון 90 בקורסי המתודולוגיה, ממוצע קורסי החובה 85 לפחות וציון 85 לפחות בסמינר יצרו  קשר עם מנחה אחד או יותר במהלך שנת לימודיהם הראשונה. בעת התקשרותם עם המנחה עליהם למלא טופס התקשרות חתום על ידי המנחה ולמוסרו במזכירות. בחירת המנחה וההתקשרות עמו הן על אחריות התלמיד/ה. במידה ויש קושי במציאת מנחה או במהלך ההתקשרות עם  המנחה יש לפנות לראש המגמה או לראש ביה"ס.
  2. נושא עבודת המחקר יקבע במשותף ע"י התלמיד/ה והמנחה.

הצעת התזה

 

את הצעת התזה יש להגיש למזכירות בית הספר עד סיום הסמסטר השלישי ללימודים. במקרים מיוחדים ורק באישור ראש ביה"ס ניתן להגיש את ההצעה עד תום הסמסטר הרביעי ללימודים. יש לקבל אישור סופי על ההצעה לפני תחילת השנה השלישית ללימודים. ההצעה תוגש לאישור ועדת מ"א של ביה"ס רק לאחר אישור המנח/ים וחתימתו/ם.

הצעת המחקר תהיה בהיקף שאינו עולה על 10 עמודים בגופן דיויד, גודל 12, רווח כפול בין השורות, עם שוליים של 2.5 ס"מ לפחות (לא כולל ביבליוגרפיה ונספחים). ההצעה תוגש בשני עותקים לאחר שאושרה להגשה בחתימת מנחה/י העבודה.

דף השער של ההצעה יהיה לפי הדוגמא הבאה:

                                       

אוניברסיטת חיפה

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות והפקולטה לחינוך

בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות

המגמה________________________

הנושא__________________________________

הנושא באנגלית_____________________________________

ההצעה מוגשת ע"י  ___________________       ת.ז_________________

כתובת________________________________________________

כתובת דואר אלקטרוני________________________________________

מספר טלפון__________________      טלפון סלולרי___________________

שם המנחה_________________

שם מנחה___________________

חתימה המנחה/ים______________________

תאריך_____________________

מוגש בסמסטר א ב ג ד ללימודים (נא סמן/י)

 

המבנה הכללי של ההצעה

  1. נושא המחקר
  2. תקציר מובנה של 250 מילים, המורכב מרקע, מטרת המחקר, שיטות
  3. רקע- מבוא וסקירת ספרות ביקורתית

3.1   מה ידוע עד כה? האם המחקרים עד כה נעשו בשיטות נכונות?

3.2   מה לא ידוע עד כה, ומתוך כך- מדוע יש צורך במחקר הנוכחי?

  1. חשיבות המחקר: מה יתרום המחקר (והממצאים הצפויים) לתחום הטיפול באמצעות אמנויות .
  2. מטרת המחקר (במשפט אחד או שניים).
  3. שאלות המחקר וההשערות לתשובות לשאלות אלו.
  4. שיטות המחקר:

7.1   מבנה המחקר (מחקר מעקב, פרוספקטיבי או רטרוספקטיבי, מחקר הערכה, מחקר ראשוני).

7.2   המדגם (גודל, משתתפים, איפיונים דמוגרפיים).

7.3   השיטה-מתודולוגיה (איכותני,כמותני).

7.4   משתנים שייבדקו במחקר (מודל תיאורטי עליו מבוסס המחקר).

7.5   שיטת עיבוד נתונים

  1. לוח זמנים לביצוע המחקר

מקורות בספרות (כללי הציטוט של הספרות יעקבו אחר הנחיות ה-APA או שיטת ונקובר).

  1. נספחים (אם יש צורך)
  2. רצוי אך לא הכרחי- הערכת עלויות לביצוע המחקר

10.1            מי יבצע את המחקר

10.2            מקורות מימון אפשריים ולאן תוגש הצעת המחקר.

לפרוט של כל סעיף ראה בהמשך (הנחיות מפורטות לכתיבת הצעת תזה)

בדיקת ההצעות

  1. ההצעות יוגשו למזכירות בית הספר ויועברו לראש בית הספר המשמש כראש וועדת מ"א ולראש המגמה אליה שייך התלמיד.
  2. ראש ועדת מ"א יקבע מי הבודק הנוסף מלבד המנחה ויעביר לעיונו את ההצעה.
  3. הבודק יעביר את חוות דעתו חזרה לועדת מ"א תוך חודש והועדה תעבירו לתלמיד. באחריות התלמיד לידע את המנחה ולהתייעץ עמו לגבי שינויים דרושים. בסמכות הבודק לאשר את ההצעה (עם או בלי שינויים), או לבקש להתנות את האישור בתיקונים ו/או בבדיקה נוספת של ההצעה המתוקנת או לדחות את ההצעה. במקרה של תיקונים על התלמיד להגיש הצעה מתוקנת כולל טופס אישור של המנחה לנוסח החדש.
  4. במקרים בהם הבודק ביקש לראות את ההצעה שוב לפני אישור היא תשלח שוב לשיפוט, לאחר שתוקנו כל ההערות ימליץ יו"ר ועדת מ"א לרשות ללימודים מתקדמים לאשר את ההצעה והרשות היא שמעניקה לה את האישור הסופי.

קריטריונים לבדיקת ההצעות ואישורן:

ההצעות יבדקו לפי הקריטריונים הכללים הבאים:

  1. איכות ההצעה מבחינה מדעית
  2. חשיבות הנושא ותרומה אפשרית לתחום
  3. איכות תוכנית המחקר ושיטת עיבוד הנתונים
  4. איכות של כתיבת ההצעה
  5. יכולת הסטודנט לבצע את המחקר למעשה (המלצת ראש המגמה)

הנחיות מפורטות לכתיבת תזה

  1. רקע מדעי/סקירת ספרות

א. גישה כללית לכתיבה

  1. כתיבת הצעת מחקר היא כתיבת סיפור. המחקר המוצע הוא חוליה בשרשרת מחקרים שאמורים להגדיל את הידע בנושא מסוים. מה הסיפור שלו על רקע מה שבא לפניו ויבוא אחריו.
  2. להתייחס ל"קורא האינטליגנטי"- אדם חושב על היכרות כללית עם מחקר, אך לא מכיר את פרטי הנושא המסוים, אם כי יוכל להבין אותו עם רקע והסברים מתאימים. ( עם  זאת,  הקורא לא זוכר פרטים במהלך קריאת הצעה ארוכה, לכן מפעם  לפעם צריך לשבץ משפטים או פסקאות גישור כדי לחזור על הנקודות העיקריות שעלו עד כה ולהכין את הקורא לשלב הבא).
  3. הכתיבה צריכה למצוא איזון בין הצגת תמונה כללית לבין פרטים, בלי להתיש. סקירת הספרות מציגה לקורא באופן סלקטיבי את החוליות הקודמות, וחושפת בהדרגה את ה"בעייתיות"- מה עוד לא ידוע, מה חסר/חלקי בידע שלנו, מה היינו רוצים לדעת וכו'.

ירידה הדרגתית לתוך ה"משפך"

  1. על רקע הצגת מה שכבר ידוע/נחקר/קורה בתחום, להציג בהדרגה את מה שאתם חושבים, כך שהטקסט יוביל לשאלות שבגללן המחקר שלכם מוצע. לא סוקרים את כל מה שידוע על נושא מסוים, אלא מציגים באופן סלקטיבי ואינטגרטיבי מה שרלוונטי כדי שתוכלו להמשיך לספר את הסיפור שלכם, עד שתגיעו לשאלות המחקר ולהשערות.
  2. ההצעה צריכה לשכנע את הקורא שראוי להשקיע במחקר הזה. חובתכם להוכיח משהו: לשכנע, להראות איפה החידוש, להסביר מה התרומה/תוספת הצפויה לידע מדעי או יישומי. (בזה תלויה הסכמת המנחה לתזה או המנהל/ת לביצוע המחקר, וקבלת משאבים נדרשים).

ב.   ארגון פרק הרקע/סקירה

  1. פרק הרקע/סקירה בנוי ממספר תתי פרק, כל אחד עם כותרת משלו, ועם יחידות משנה קטנות יותר לפי הנדרש.
  2. פסקאות יהיו שלמות, ללא הצגה מקוטעת. (אין מקום לשימוש במשפטים בודדים או פסקאות שבורות, בנוסח "חוקר X טען Y, חוקר Z מצא Y, אנו חושבים Z".
  3. אינטגרציה שבהדרגה תאפשר לכם להכניס את עצמכם. אתם צריכים להראות בהדרגה לקורא, שאתם לא רק מסבירים מה עשו/טענו/מצאו חוקרים וכותבים אחרים, אלא גם להראות שאתם חושבים שאתם בעצמכם. (יש להסביר מה הסיכום שלכם לגבי מצב הידע/המחקר בנושא כלשהו, מדוע אתם חושבים שמשהו חסר בספרות או דורש מחקר נוסף, וכו').
  4. שימוש בניסוח מדעי /ניטרלי, לא הצגת דעות אישיות. הניסוח יהיה כזה שיהיה ברור האם טענה כלשהי מבוססת על הנחות של מישהו, או נתמכת ע"י ממצאים ממחקר אמפירי, והאם היא מבוססת על מה שנטען בספרות (ואז יצוינו המקורות הרלוונטיים) או על הנחות שלכם.
  5. מספר סגנונות אפשריים- מה שחשוב הוא שה- STORYLINE יהיה ברור, שרצף הצגת הרעיונות יהיה לוגי והדרגתי, שיהיה ברור איך עברתם מנושא לנושא. נדרשים משפטי גישור או "סיכום קצרצר" בסוף/תחילת תת פרק (מה למדנו עד כה או מה המסקנות, איך הגענו לפה, מה מטרת תת הפרק הבא, וכו').
  6. המבוא צריך לסכם את כלל הקשרים הידועים, וגם גורמים מתערבים אפשריים, שיהיה צורך להתחשב בהם בעת ביצוע המחקר החדש.
  7. המבוא וסקירת הספרות צריך להסתיים בפסקה מסכמת : "אלו היו השאלות והקשיים...המחקר הנוכחי מתעתד לענות על..." מתוך גישה חדשה/ביצוע חוזר בשיטות מוכרות.

                    ג. היבטים טכניים: עריכה והגשה

                     1. שימוש מושכל ותמציתי בהפניות ביבליוגרפיות (לסכם מה מישהו אמר, לא רצוי

                         ציטוט מלא).

  1. הימנעות מ"גנדור מיותר" (כותרות רועשות, הדגשות רבות, צבע חסר תפקיד). הטקסט צריך לדבר בעד עצמו. הדגשת נעשות בד"כ דרך מבנה המשפט, ללא שימוש בצבע או בשינוי פונט.
  2. הגהה לפני הגשה היא חיונית ביותר!!!יש לבדוק עימוד, לוודא כי העמודים ממוספרים נכון, וכו'. (טעויות מסוג זה מפורשות כזלזול או חוסר יכולת הכותב לשים לב לפרטים).

              2. מטרת המחקר, שאלות המחקר והשערות המחקר

מטרת המחקר תוצג במשפט אחד או שניים. הטקסט של סקירת הספרות צריך להוביל אל המטרה והשאלות כך שהקורא מבין מאיפה הן "צמחו".

  1. יש שאלות והשערות המתייחסות לקיום קשר בין משתנים. בהשערות יש לפרט אם הקשר חיובי או שלילי  (לא רק "יש קשר").

אם הקשר הוא סיבתי (A גורם ל-B) יש לציין זאת.

יש השערות לגבי קשר משולב של מספר משתנים.

(מובהקות סטטיסטית של קשר תיבדק, למשל, ע"י מתאם, (Crosstabs/ חי בריבוע, מתאם מרובה, רגרסיה).

  1. יש לפרט איזו קבוצה תהיה יותר גבוהה/נמוכה. 

(השערות לגבי מתאם ניתנות  לרוב לניסוח בהתייחס להבדלי קבוצות).

  1. יש השערות המשלבות התייחסות לקשר בין משתנים והבדלים בין קבוצות. (למשל, הקשר בין העצמה לשחיקה יהיה גבוה יותר אצל גברים מאשר נשים).
  2. במחקר איכותני השאלה היא כללית וחשוב רציונל לשימוש במתודולוגיה שנבחרה.
  3. שיטות מחקר

לפרק זה מבנה קבוע בכל הפרסומים המדעים: נבדקים, כלים, הליך. מטרת הפרק הינה לשכנע את הקורא שאתה יודע מה אתה רוצה לעשות, איך להשיג את הנתונים, שיש לך כלי איסוף מידע (שאלונים, ראיון וכו') שתכנם וטיבם הם סבירים, ושבאופן כללי עשית "שיעורי בית". כיוון וזו הצעה למשהו שאנו רוצים לעשות ומבקשים אישור, המלל בפרק זה מנוסח בזמן עתיד. המלל בפרק השיטות בעבודת הגמר יופיע בזמן עבר. (מחקר לעיתים קרובות לא מתקדם באופן שתוכנן, לכן מה שיופיע ב"שיטות" בעבודת הגמר עשוי להיות שונה ממה שתוכנן...).

  1. נבדקים: מס' נבדקים מתוכנן , מי הם יהיו, כיצד ייבחרו/יידגמו.( אם לא דגימה רנדומאלית, מדוע לא - הסבר הלוגיקה מאחורי הגישה לבחירת הנבדקים). התייחסות למאפיינים צפויים של הנבדקים המתוכננים (למשל, רוצים חצי גברים וחצי נשים, פיזור במספר מקומות עבודה, וכו').
  2. כלים: תיאור כלי המחקר שבהם מתוכנן להשתמש: לכל כלי, מקור (או חדש) מבנה כללי (ארגון כללי של הכלי ומה הוא מיועד לבדוק, מס' פריטים, צורת התגובה של הנבדק), מה ידוע לגבי מאפיינים פסיכומטריים ( מהימנות ותקפות, כולל מקדם אלפא של קרונבך).
  3. הליך: האופן בו מתוכנן להתבצע המחקר: איך והיכן יאספו הנתונים, על ידי מי, אנונימיות, בקרת איכות ( למשל על אלה שלא החזירו שאלונים). מתייחסים לכל נושא אחר שעשוי להיות רלוונטי (אולם לא נכנסים לפרטים טכניים או לנושאים שגרתיים שהם מובנים מאליהם).
  4. שיטות למניעת גורמים מתערבים בשלב התיכנון

איזו שיטה נבחרה לצורך מניעת התערבות גורמים ומדוע (הגבלה RESTRICTION, זווג MATCHING, אקראיות RANDOMIZATION).

  1. שיטות למניעת הטיות של בחירה או מידע: האם יהיה שימוש בשאלון אחיד ומובנה? האם יש בעיית שפה והאם השאלונים יתורגמו? האם ינקטו שיטות סמוי BLINDING?
  2. קריטריונים להכללת נבדקים במחקר RULE INולהוצאת נבדקים מהמחקר RULE OUTוהסבר מדוע.
  3. שיטות עיבוד הנתונים:

א.כללי: כאן נסביר בקצרה מה נעשה עם הנתונים שנאספו כדי לבדוק את  שאלות והשערות המחקר. שימו לב שיתכנו שיטות כמותניות ואיכותניות.

חלק זה קצר ומנוסח בזמן עתיד (למשל, לבדיקת השערה X, יחושבו המתאמים, מבחני t, ניתוחי שונות וכו'). בד"כ יש להזכיר כאן גם כוונות להשוואת תת-קבוצות עיקריות ( למשל, הבדלי גברים ונשים, עובדים ותיקים וחדשים), כדי לבדוק האם דפוס הממצאים שהתקבל במדגם כולו יציב ומתקיים גם בתת הקבוצות החשובות לעורכי המחקר. (יתכן שיש השלכות חשובות לכך שהנתונים "מתנהגים" אחרת בתת בקבוצות השונות, ובכל מקרה זה אומר שיש קושי להכליל).

ב. עיבודים "מאחורי הקלעים": בכל מחקר מתבצעים עיבודים סטטיסטיים רבים מבלי שהם מוזכרים באופן פורמאלי בהצעת המחקר. ההנחה היא שכל חוקר יבצע אותם כדבר מובן מאליו. להלן תיאור קצר של שלושה סוגים של עיבודים כאלו (אין צורך להזכירם בהצעה):

     1. פעולות מקדימות:

  • ניקוי נתונים לאחר הקלדה, ובדיקות תקינות: ע"י בדיקת ערכים חריגים בשכיחויות, ערכי מינימום-מקסימום, גרפים ועוד.
  • קידוד שאלות פתוחות:

בניית מפתח קידוד , בדיקת התאמה בין שופטים, אם נדרש וכו'.

2. סטטיסטיקה תיאורית על משתנים עיקריים: כדי להכיר התפלגויות של משתנים עיקריים, יופקו התפלגויות שכיחות (frequencies) קרוסטבולציות להבנת התפלגויות משולבות (למשל כמה גברים ונשים יש בכל אחת מרמות ההשכלה השונות), ועוד. כמובן יחושבו ממוצעים, חציונים, סטיות תקן, ועוד, כדי לסכם התפלגויות ולהבין איך המדגם "מתנהג".

3. בדיקות נוספות: בנוסף לבדיקות שתוכננו מראש לבדיקת השערות/שאלות המחקר, בדרך כלל מתבצעות גם בדיקות סטטיסטיות נוספות שלא תוארו מראש או שאינן קשורות באופן מיידי להשערות. הן יבוצעו, למשל, אם נתגלו ממצאים מעניינים או בלתי צפויים בבדיקות העיקריות, או הבדלים משמעותיים בין תת קבוצות. היות ולא ניתן לחזות תופעות כאלו מראש, בד"כ הן לא מתוארות בהצעת המחקר. לעיתים קרובות, מחקר תורם ידע חדש כתוצאה של בדיקות כאלו!

ג. שיטת טיפול בגורמים מתערבים לאחר איסוף הנתונים:

כיצד יטופלו הגורמים המתערבים החיצוניים? על ידי ריבוד? רגרסיה מרובת משתנים? סטנדרטיזציה?

ד. שיטות להערכת הטיות במידע: האם תיעשה הערכה של המידע שנאסף על הקבוצות השונות?

ה.      הערכת השפעה הדדיתEFFECT MEASURE MODIFICATION של משתנים זה על זה: סינרגיזם ואנטגוניזם.

   ו.שיטות איכותניות להערכת שאלונים וטקסט.

תוספות

לעיתים מוסיפים בסוף פרק ה"שיטה" או ה"עיבודים המתוכננים", פסקת "סיכום" או "הערות נוספות", אשר מדגישה נקודות ייחודיות במחקר המוצע או מנסה להסביר/להצדיק הליכים או היבטים של המחקר אשר עשויים להיתפס כבעייתיים או יוצאי דופן על ידי קורא ההצעה.